השבוע פורסם בעיתון "כלכליסט" שזלמן ינקלביץ מאשדוד, חסיד גור מונה על ידי שר השיכון יצחק גולדקנופף, לניהול פרוייקט ענק שעלותו מיליארדי שקלים באזור הדרום. מדובר בהקמת עיר חדשה בת עשרים אלף דירות והקמת שכונות חדשות שייבנו בהם מעל לעשרים אלף דירות.
ינקלביץ עובד בעיריית אשדוד, מזה כעשר שנים בתפקיד מנהל אגף החינוך החרדי, כאשר לפני כן שימש כסגן מנהל אגף החינוך החרדי. הוא התקבל לעבוד בעירייה על פי הסכם קואליציוני בין ד"ר לסרי לבין סיעת אגודת ישראל שתמכה בו.
כתב העיתון ׳כלכליסט׳ אמיתי גזית חושף במכתבו, שחרדים תושבי העיר סיפרו לו כי ינקלביץ נחשב בעיני התושבים "לזרוע הארוכה" של חסידות גור באשדוד. "אם הוא קיבל את המשרה היוקרתית הזו כמנהל מחוז במשרד השיכון, לא בגלל כישורים, אלא בגלל קשרים". מנהל מחוז צריך להיות מינוי מקצועי. שלתפקיד זה צריך להיבחר המועמד המתאים ביותר, ולא כזה שמתמנה משיקולים פוליטיים. ינקלביץ מקורב לנחמיה אלתר, בנו של האדמו"ר מגור שמתגורר באשדוד, והוא זה שמושך בחוטים.
אם היה מתפרסם מכרז פומבי לתפקיד מנכ"ל מחוז הדרום, ינקבליץ לא היה יכול לעמוד בתנאי המכרז, כי במכרז היו ניגשים מועמדים עם כישורים מתאימים. אבל במדינת ישראל, יש פתרונות "מחוכמים" בדיוק כמו במציאת פתרונות הלכתיים מחוכמים, כמו מכירת חמץ לגוי בערב פסח, הרי ידוע שמכירת החמץ לגוי היא מכירה פיקטיבית, גם כאן מצאו פתרון פיקטיבי למינוי, אדם שאין לו שם קשר לתפקיד של מנהל אזור שיהיה אחראי על הקמת ארבעים אלף דירות.
גם כאן מצאו דרך מתחכמת ע"י מינוייו בהליך מזורז על תקן של ממלא מקום, וזאת כדי לדלג על פרסום מכרז פומבי שבו היה נאלץ להתמודד מול מועמדים ראויים.
פקידי משרד השיכון בהנהלתו של יהודה מורגנשטיין חסיד גור שזוכה להערכה, חוייב למלא את רצונו של האדמו"ר מגור, או רצונם של המקורבים אליו. כדי לצאת ידי חובה פרסמו את המכרז פעם אחת בדף אינטרנט ללא גולשים, מודעת הדרושים למשרה פורסמה בתאריך 25.4 באתר האינטרנט של משרד השיכון, כאשר תאריך האחרון להגשת המועמדות היה לתאריך 4.5 דהיינו 10 ימים כולל שישי שבת.
במודעה פורסם כי המועמד שיתקבל, ישמש ממלא מקום למשך חצי שנה. יש להניח כי בתום תקופה של חצי שנה יפורסם מכרז למנהל מחוז קבוע. בינתיים, אדון ינקלביץ יצבור ניסיון, ויוכל להתמודד במכרז.
בתפקידו של ינקלביץ הוא יצטרך לטפל בכמה תוכניות בנייה ענקיות: התוכנית להקמת עיר חדשה בשם כסיף ליד ערד. עיר שבה יבנו בשלב הראשון 20 אלף דירות. המשרד חתום גם על הסכם גג שתקציבו 1.4 מיליארד שקל לבניית 5,000 דירות בערד, והסכם גג לבניית כ־6,000 דירות בתקציב של 1.8 מיליארד שקל בשדרות. רשות מקרקעי ישראל שכפופה לגולדקנופף חתומה על הסכם גג עם נתיבות לבניית 13 אלף דירות בתקציב של כ־4.7 מיליארד שקל. כמו כן לדימונה הסכם גג ענקי עם משרד השיכון לבניית כ־26 אלף דירות חדשות בתקציב של כ־5 מיליארד שקל. כמנהל מחוז דרום ינקלביץ יוכל לקדם את האינטרסים של חסידות גור במחוז. זה שנים רבות שהאדמו"ר מגור מכוון את קהל חסידיו למגורים בדרום. מרבית החסידים גרים באזור זה – בערד יש כ־1,300 משפחות, באשדוד כ־2,500 משפחות ובקרית גת כ־360 משפחות, והן מונות כ־35% ממשפחות החסידות בארץ. בשנתיים האחרונות, על רקע מאבק בין חרדים לחילונים בערד ועליית מחירי הדירות בעיר, חסידות גור החלה להפנות את אנשיה לדימונה.
מינוי מזורז על תקן של ממלא מקום זו לא המצאה של חסידי גור. הם העתיקו את הישראבלוף הזה מהליכוד וזה לא רק שלא מכשיר את המינויים, אף תורם לשחיתות כמו במדינות של העולם השלישי.
המינויים הפוליטיים של אנשים שאין להם לא את ההכשרה לכך, ולא את הניסיון גורמים למרמור גדול בקרב הצעירים ואחרים שמשקיעים בלימודים במוסדות ההשכלה הגבוהה באוניברסיטאות, בתרומתם הגדולה בשירות בצה"ל. רבים מהצעירים אומרים בשביל מה ללמוד באוניברסיטאות, אם בשביל להתקבל לתפקידים מכובדים, מספיק להתפקד לליכוד, להיות פעיל, להיות מקורב לחבר כנסת, להתחנף, להתלקק, להוציא איזה תואר מאיזו מכללה, ולקבל ג'וב חייו.
לא במקרה יש הפגנות שבועיות נגד הרפורמה המשפטית שבאה להכשיר מינויים פוליטיים, או יותר נכון להכשיר שחיתות.
המהפכה המשפטית רוצה להכשיר יועצים משפטיים במשרדי הממשלה ימונו ע"י השר עצמו, או בעיריות אשר ימונו ע"י ראש העירייה, או בחברות ציבוריות, ובכך הוא יכשיר מינויים פוליטיים של אנשים, לא רק שאין להם השכלה לכך, אלא גם נגועים בפוליטיקה מושחתת.
אודה ואומר שהמינוי של מנהל מחוז הדרום במשרד השיכון, מעורר בי אישית עצבות גדולה, ומזכיר לי תקופה שנראית היום מול המינויים המושחתים של כל המפלגות, כעולם שחלף. כיום אין בושה, ובמצח נחושה שרים מבצעים מנויים שבסופם יגיע חורבן בית שלישי. לא במקרה, אנשים מטובה ומסולתה של המדינה, לוחמיה, עוזבים את הארץ.
במלחמת יום הכיפורים לפני כחמישים שנה בזמן תפילת המוסף יום הכיפורים גויסתי למלחמה. שירתי בגדוד חרמש, בחטיבה משוריינת בפיקודו של אל"מ גדעון גורדון ממקימי חיל השריון, לפני שהחטיבה הגיעה לאזור הקרבות בדרום רמת הגולן, היו דיון במפקדה בצמח, על תפקידה של החטיבה, האם תילחם מול הכוחות הסוריים, או להתמקם ולטהר שטחים שנכבשו יומיים לפני כן, ולשמור שהסורים לא יכבשו אותם מחדש. אל"מ גדעון גורדון דרש להילחם ולשחרר עוד שטחים שנכבשו בפעולת בזק ביום הראשון והשני, ואכן החטיבה הקיזה דם רב.
אל"מ גדעון היה מפקד נערץ בקרבנו, והוא תמיד לפני כל פעולה ביקש מאתנו לנהוג בזהירות רבה, כי הילדים והאשה מחכים לנו בבית.
למרות דרגתו הצבאית הגבוהה, באזרחות היה מנהל משרד השיכון באזור הדרום, תפקיד שחסיד גור זכה בו, לא בגלל עברו הצבאי, או השכלתו האזרחית, אלא בגלל שהוא חסיד גור.
אתם תגידו איפה אל"מ גדעון גורדון ואיפה זלמן ינקבליץ. ועל זה בין היתר המחאה המשפטית, לרדת כל כך נמוך, להבדיל אלף הבדלות בין ינקלביץ לבין גדעון גורדון.
