מכון ק.מ.ה הוקם מתוך ההבנה כי החוסן האישי והחברתי בישראל נשען על טיפוח תחושת שייכות, משמעות וקהילתיות – במיוחד נוכח מציאות מתמשכת של טראומה לאומית. המכון מבקש לגשר בין מחקר אקדמי מתקדם לבין עשייה בשטח, לפתח כלים ושיטות עבודה אינטגרטיביות, ולהוביל תשתית ידע חדשה להתמודדות, תקומה והחלמה.
איך קמים מחדש אחרי טראומה?
בכינוס השתתפו בכירות ובכירים מעולם בריאות הנפש, חוקרות וחוקרים, אנשי טיפול ושטח, שעסקו בשאלות היסוד של התקופה: כיצד בונים משמעות ותקווה בתוך משבר? מהו תפקיד הקהילה בתהליכי החלמה? ואיך מתרגמים ידע לפעולה. בין המשתתפים: פרופ’ יפעת ביטון, נשיאת המכללה; ד”ר אתי גרובגלד, מנכ”לית המכללה; אביגיל מילסון דגן, הפסיכולוגית הראשית במשרד הבריאות; פרופ’ פנינית רוסו־נצר, ראש מכון ק.מ.ה; פרופ’ דני חמיאל; פרופ’ יוסי לוי־בלז; נציגי ארגוני חוסן, טיפול וקהילה – ורבים נוספים.
במהלך הפאנלים והמושבים הוצגו מחקרים חדשים העוסקים במשמעות, טראומה והחלמה מזוויות שונות, לצד ממצאים מסקר ארצי לחוסן ורווחה נפשית והצגת “מדד אחוה לחיבור אנושי”.
“לא הייתי מחזיקה מעמד בלי המשפחה והחברים”
שיאו של הכינוס היה הענקת אות “יקירת ק.מ.ה” לעמית סוסנה. עמית הוחזקה בשבי חמאס שבועות ארוכים בתנאים קשים ובלתי נתפסים, שוחררה בנובמבר 2023, ומאז בחרה להשמיע קול ברור ואמיץ במרחב הציבורי. במרץ 2024 נשאה נאום בפני מועצת הביטחון של האו״ם – מעשה של אומץ וחוסן אזרחי.
בדבריה בטקס אמרה בהתרגשות:
“בשבי למדתי שאדם יכול לשרוד לבד עוד יום, אבל כדי להצליח באמת – לרצות להילחם – צריך אנשים. צריך משפחה, קהילה, חברים, ומישהו שמאמין בך ולא מוותר עליך גם כשקשה. לא הייתי מחזיקה מעמד בלי המשפחה והחברים. אחרי הטראומה שכולנו חווינו הדרך לשיקום תהיה ארוכה, אבל השיקום אפשרי אם נעזור אחד לשני ונעשה את הדרך הזו יחד”.
אקדמיה שהיא חממה של תקווה
פרופ’ יפעת ביטון אמרה:
“זהו יום מכונן לדבר בו על טראומה והחלמה, כשהלב נושא את משקלו הכבד של השבעה באוקטובר. הכוח הקהילתי הוא היכולת להפוך טראומה לגורל משותף ולצמיחה. האקדמיה של אחוה אינה רק מקום לרכוש תואר – היא חממה של תקווה”.
פרופ’ פנינית רוסו־נצר הוסיפה:
“תקווה אינה מותרות – היא פועל. היא משהו שאנחנו עושים. בעצם הבחירה להתכנס כאן היום יש אמירה ברורה: לבחור בחיים, לבחור בדרכים משותפות, ולקום יחד כדי לבנות מחדש”.
