שבועיים לפני חתונת בתו, הלך לעולמו חנניה איפרגן

בתו דורין: ״תראה כמה אנשים הגיעו לכבודך, אבא שלי״

שיתוף ב facebook
שיתוף בפייסבוק
שיתוף ב whatsapp
שיתוף בוואצאפ
שיתוף ב email
שיתוף במייל

הלוויה כזו לא נראתה מזה שנים רבות בעיר אשדוד. כל החניות והכבישים מסביב לבית העלמין היו עמוסים מאוד. העומד היה גדול בדומה לעומס של ימי זכרון. ההספדים בקרב המלווים היו קורעי לב, ובהם ראש העירייה ד״ר לסרי, שלא הותיר עין יבשה ובסיום ההספד הוא נחנק בבכי * הבת הצעירה דורין הספידה באיפוק רב, אך דבריה קרעו את הלב * דורין עומדת להתחתן עם בחיר ליבה חן, והיא סיפרה כי יומיים לפני פטירתו היא הייתה בבית החולים ׳תל השומר׳ והכינה אותו לאט לאט בצעדה לקראת הכניסה לבימת החופה וכאילו התאמנה על השיר שאביה חנניה הציע לשיר בהליכה לחופה

מאות ליוו, ביום שני האחרון, את חנניה איפרגן למנוחת עולמים. חנניה ז״ל היא איש אהוד ומוכר מוותיקי אשדוד. הוא היה הבעלים של חנויות האופנה המיתולוגיות ״רוקי״, ו״פאניקה״ במשך עשרות שנים, יחד עם רעייתו אתי שתבדל״א.

בית העלמין היה צר מלהכיל את כמות האנשים שבאו לחלוק לו כבוד אחרון. כל החניות והכבישים היו הסמוכים היו מלאים במכרים ובני משפחה, שבאו ללוות את חנניה ז״ל בדרכו האחרונה. אפילו ביום הזכרון, לא נראתה כמות כה גדולה של אנשים. כזה היה חנניה, איש אהוב וחייכן, עם לב גדול שלא נגמר וכולם רצו להיות שם ברגע האחרון. ההלוויה הייתה עצובה וההספדים של ד״ר לסרי, ראש העיר אשדוד, ושל בתו דורין, היו קורעי לב ולא הותירו אף עין יבשה. גם הרבב חיים פינטו, רב העיר, הספיד את חנניה ז״ל וסיפר שהוא מכיר את המשפחה מזה עשרות שנים. הוא גילה כי המנוח היה קובע —— עליה לתורה באופן קבוע, איש חסד גדול. הוא עמד בדבריו על כך שהמנוח לא זכה להייות בחתונת בתו היחידה, אבל רוחו שם והוא ביקש לקיים את החתונה במועדה.

ראש העירייה היה נרגש מאוד, אבל בהספדו קורע הלב, הוא גולל בקצרה את דרך חייו של המנוח: ״חנניה הגיע לאשדוד ממרוקו בגיל 12, גדל והתפתח כאן, בנה יחד עם רעייתו אתי היקרה, שתיבדל לחיים ארוכים משפחה לתפארת, ובנה לעצמו מעמד ושם מטובים שאדם יכול להשיג במסע חייו, שנקטע הבוקר למרבה הצער. טוב שם משמן טוב של אדם פשוט וצנוע כם חוכמת חיים נדדירה פנים טובות ומאירות לכל אדם. לב טוב ורחב, חבר אמת אוהבת את הבריות ואהוד על הבריות, שמשאיר חלל ענק בלב של כל מכריו ואהוביו״.

ד״ר לסרי סיים את הספדו בקול חנוק ובעיניים דומעות

אנחנו מכירים שנים רבות, עוד מהילדות, ומהתפילות המשותפות בבית הכנסת "זרע אברהם", עם בני משפחת איפרגן, מהמשפחות הוותיקות והחשובות והבונות של העיר אשדוד. ובמהלך השנים, היה תענוג לראות אותו מצליח, בימים שהמילה יזמות ותעוזה, עדיין לא היו בלקסיקון שלנו. חנניה הצליח לפרוץ גבולות, ולהפוך לדמות לחיקוי בעולם העסקים של שנות השבעים והשמונים באשדוד הקטנה.

מי לא הכיר את "רוקי 5" ו"פאניקה", מהם התפתח לאפיקים נוספים בעולם העסקים בארץ ובעולם. ועם ההצלחה, חנניה היקר,לא השתנה מעולם. לא רם ולא גבה לבבו. נשאר תמיד אותו חנניה, האדם הפשוט והצנוע, החבר האמיתי עם לב הזהב, שפיו מפיק רק מילים טובות. איש החסדים ונדיבות-הלב, שתמיד נכון לעזור ולסייע לכל פנייה ובקשה. עליו נאמר הפסוק מפרק כ"ד בתהילים: "לדוד מזמור", שאנחנו אומרים כסגולה לפרנסה בתפילות הימים הנוראים – "נקי כפיים ובר לבב" "אשר לא נשא לשווא נפשי, ולא נשבע למרמה" – "ישא ברכה מאת ה', וצדקה מאלוקי ישעו". חנניה היקר היה איש של ברכה וצדקה, בדיוק כפי שהמזמור המיוחד הזה מתאר.

המשפחה עבורו היתה מעל הכל. יחד עם הרעיה היקרה אתי, הם בנו משפחה לתפארת, שתמשיך את דרכו הישרה והטובה. עם הרבה געגועים וזכרונות טובים ותחושת החמצה גדולה, על האושר שיכול היה לקבל ולהמשיך להעניק למשפחה ולסביבה שלו. במיוחד האכזבה מכך שלמרבה הצער והכאב, הוא לא זכה ללוות לחופה את דורין, הבת היחידה והאהובה כל כך עליו, אבל הנשמה שלו, ובעיקר האהבה והערכים שהעניק לה, עם הזיכרונות הטובים ילוו אותה ואת כל הילדים והנכדים בכל אשר ילכו.

כל מי שחווה אובדן של אדם קרוב ואהוב, יודע, שהאדם נעלם רק מהעין, אבל נשאר תמיד בלב ובמוח, שממשיכים לחוש ולהרגיש אותו.

הפרידה קשה, והכאב עצום, אבל הזכרונות היפים והערכים הטובים, נשארים לנצח.כך גם אני אזכור אותו, כחבר טוב, וכשכן הטוב שתמיד יחסר לי בבניין שבו אני גר. חנניה היקר והאהוב, לך לדרכך לשלום ונוח על משכבך בשלום, ותהי נשמתך צרורה בצרור החיים, אמן ואמן״.

בתו דורין: ״הסרתי את הסדין מעל פניך וראיתי ששכבת עם חיוך גם במותך״

הבת הקטנה דורין, קרעה את הנשמה ואת הלב בהספד של בת לאבא, אותו אהבה נפש: ״אבא שלי, או כמו שאני קוראת לך, פאפי. כשהגעתי להיפרד ממך היום בבוקר בבית החולים, מיד כיסו אותך בשמיכה כדי שאני לא אזכור אותך ככה. אני התעקשתי להוריד ממך את השמיכה ולראות אותך בפעם האחרונה, להיפרד. באופן כל כך אופייני לך ובצורה שאני לא יכולה להסביר, אתה שכבת שם עם חיוך – כן, עם חיוך וכולנו ראינו את זה.

החיוך הזה מסכם בצורה הכי טובה את מי שאתה, או את מי שהיית – אדם מלא בשמחת חיים ובטוב לב! מלא בנתינה, בצחוק, בחסד, באהבת הזולת ואהבת החיים. היית אהוב על כולם – אין מי שלא אהב אותך ורצה בקרבתך (איך אפשר שלא…). תראה כמה אנשים הגיעו לכבודך אבא שלי.

בחמש השנים האחרונות התמודדת עם המחלה הארורה, פעמיים. כמו אריה אתה נלחמת. בכל השנים האלו, לא התלוננת אפילו פעם אחת. עם כל הטיפולים שעברת, הנסיעות הלוך ושוב ל׳תל השומר׳, תמיד דאגת לחייך, לשדר שהכל בסדר, לטוס ולטייל עם אמא בכל העולם והכי חשוב, לא שכחת תמיד לשבח את צוות הרופאים המסור שטיפל בך – כמה שמענו על טליה, על דליה, ד"ר גולדיס, ד"ר חכם ועוד רבים וטובים שדאגו וטיפלו בך כאילו היית אבא שלהם – וזה לא סתם אבא – אתה היית אחד יחיד ומיוחד, כזה שנכנס ישר ללב של כל מי שמכיר אותך. אני לא חושבת שיש רופא אחד בתל השומר שאתה ואמא לא נתתם לו עוגות, עוגיות או בקבוקי יין. כמו צמד חמד הייתם מסתובבים בבית חולים ומחלקים מתנות ומטעמים, והכל באהבה ובשמחה גדולה.

אמא, אשת חיל שכמוך. את נלחמת לא פחות חזק. את היית שם בשבילו בכל רגע ורגע ונתת את הכל. את הלכת ובדקת וחקרת וקראת את כל המחקרים, ושאלת את כל השאלות. את עשית הכל! את נתת לו את הכח להמשיך ולהילחם כל יום והוא שרד את כל השנים האלו בזכותך. 

אני הבת הקטנה והיחידה במשפחה, הקטנה של אבא. ואני תמיד אהיה הקטנה שלך. כמה שנים התפללת וחיכית שאני אמצא את הזיווג שלי ואתחתן. אז מצאתי את חן, או כמו שאתה קורא לו "חנצ'יק". כמה שאתה אוהב את חן ושמח בשבילנו שאנחנו מתחתנים. כמה חיכית לזה אבא… כמה חיכית ללוות אותי, את הבת הקטנה שלך לחופה.

רק לפני יומיים עשיתי איתך הליכה בבית חולים ועשינו "תרגול" של הכניסה לחופה. שאלת אותי עם איזה שיר אנחנו נכנסים לחופה. ואני שרתי לך את השיר שמתחיל במילים "מודה אני לפניך ולך על כל החסד והאמת, והטובה והרעה והטובה שעשית עמדי ועם ביתי…" התרגשת מאוד ואמרת לי "זה נכון, צריך להודות גם על הטובה וגם על הרעה. אני מודה על כל הטוב כל בוקר, על הרעה עדיין קשה לי. ויהיה קשה. ואז המשכנו ללכת ושרנו את הפזמון של השיר, "יהיה לנו טוב, טוב מטוב טוב מאוד", ואני מבטיחה לך אבא – יהיה לנו טוב! הכל יהיה בסדר. אני מבטיחה לך שאנחנו נשמור על אמא, ונמשיך להיות מאוחדים ושמחים, בדיוק כמו שאתה היית רוצה. רבי חיים פינטו, שנמצא פה איתנו, אמר שהצוואה שלך אלינו היא להיות בשמחה גדולה. זה הדבר היחידי שאתה מבקש – שנהיה בשמחה! זה לא יהיה פשוט, כי אתה היית השמחה שלנו, אתה היית כל עולמנו. אבל אני מבטיחה לך שאנחנו נהיה חזקים ושמחים בזכותך ובשבילך. אני מאמינה שעכשיו אתה במקום טוב יותר. מסתכל עלינו מלמעלה ומחייך, מחייך בדיוק כמו שראיתי אותך היום בבוקר.

אתה איתנו אבא, אתה איתנו ואתה תמשיך להיות איתנו בכל מקום שנלך. אוהבת אותך, הבת הקטנה שלך.

כבר הורדתם את האפליקציה של אשדוד10?

הורדה לאנדרואיד:

הורדה לאייפון:

דילוג לתוכן