מאות אלפי אופניים וקורקינטים חשמליים נעים כיום בכבישי ובערי ישראל. הם הפכו בתוך שנים ספורות לכלי תחבורה זמין, זול ומהיר, אך לצד היתרונות נוצרה גם מציאות מורכבת: רוכבים נפגעים בתאונות, הולכי רגל נפגעים מכלים הנוסעים במרחב העירוני, כלי רכב ניזוקים ולעיתים מתעוררת שאלה לא פשוטה – מי אמור לפצות את הנפגע.
הסוגיה מקבלת משנה חשיבות דווקא בימים אלה, על רקע החלטת המדינה להפחית ב-7% את שיעור מכסי הייבוא על קורקינטים – מהלך שעשוי להוזיל את מחירם ולהגדיל עוד יותר את מספר הכלים שינועו בכבישים ובערים. חשוב להבין כי מבחינה משפטית, תאונה עם קורקינט או אופניים חשמליים אינה בהכרח מטופלת כמו תאונת דרכים רגילה בין מכוניות.
רוכב קורקינט שנפגע – האם הוא זכאי אוטומטית לפיצוי?
לא בהכרח. לפי המצב המשפטי הקיים, אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים אינם נחשבים "רכב מנועי" לצורך חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. המשמעות היא שרוכב שנפגע בתאונה עצמית – למשל לאחר שהחליק – או בתאונה עם רוכב אחר, אינו נהנה בהכרח ממנגנון הפיצוי האוטומטי של ביטוח החובה. המצב משתנה כאשר בתאונה מעורב רכב מנועי, כגון מכונית פרטית, אוטובוס או אופנוע. במקרה כזה, רוכב הקורקינט שנפגע יכול, ככלל, לתבוע בגין נזקי הגוף את מבטחת החובה של הרכב המעורב.
נקודה חשובה במיוחד היא שבתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אין צורך להוכיח מי אשם בתאונה. לכן גם אם יתברר שרוכב הקורקינט עצמו תרם להתרחשות התאונה או אף גרם לה, אין בכך כשלעצמו כדי לשלול את זכאותו לפיצוי בגין נזקי הגוף בהתאם להוראות החוק.
הולך רגל נפגע מקורקינט – את מי תובעים?
כאן התמונה שונה. מאחר שהקורקינט החשמלי אינו מבוטח בביטוח חובה כמו מכונית, הולך רגל שנפגע ממנו עשוי להידרש להגיש תביעת נזיקין אישית נגד הרוכב. בניגוד לתביעת ביטוח חובה, במקרה כזה יש צורך להוכיח רשלנות. לדוגמה: שהרוכב נסע במקום אסור, לא נתן זכות קדימה, חצה באור אדום, נסע באופן מסוכן או לא התאים את מהירות הנסיעה לתנאי הדרך.
אם הנפגע מבוטח בפוליסת תאונות אישיות, ייתכן שיוכל לפנות גם לפוליסה שלו, בהתאם לתנאיה ולהחרגות שבה. במקרים המתאימים עשויות לעמוד גם זכויות מכוח ביטוח תאונות אישיות לתלמידים.
לוחית הזיהוי יכולה לעשות את ההבדל
החל מאוגוסט 2024 חלה חובת התקנת לוחית זיהוי על כלים חשמליים בהתאם להסדר שנקבע. לוחית הזיהוי אינה משנה כשלעצמה את שאלת האחריות או את עצם הזכאות לפיצוי, אבל יש לה חשיבות מעשית גדולה מאוד. בעבר אירעו מקרים שבהם רוכב שפגע בהולך רגל או ברכוש עזב את המקום, והנפגע התקשה לזהותו ולהגיש נגדו תביעה. האפשרות לזהות את הכלי באמצעות לוחית עשויה להקל משמעותית על איתור הרוכב ועל בירור האירוע.
לכן, במקרה של תאונה או פגיעה, מומלץ לצלם מיד – ככל שהמצב מאפשר זאת – את הקורקינט ואת לוחית הזיהוי.
ומה אם הקורקינט גרם נזק לרכב? גם נזקי רכוש ניתנים לתביעה. אם, למשל, רוכב קורקינט התנגש במכונית חונה, שבר מראה, פגע בדלת או גרם לנזק אחר, בעל הרכב רשאי לדרוש ממנו פיצוי. אם אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה המבוססת על עקרונות פקודת הנזיקין ולהוכיח שהנזק נגרם עקב רשלנות הרוכב.
שני קורקינטים התנגשו – מי משלם?
כאשר שני רוכבים מתנגשים זה בזה ואין בתאונה מעורבות של רכב מנועי, כל אחד מהם עשוי לתבוע את האחר אם יוכל להוכיח את אחריותו. בית המשפט יבחן, בין היתר, מי סטה מנתיבו, מי נסע בניגוד לכיוון התנועה, האם ניתנה זכות קדימה, האם אחד הרוכבים נסע במהירות שאינה מתאימה לתנאי הדרך והאם ניתן היה למנוע את התאונה. ייתכן גם שבית המשפט יחלק את האחריות בין שני הצדדים ויקבע אשם תורם.
נפלתי בגלל בור או מפגע – האם העירייה אחראית?
לא כל תאונת קורקינט נגרמת בגלל רוכב או נהג אחר. אם הרוכב נפל כתוצאה מבור, מכשול, חומר שמנוני על הדרך או מפגע תחזוקתי אחר, ייתכן שבנסיבות המתאימות קיימת עילת תביעה נגד הרשות המקומית או נגד גורם אחר שהיה אחראי לתחזוקת המקום.
אולם גם כאן אין פיצוי אוטומטי. יהיה צורך להוכיח את קיומו של המפגע, את הקשר בינו לבין התאונה ואת התרשלות הגורם האחראי. זו בדיוק הסיבה שבגללה צילום המפגע מיד לאחר האירוע עשוי להיות ראיה קריטית.
איך נקבע גובה הפיצוי?
כאשר מדובר בתאונה שבה מעורב רכב מנועי והתביעה מתנהלת לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, גובה הפיצוי מושפע בין היתר מחומרת הפגיעה, הנכות שנגרמה, גיל הנפגע, הכנסתו והשלכות הפציעה על יכולתו לעבוד ולתפקד. כאשר הנהג ברכב המנועי המעורב בתאונה אינו מבוטח בביטוח חובה, או במקרים אחרים שבהם מתקיימים התנאים הקבועים בחוק, עשויה לקום עילת תביעה נגד קרנית – הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. לאחר תשלום הפיצוי עשויה קרנית, במקרים המתאימים, לחזור אל הגורם האחראי ולדרוש ממנו את הכספים ששילמה.
לעומת זאת, כאשר אין בתאונה רכב מנועי והתביעה מוגשת לפי פקודת הנזיקין – למשל הולך רגל נגד רוכב קורקינט – יש צורך להוכיח רשלנות.
בתביעה מסוג זה הפיצוי עשוי להיקבע בהתאם לנכות, הפסדי השכר, ההוצאות והנזקים האחרים שנגרמו. כאשר נטענת נכות רפואית, ככלל יש צורך לצרף חוות דעת רפואית בהתאם לדין. בית המשפט יכול גם להפחית מהפיצוי אם יקבע שלנפגע עצמו הייתה רשלנות תורמת.
רוכב קורקינט דורש ממני פיצוי – מה עושים?
כאשר נהג רכב המבוטח בביטוח חובה מעורב בתאונה עם רוכב קורקינט, נזקי הגוף שנגרמו במסגרת תאונת הדרכים מטופלים בהתאם לחוק ולכיסוי ביטוח החובה. בכל הנוגע לנזקי רכוש או לתביעות שאינן נכנסות למסגרת ביטוח החובה, שאלת האחריות הופכת משמעותית יותר. במקרה של תביעה ניתן להתגונן באמצעות ראיות המצביעות על נסיבות התאונה ועל אחריות הצד האחר, ובמקרה שבו נגרם לנהג נזק ניתן לבחון גם הגשת תביעה שכנגד.
האם חובה לבטח קורקינט?
נכון להיום אין חובת ביטוח חובה לקורקינטים ולאופניים חשמליים בדומה לרכב מנועי. המשמעות היא שרוכב שגורם לפגיעה קשה בהולך רגל עלול למצוא את עצמו חשוף באופן אישי לתביעה בסכומים משמעותיים. לכן מומלץ לרוכבים לבדוק אפשרות לרכישת ביטוח תאונות אישיות וכן כיסוי מתאים לאחריות כלפי צד שלישי.
האם צפוי שינוי בחוק?
הגידול במספר הכלים החשמליים והיקף התאונות מעוררים כבר שנים דיון ציבורי ומשפטי בשאלת ההסדרה. חובת לוחיות הזיהוי היא צעד משמעותי, אך שאלות כגון ביטוח, אחריות, רישוי ואכיפה צפויות להמשיך ולהעסיק את המחוקק ואת בתי המשפט ככל שהשימוש בכלים הללו יתרחב. הפחתת מכסי הייבוא עשויה להכניס לשוק כלים נוספים, ולכן לצד עידוד תחבורה קלה וזולה נדרשת גם חשיבה על ההגנה על הולכי הרגל, הרוכבים ושאר משתמשי הדרך.
נפגעתם? הדקות הראשונות יכולות להיות קריטיות לתביעה לאחר תאונה חשוב, ככל שהמצב הרפואי מאפשר, לאסוף ראיות כבר בזירה: לצלם את מקום התאונה, הכלים והרכבים המעורבים, לוחיות זיהוי, מפגעים ותמרורים; לקבל את פרטי הנהג או הרוכב ואת פרטי ביטוח החובה במקרה של רכב מנועי; לאתר עדי ראייה; ולבדוק במהירות האם קיימות מצלמות אבטחה באזור.
במקביל, חשוב לפנות לקבלת טיפול רפואי ולשמור באופן מסודר את התיעוד הרפואי, האישורים, הקבלות והמסמכים הנוגעים להפסדי שכר ולהוצאות שנגרמו בעקבות התאונה. בתאונות שבהן מעורבים קורקינטים ואופניים חשמליים, השאלה "מי אשם?" אינה תמיד זהה לשאלה "מי חייב לפצות?". זהות המעורבים בתאונה – רכב מנועי, רוכב אחר, הולך רגל או רשות מקומית – עשויה לשנות לחלוטין את המסלול המשפטי ואת הזכויות של הנפגע.
עו"ד דותן לינדנברג עוסק בדיני נזיקין ונזקי גוף, לרבות תאונות דרכים. האמור במאמר הוא מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני.
