פרשת השבוע בהר בחוקותי | זמני שבת (אשדוד) : כניסה: 19:04 יציאה: 20:07

רש"י על אתר שואל את השאלה המתבקשת — הרי כבר נאמר "ואת מצוותי תשמרו", אז מה מוסיף "אם בחוקותי תלכו"? ומשיב: "שתהיו עמלים בתורה" — כלומר, הפסוק אינו מדבר על קיום המצוות עצמן, אלא על משהו שקודם להן: ההליכה לקראתן, העמל, הטרחה.הרעיון הזה מקבל עומק מיוחד לאור הסיפור המפורסם בגמרא על רבי פנחס בן יאיר, שיצא לדרך לקיים מצוות פדיון שבויים. כשהגיע לנהר גינאי, ביקש ממנו שיחצה לשניים כדי שיוכל לעבור. השיב לו הנהר: אתה עושה מצווה שספק אם תצליח, ואילו אני עושה את רצון קוני בוודאי — מדוע אחלוק את מימי? ענה לו רבי פנחס בן יאיר: אם לא תחלוק, אני גוזר עליך שלא יעברו בך מים לעולם. ונחלק הנהר.הנהר, באופן מפתיע, מעלה את הטיעון הכי "הגיוני" שיש: למה לטרוח כשאין ודאות בהצלחה? ובכל זאת, זה בדיוק מה שרבי פנחס בן יאיר בא ללמד — ההצלחה מעולם לא הייתה התנאי לצאת לדרך. הוא כבר היה עסוק במצווה, ורק זה מה שנדרש ממנו.מוסיף על כך הספורנו על אותו פסוק, שכותב ש"הליכה בחוקותי" מתארת תנועה פנימית — שהאדם יתהלך עם המצוות בלבו, שהן יהיו חלק מהדרך שלו ולא רק יעד חיצוני שצריך להגיע אליו. הליכה היא תהליך, לא נקודת הגעה. ואפשר לומר שהמצופה מן האדם הוא ללכת לאור התורה בכל אשר יפנה ובכל אשר יעשה.ויש בכך ממד נוסף דווקא כשמדובר ב"חוקים" — אותן מצוות שאין להן טעם גלוי לשכל האנושי. דווקא שם, ההליכה היא הכל. כי כשאין הסבר רציונלי, מה שנשאר הוא רק הרצון הטהור ללכת לקראת הקב"ה. וכפי שכותב בעל ה"שפת אמת", הברכות שבאות בהמשך הפרשה — הגשמים, יבול הארץ, פרי העץ — אינן רק שכר חיצוני, אלא תוצאה טבעית של אדם שיוצא לדרך: העולם כולו, כביכול, מתיישר לצידו של מי שהוא ישר ותם ומבקש ללכת בדרך ה'.וכך גם למעשה: חז"ל לימדונו שמקבלים שכר על כל צעד וצעד שפוסעים לדבר מצווה — לבית הכנסת, לבית המדרש — גם אם בסוף, מסיבה כלשהי, לא הגענו. כי מה שבידינו היא ההליכה בלבד. השאר — בידי שמים.שבת שלום ומבורכת!