השבת נקרא שתי פרשות מחוברות: פרשת אחרי מות ופרשת קדושים שבחומש ויקרא.
מנושאי פרשת אחרי מות:
עבודת יום הכיפורים על ידי הכהן הגדול, איסור הקרבת קורבנות מחוץ לבית המקדש, איסור אכילת דם והחובה לכסותו בעפר,
טומאת נבלת העוף באכילתה, ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים, ואיסורי עריות
מנושאי פרשת קדושים:
קדושת עם ישראל, מצוות בין אדם לחברו ובין אדם למקום , איסור הקרבה למולך, איסור אוב וידעוני ועבודת אלילים וכן קדושת עם ישראל .
פרשות אלו משופעות במצוות.
מדוע הקב"ה הרבה לנו מצוות ?
ישנו דמיון מפליא בין גוף האדם למצוות התורה. כשם שבתורה יש תרי"ג מצוות (613) המורכבות מרמ"ח מצוות עשה, כך יש באדם 248 איברים. וכשם שיש בתורה שס"ה מצוות לא תעשה, כך יש באדם 365 גידים.
248+345 = 613 מצוות.
כדי להשיב על השאלה נעיין מעט בתוכן הפרשות.
הדמיון הזה אינו מקרי ומצוות התורה מתפרסות על תחומים רבים. לדוגמא פרשת השבוע מכילה מצוות רבות שבין אדם למקום הנוגעות לקדושה כגון איסור עריות, איסור אכילת דם. וכן הרבה מצוות שבין אדם לחברו כגון כיבוד הורים, איסור גזל, שבועה לשקר,
האיסור לקלל, איסור להכשיל אדם ולייעץ לו דבר רע, חובת האדם להציל אדם בסכנת חיים ככל הניתן, הדרת פני זקן והלכות נוספות כגון ואהבת לרעך כמוך.
גם בפרשת אחרי מות ישנם מצוות בין אדם למקום והיא מכילה בתוכה שתי פרשיות, הנקראות בתפילת שחרית ומנחה ביום הקדוש בשנה; יום הכיפורים. קריאת התורה בתפילת שחרית של יום הכיפורים (פרק ט"ז) עוסקת בעבודת הכהן הגדול ביום זה וכניסתו לקודש הקודשים. עצם קריאת הפרשה של עבודת הכהן הגדול ופירוט מצוותיה יש בה כדי לכפר על עוונותינו, ובפרט לאחר הבאת הקורבנות שמכפרות בעדו, בעד ביתו ובעד כל ישראל- כולל השעיר המשתלח שנושא את העוונות ל"עזאזל" המדברה. וקריאת התורה בתפילת מנחה (פרק י"ח) עוסקת באיסורי עריות. כדי לחזק בנו את עניין הקדושה, כחלק ממהות יום הכיפורים.
בפרשת קדושים מתחדדת הדרישה הבסיסית של הקב"ה מאיתנו להיות קדושים ואז מפורטים נושאים ומצוות רבות בין אדם לחברו ובין אדם למקום . המסר הוא כי אנו נדרשים להיות קדושים לא רק ביום כיפור אלא בכל ימות השנה.
כאן התשובה לשאלה:
הקב"ה הרבה לנו מצוות כי ככל שאדם נמצא במעמד גבוה או בתפקיד הנושא באחריות, אזי יש לו יותר דברים שבאחריותו לבצע.
על אותו משקל: ככל שנקיים יותר מצוות – זה ישפיע על קדושתנו, ולכן הרבה לנו הקב"ה מצוות כדי למלא את תפקידנו במגוון תחומים ובמגוון מצבים, כמאמר ר' חנניא בן עקשיא (משנה מכות ג, ט"ז) "רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות" .
המשמעות של החיבור בין המצוות לקדושה, נובעת מהפסוק הפותח את פרשת קדושים: "קדושים תהיו, כי קדוש אני…" (ויקרא יט, ב)
הקב"ה קודש והוא קדוש כי הקב"ה והתורה חד הם, ולכן: ככל שנקיים יותר מצוות, כך נהיה דומים יותר לקב"ה ונתקדש דרך התורה.
לסיכום:
המסר של פרשת השבוע הוא לשאוף להיות קדוש כמו הכהן הגדול ביום כיפור. ועלי ידי זה אנו שוברים את כוח ההרגל, כוח הטבע. לכן הכהן הגדול לא רגיל להכנס לקודש הקודשים , מכיוון שהוא נכנס לשם רק פעם אחת בשנה.
אנו נתבעים לקדושה כל יום, ולהילחם בכוח ההרגל
והשיעמום.
ישנם מצוות רבות וכל אדם יכול להתחבר למצווה באופן שונה ולעשות אותה בצורה הטובה ביותר. לפי תכונותיו ויתרונותיו. כגון כיבוד אב ואם !
בכך טמון הכוח של עם ישראל שבזכות התורה אנו מעל כל העמים והטבע ! וביחד אנו מקיימים את כל התורה.
כל העמים, המנסים להשמידנו מרחוק ומקרוב, וברור שלא יוכלו לנו, כי אני מחוברים לבורא עולם דרך התורה ומצוותיה.
המצוות מאחדות אותנו לשלם אחד גדול.
בברכת שבת שלום
