סיפורו המופלא של שופר: כל הדרך מזוועות השואה באירופה לאשדוד

השופר שהרב שלום מלול- מנהל ישיבת אמי"ת יגל באשדוד ורב חטיבת המלב"ח (מרכז לטיפול בחללים) במחנה שורה- תוקע בו בראש השנה, צליליו ייחודיים. השופר שהיה של אדמו"ר, שרד את השואה, עלה לארץ ונמסר לרב מלול על ידי מוצאו, ניצול שואה.

שיתוף בפייסבוק
שיתוף בוואצאפ
שיתוף במייל

בראש השנה, כמידי שנה, תקע הרב שלום מלול בשופר של האדמו"ר מקוסון (עיירה בגבול שבין צ'כיה להונגריה) שהעניק לו בן עיירתו של האדמו"ר, שמוליק שניידר ז"ל, ניצול אושוויץ. שמוליק היה איש עדות, שהצטרף לאחד מ-36 המסעות למחנות ההשמדה בפולין, שהרב מלול הדריך במשך 15 שנים. בין שמוליק לרב נוצר קשר אמיץ "הייתי כמו הבן שלו" ושמוליק החליט, לפני מותו, להפקיד את השופר בידי הרב, שמאז תוקע בו בראש השנה. הסיפור של השופר הוא מופלא.


כשהגרמנים אספו ב-1943 את יהודי העיירה קוסון למסעם האחרון, גילה הילד שמוליק מנהיגות מרשימה, כשארגן קבוצת ילדים לרוץ איתו ולהביא לכל קרון גפרורים כדי שיוכלו לראות בחושך. האדמו"ר, שגם הוא היה על הרכבת, התרגש מהמעשה, קרא אליו את שמוליק, הניח את ידיו על ראשו וברך אותו. "שמוליק אמר לי כל הזמן שבזכות זה הוא נותר בחיים", אומר הרב מלול. שמוליק סיפר לרב שבזכות השופר קרו לו ניסים רבים. באושוויץ ניגש אל שמוליק אדם במדי אסיר, הוציא אותו משורת הממתינים לכניסה לתאי הגזים וקרא לו ללכת אחריו ולהתרחק משם. הוא נותר בחיים ונלקח יחד עם אביו לעבודת פרך בבנייה. כשלא עמדו לו כוחותיו להרים את האבנים הכבדות, העביר אותו ה"קאפו" (אסיר במחנה הריכוז, שמינו הנאצים כדי שיפקח על אסירים אחרים)
לטפל בכלבי המחנה.

באחד הימים שיסה נגדו מפקד המחנה את כלביו האימתניים, אולם כשאלה הגיעו אליו הם נעצרו, קפאו על מקומם ולא עשו לו דבר. אחרי המלחמה כשהוא היה על רכבת, בדרכו למצוא בני משפחה וחברים שנותרו בחיים, חטפו לו חיילים רוסים את התפילין, בחושבם שהוא מסתיר שם כסף. כשהם התבדו, הם קרעו את התפילין והשליכו אותם מהחלון. הוא נזכר שבבית המדרש בעיירתו היו תפילין. כשהגיע לשם ונבר בעיי החרבות השרופים, מצא תיק בתוכו תפילין והשופר של האדמו"ר.

במהלך חמש שנות נדודיו הוא שמר על השופר מכל משמר. בלילות הוא היה ישן עליו מתחת לראשו ובימים היה שם אותו בכובעו, או בתרמילו. כשהצליח לאתר כמה מבני משפחתו שנותרו בחיים, והגיע אליהם, הם לא זיהו אותו , חשדו בו, ואף שאלו אותו אם הוא בכלל יהודי. רק כשהוא שלף את השופר מתרמילו, הם התרגשו ונרגעו.

לימים, השופר עלה יחד עימו לארץ. "בערב ראש השנה תשע"ה העניק לי שמוליק ז"ל את השופר וצירף אליו מסמך, עליו חתמנו שנינו, ובו כתב כי' אין להעביר את השופר במשך מאה דורות ולאחר מכן אם אין למי למסור אותו, יש להפקידו ביד ושם' ומאז אני תוקע בו בכל ראש שנה", מספר הרב מלול.

הצטרפו לקבוצת הוואצאפ של אשדוד 10:
כבר הורדתם את האפליקציה של אשדוד10?

הורדה לאנדרואיד:

[ajax_load_more container_type="div" post_type="post" offset="1" destroy_after="10"]
[ajax_load_more container_type="div" post_type="post" offset="1" destroy_after="10"]
דילוג לתוכן