סגירת המעגל של מויאל: הילד שגדל בעוני יפיק כנס ראשון מסוגו במרוקו

הוא היה ילד קטן שראה איך אביו ואימו מנסים לפרנס בקושי את המשפחה מרובת הילדים בעיירה ירוחם אליה עלו ממרוקו וכבר אז החליט: הוא לא ייתן שהמציאות תחזור על עצמה, ויעשה הכל על מנת שחייו יהיו שונים. יצחק מויאל הצליח ובגדול. בגיל 60 הוא יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות בארץ, מוציא ספר על שושלת מויאל המפוארת ממרוקו, האיש שדאג שהעובדים הפלסטינים בישראל יחוסנו נגד קורונה והוזמן אחר כבוד למרוקו שם יפיק כנס טכנולוגיות מכובד ועוצמתי

שיתוף ב facebook
שיתוף בפייסבוק
שיתוף ב whatsapp
שיתוף בוואצאפ
שיתוף ב email
שיתוף במייל

עשרות פעמים ביקר יצחק מויאל, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות, במרוקו. הרבה לפני שנחתם שם הסכם השלום ההיסטורי השנה. אך אין ספק, שהפעם הזו, במאי הקרוב, בקזבלנקה, תהיה המרגשת מכולן. העיתונים במרוקו כבר מהללים את מויאל על כך שדאג לעובדי הבניין מהרשות הפלסטינית שיקבלו חיסון ללא כל יוצא מן הכלל. בעקבות כך הוזמן לפגישה בהשתתפות בכירים מהממשל המרוקאי ובה הוחלט על כינון כנס יחיד וראשון מסוגו, בשיתוף עיתון "כלכליסט".

הכנס מגיע זמן קצר לאחר שמויאל הוציא לאור ספר מרגש במיוחד על משפחתו במרוקו וכאשר נודע לשר החינוך המרוקאי על כל שמויאל נולד במרוקו ושב אליה כנושא תפקיד בכיר, גם הוא התרגש לאין ערוך וציין ששניהם עומדים על אותה אדמה.

תחושת ההחמצה היא רק לגבי אביו ז"ל, שחלם לשוב לבית מגוריו במרוקו אך לא זכה כיוון שנפטר בגיל צעיר ממחלה קשה. מויאל לא ויתר, חיפש את הבית מספר שנים וזכה להביא לאימו שתחיה את התצלומים. סיפור של סגירת מעגל שכל צדדיו שזורים האחד בשני באופן מופלא.

יצחק מויאל, כיום בן 60, נשוי פלוס שלושה, סב לחמישה נכדים. בנו הבכור בתחום המיחשוב, בתו עורכת דין בכירה בשוק הנדל"ן, והשלישי מנהל במפעל תעשייתי.

כמה פעמים באמת היית במרוקו?

"עשרות פעמים, כמעט כל שנה, אך הפעם זה יהיה שונה . אני עצמי לא הבנתי מה המשמעות שיליד מרוקו מגיע לשם בתפקיד בכיר, וכשהשר הבין זאת הוא ממש אמר לי: "אתה הבן של המקום", התכופף ונגע ברצפה. "האדמה הזו היא גם שלך". השיחה פתאום השתנתה מאוד. הוא התרגש. נהיתה שיחה יותר לבבית, חמה ופרטית. הוא ביקש לשמוע על המשפחה וסיפרתי לו שאני בדיוק מסיים לכתוב ספר על שושלת מויאל ובביקור הבא אעניק לו אותו עם הקדשה חמה. בנוסף סיפר לי שיש שיתופי פעולה בנושא הלימוד בבתי הספר, אנחנו נלמד על חסן השני שנאבק נגד הנאצים ושם ילמדו על הסיוע שלנו לפלסטינים".

איך למעשה הכל התחיל?

"במסגרת יחסי השלום עם מרוקו והיות שאני חבר הקונגרס העולמי של ענף הבניין, יצרתי מערכת עניפה של קשרים עם הממשל והפרלמנט במרוקו לגבי פעילויות משותפות, בדגש על הטיפול המסור שאני עושה עם העובדים הפלסטינים בנושא זכויות, רווחה, בטיחות, כחלק בלתי נפרד מכל 300,000 העובדים בענף הבניה.

מאוד התרגשו במרוקו מכך שהייתי שותף למהלך מול הממשלה, להביא למצב שבו יחסנו את כל העובדים הפלסטינים ואכן תוך 3 שבועות עשינו זאת".

מדוע החלטת על כך?

"משתי סיבות חשובות: הראשונה, שלא ידביקו את הישראלים, כי ידוע שיש תחלואה גדולה ברשות וסיבה שניה, שאם הם לא יבואו לעבודה, ברור שאתרי הבניה יעצרו מהפעילות. כתוצאה מהפעילות הזו, יצרו קשר ממרוקו לגבי כל מה שקשור לענף הבניה והוזמנתי לסיור לפני כחודש וחצי .נפגשתי עם שר החינוך ושר התקשורת ובכירים נוספים וסיפרתי על הפעילות שאני עושה. ואז ביקשו ממני ,לאור הכלכלה החזקה של ישראל ולאור זאת שאני עומד בראש כל ענף הבניה בארץ, שאפעל להביא את מיטב הטכנולוגיה לכנס שנקיים במרוקו. בדקתי את הסוגיה ואכן אני מתכנן בשיתוף עם עיתון "כלכליסט" לקיים כנס ראשון במרוקו."

מה בדיוק יהיה בכנס?

"למעשה זהו קונגרס של טכנולוגיה מתחדשת, שיש בו אלמנטים של כל הפעילויות, לא רק בבניין ,גם טכנולוגיה ,גם תשתיות, גם סייבר. הכנס ייתקיים בקזבלנקה, בהשתתפות שרים מהפרלמנט המרוקאי, כאשר המטרה הינה כמובן לחזק את הקשרים העסקיים המדהימים ולחבר אותם לקשרים האישיים שכבר נוצרו.

אני מתכנן להביא לשם לפחות 200 חברות ישראליות, כמו שהיה בדובאי, לדוגמא תנובה, בנקים, חברות  סלולר, חברות השקעה, ממש את מיטב המוחות והטכנולוגיות שלנו. פניתי לחברות בניה שעשו פרויקטים לאומים והם שמחו מאוד להשתתף".

זהו אירוע מכונן, עד כמה יש משמעות לכך שיליד מרוקו ממרקש, אשר נמצא בתפקיד בכיר בישראל, הוא העומד מאחורי פרויקט כל כך מכובד?

"משמעות גדולה מאוד. מאוד משמח אותם שאני יליד מרוקו ואזרח מרוקאי עם דרכון מרוקאי ודווקא אני יוצר את הקשר העסקי הזה. אחד הדברים הכי חשובים להם הוא שאני מטפל בעובדים הפלסטינים, בניגוד לכל מה ששמעו שכביכול אנו מתעמרים בהם, מגלים שהכל להיפך ובכתבות בעיתונים במרוקו ציינו את זה בגדול, שכיו"ר הסתדרות ענף הבניין עשיתי הסכם קיבוצי, שנותן זכויות לכל העובדים בישראל ללא אפליית דת גזע ומין. כל העובדים וכל הקבלנים הפלשתינים שווים לישראלים. יותר מזה, גם השכר של עובד פלשתיני הוא 2000 יורו בסיס בארץ לעומת 400 יורו במרוקו והם כבר רוצים לשלוח לנו עובדים מטעמם מרוקאים שיעבדו בישראל בשכר כזה גבוה".

"אם אבא היה בחיים הוא היה מאושר לראות את ההצלחה שלי. אבא היה שותף להקמת נגב קרמיקה, שהיום אני אחראי גם עליו"

מויאל נשא בשני תפקידים בכירים ועשה חיל עוד בטרם הגיע לתפקידו הנוכחי: הוא היה יו"ר ארגון כל עובדי השק"ם וניהל קרן פנסיה בכלל חברה לביטוח בשוק הפרטי. ניגוד גמור למציאות חייו בשנים הראשונות, כאשר גדל במשפחה מרובת ילדים בת 12 נפשות, בעיירת הפיתוח הדרומית ירוחם, עם הורים קשי יום ופרנסה.

מה מרגיש עכשיו הילד ההוא שעלה ממרוקו לתוך מציאות קשה?

"הילד במרוקו חלם לא לעבור את מה שההורים שלי עברו . הייתה לנו קליטה קשה מאוד בישראל.

זרקו אותנו בירוחם, ראיתי את הסבל שלהם ותמיד אמרתי שלא אתן שיקרה לי מה שקרה להורים

ועשיתי את כל המסלול להתחיל מכלום, מילדות של עוני ושל מצוקה . היה קשה להתקיים, אבא היה מפרנס לבד, אני עבדתי מגיל 14 אחרי הלימודים, בשליחויות ובאולמות שמחות. היה קשה אך הערכים אותם שאבנו וחונכנו עליהם בבית הורינו, עשיית צדקה וחסד וסיוע לנזקקים, זה סוד ההצלחה שלנו.

היה לי רצון עז להיות משהו אחר, ליצור מציאות אחרת עבורי. אני מאמין שכל אדם יכול להצליח ,השאלה אם יש לו רצון."

מה ההורים אמרו על הצלחתך?

"אבא לצערי נפטר בגיל צעיר מהמחלה הקשה. הוא זכה לראות אותי בתפקיד בכיר אך לא בכולם. אני היום אחראי על המפעל שהוא היה שותף להקמתו, נגב קרמיקה. אם היה רואה אותי היום עם התפקידים והפרויקטים במרוקו, הוא היה כל כך מאושר, לא היה מאמין שזה אמיתי. אבא תמיד דחף אותי קדימה, היה מודל להערצה בשבילי. מאדם שלא היה חסר לו כלום במרוקו, הוא הגיע למצב כלכלי מאוד קשה בארץ."

ואמך שתחיה יודעת על הצלחותיך?

"אמא חיה בירוחם, היא בת 80, ברוך השם יש בה גאווה עצומה, היא גאה בי מאוד. פעם בשבוע אני אצלה, ופעם בחודש עושים שבת יחד. היא מלאת אושר ושמחה, אך מאוד כואב לה שאבא לא זכה לראות אותי".

אביך ביקר איתך במרוקו?

"לצערי לא הספיק. אחד החלומות שלו היה לקחת אותי איתו לראות את הבית שהיה לו במרוקו היכן שנולד. תיכננו טיול משותף, הכנו הכל, דרכונים, לקחנו חופש, ואז אבא נפטר. הכל עדיין אצלי, הדרכון שמור. אבא לא עזב את הארץ מעולם מאז שעלה. לקח לי שלוש שנים למצוא את הבית וחזרתי לשם, והכל מופיע בספר. את הספר כאמור אקח איתי למרוקו לכנס הקרוב ושם תהיה סגירת המעגל האמיתית".

כבר הורדתם את האפליקציה של אשדוד10?

הורדה לאנדרואיד:

הורדה לאייפון:

דילוג לתוכן