"רוני
רוני עשה איתי אהבה כמו שעושים ביעור חמץ. הוא עשה בי כרצונו בכל פינה אפשרית בבית, עם סמליות מסורת שבנה בתוכי. הוא מלחש – אני מבצעת, הוא קובע, מונפת מאגן ומתישבות עצמית, ואני עוברת תהליך פנימי וחיצוני של אובדן שליטה עצמית, היעדר לקיחת החלטות ולפער תהומי בין מי שאני כלפי חוץ לבין מי שאני איתו. לא זיהיתי את עצמי איתו, הלכתי לאיבוד ולא רציתי שימצאו אותי. הוא קרא לי בשם השני שלי, בא ללטף אותי בלחי ונבהל מזה שנרתעתי לאחור מחשש שהוא עומד לפגוע בי, להוריד לי אחת. שאל אותי אם אני פוחדת ממנו. עניתי שלא למרות שפחדתי, אבל יותר מזה הפחד העיקרי שלי היה מול עצמי, עד רוני מעולם לא נתתי לאף אחד להחליט עליי. התמודדתי מול כאב לא ברור. לא פיזי. כאב מנטלי, שמצד אחד, יכול להסביר לי למה נשים מוכות לא ממהרות לעזוב את הגבר המכה שלהן, ומצד שני, משהות מדליק בשילוב בין הכאב לאדרנלין. הוא הצליח לשלוט עליי, ברמה שרק מלחשוב עליו עלה לי הדופק, נרטבו לי התחתונים, התפוצץ לי המוח…"
בכל פרק בספר מופיע שם של גבר אחר. אבל מהר מאוד מתברר שזה לא באמת ספר על גברים.
יש משהו כמעט מתבקש לדבר על ספר שעוסק באהבה קצת לפני ט״ו באב. אלא שחן בוקר-אמר, או כמו שרוב מי שקרא אותה לאורך השנים מכיר אותה – חנבו, לא מגיעה כדי להיות ורדה רזיאל ז׳קונט החדשה, לחלק טיפים לדייט ראשון או להסביר לאנשים איך למצוא אהבה. להפך. ״נעלם איקס״, ספר הביכורים שלה, מתחיל בדיוק במקום שבו כל העצות האלה נגמרות: בדייטים שלא הפכו לסיפור אהבה, בהודעות מביכות, בתשוקות שהובילו להחלטות רעות, באנשים שנעלמו רגע אחרי שגרמו לה לחשוב שזה הדבר האמיתי, ובאלה שחזרו בדיוק כשהיא כמעט הצליחה להמשיך הלאה.
״בסוף הבנתי שזה ספר על כל הדברים שאנחנו מוכנות ומוכנים לעשות רק כדי להרגיש שמישהו בחר בנו. על דור שיודע לדבר על אהבה בלי סוף, אבל ברגע שמגיעה אינטימיות אמיתית – נבהל ובורח. אגב גם אני נבהלתי וברחתי לא פעם.״
חן, 41, נשואה ואם לשלושה, נולדה וגדלה באשדוד. היא אשת תקשורת, יחסי ציבור ואישה של מילים כבר שנים. דווקא עכשיו, כשעל הנייר כבר “נגמר הסיפור”. היא נשואה, אמא לשלושה בנים, עם חיים יציבים – היא מוציאה ספר על כל מה שהיה לפני.
ש. למה דווקא עכשיו?
״במשך שנים חשבתי שאולי זה כבר לא רלוונטי. כאילו אם התחתנתי ויש לי ילדים, אז מי בכלל צריך את זה עכשיו. אבל אני שומעת אנשים מדברים על זוגיות ואהבה כל הזמן. עם כל הכבוד לבינה מלאכותית, ויש כבוד, יש דברים שהיא עדיין לא עושה. אומנם כל דור קצת יותר משודרג מקודמו, אבל בגדול כולנו חווים כמעט את אותם הדברים: הרצון שיבחרו בנו, הפחד להיפגע, הבלבול בין תשוקה לאהבה, והיכולת המופלאה לעשות טעויות ואז לקרוא לזה ‘תהליך׳. אהבה אמיתית, או החיפוש אחריה, לא תמיד נראים כמו פרסומת. לפעמים זה מביך, מלוכלך, מלא אגו, שתיקות, הודעות שלא נענו ורגעים שאת אומרת לעצמך: מה לעזאזל עשיתי עכשיו״.
ש. הספר הזה רלוונטי לכולם או מתאים בעיקר לבני דורך?
״אני דור ה-Y. גדלתי על אהבה לפני שהכול הפך למסך, אבל חייתי גם את התקופה שבה הכול כבר עבר להודעות, סטוריז, נראות וזמינות מזויפת. בעיניי זה תפר מעניין. מצד אחד, העולם השתנה. מצד שני, הלב נשאר די פרימיטיבי. הוא עדיין רוצה שיראו אותו, שיבחרו בו, שלא ייעלמו לו באמצע הסיפור״.
ש. כל פרק נקרא על שם גבר אחר. הם יזהו את עצמם?
״חלקם כנראה כן. אבל הם לא הפואנטה. הם הפרקים. הפואנטה היא אני – או יותר נכון, מה כל אחד מהם הפעיל בי והמסע שעברתי על כל טלטלותיו: איפה רציתי שיבחרו בי, איפה ברחתי, איפה בדקתי גבולות, איפה קראתי להרס עצמי ‘רומנטיקה’ ואיפה קראתי לרומנטיקה ׳קריפיות׳״.
ש. יש בספר הרבה חשיפה אישית. יש בך פחד?
״ברור. מי שאומרת שלא פחדה לחשוף כנראה לא באמת חשפה. זה לא פשוט לקחת טקסטים אישיים, חלקם נכתבו לפני שנים, ולהגיד: הנה, עכשיו זה ספר וזה זמין לכולם. זה כבר לא קובץ במחשב ולא פוסט שחולף בפיד. זה נשאר. למרות הכול, בשלב מסוים הבנתי שהפחד הוא לא סיבה לא לעשות. להפך. אם משהו מעורר בי עצבים, מבוכה או פחד – כנראה שיש שם חומר טוב. אני כל כך חשופה בספר הזה, שאם הייתי חיה בוודאות הייתי חשופית״.
ש. למה בעצם היית צריכה את החשיפה האינטימית הזאת?
״אני לא בטוחה ש’צריכה’ היא המילה. לא קמתי בוקר אחד ואמרתי: יאללה, בואו נחשוף את כל הפאדיחות שלי לעולם. אבל לאורך השנים הבנתי שהרבה מהדברים שהכי הביכו אותי, הכאיבו לי או גרמו לי לחשוב שמשהו אצלי דפוק הם דווקא הדברים שהכי הרבה נשים ואנשים מזהים בעצמם. יש משהו משחרר בלהגיד בקול: כן, גם אני רציתי יותר מדי. גם אני התבלבלתי. גם אני נשארתי כשכבר הייתי צריכה ללכת. גם אני קראתי לזה אהבה כשזה היה בעיקר אגו, תשוקה או פחד. החשיפה היא לא בשביל הצהוב. היא בשביל האמת. והאמת, מה לעשות, לפעמים מגיעה בלי איפור״.
ש. את נשואה היום. איך כותבים ספר כזה מתוך זוגיות?
״קודם כול, בזהירות. שי בעלי עדיין לא קרא את כל הספר. זה יקרה, אני מאמינה. אני משתדלת לא ללחוץ עליו, והוא מתמודד עם זה די בסדר. אני בטוחה שאם זה היה הפוך, הייתי מגיבה הרבה פחות באצילות. אבל האמת? הפחד האמיתי שלי הוא לא שי. הפחד האמיתי אם כבר הוא כשהילדים שלי יקראו את הספר. אבשלום, הגדול שלי, בן שבע ועולה בקרוב לכיתה ב׳, כלומר הוא כבר יודע לקרוא, וזה מוקדם מדי. חד משמעית מוקדם מדי. והוא גם ילד סקרן, אז ברור לי שזה יגיע מתישהו. הוא כבר שאל אם הוא יכול לקרוא את הספר של אמא. אני רק מקווה שזה יקרה בגיל שבו הוא יוכל להבין שאמא שלו הייתה אישה לפני שהיא הייתה אמא שלו״.
ש. מה בעלך אומר על הספר? איך הוא הגיב?
״שי מתמודד עם זה הרבה יותר באצילות ממה שאני הייתי מתמודדת אם זה היה הפוך. ברור שזה לא הדבר הכי פשוט בעולם להיות נשוי לאישה שמוציאה ספר על החיים שהיו לפניך, ועוד בצורה כל כך חשופה. אבל אני חושבת שהוא מכיר אותי מספיק כדי לדעת שזה לא ספר שנכתב מתוך געגוע לעבר, אלא מתוך רצון להבין אותו. ובסוף, הוא גם מבין שזה חלק ממני. לטוב ולמביך״.
ש. ואיך הגיבה המשפחה?
״בגדול, המשפחה שלי כבר די רגילה לזה שאני חושפת את החיים האישיים שלי ברשתות. הם למודי קרבות. אז כרגע כולם מאוד מפרגנים ומאחלים בהצלחה. השלב המעניין באמת יתחיל כשהם יקראו מה כתבתי עליהם שם. אני מניחה שאז יהיו עוד כמה שיחות משפחתיות לא מתוכננות״.
ש. ואיך הסביבה מגיבה?
״יש התרגשות גדולה, הרבה פרגון ולא מעט סקרנים וסקרניות. אנשים שואלים, מתעניינים, רוצים להבין מי מופיע שם, מה באמת קרה, כמה זה חשוף. עכשיו אני מקווה שכל הסקרנות הזו גם תהפוך לקוראים וקוראות. כי בסוף, מעבר לרעש ולעניין סביב החשיפה, המטרה היא שאנשים יקראו, יתחברו, יזהו את עצמם בתוך זה ואולי גם יצחקו קצת על כל מה שכולנו עברנו בדרך״.
ש. האקסים כבר יצרו קשר? הגיבו?
״בינתיים אחד מהם כבר רכש עותק, שזה מצד אחד מאוד משעשע ומצד שני קצת מלחיץ. אני מודה שזה רגע מוזר. את כותבת במשך שנים על אנשים שהיו חלק מהחיים שלך, ואז פתאום הם יכולים פשוט להיכנס לאתר, לשלם ולקרוא את עצמם. אבל אני משתדלת לקחת את זה כמחמאה. בסוף, זה בעיקר מפרגן. או לפחות ככה אני בוחרת לספר לעצמי כדי לישון בלילה״.
ש. בעצם למי כתבת את הספר?
״קודם כול לעצמי בגיל 25. לזאת שחשבה שהיא מבינה משהו, בזמן שהיא הייתה בתוך מירוץ הזוי של חיפוש אחרי אהבה ולא תמיד ידעה להבדיל בין מי שרוצה אותה לבין מי שרק מפעיל אותה. כתבתי אותו גם לאחות הקטנה שאין לי. זאת שהייתי רוצה שתגדל קצת אחרת, שתדע מוקדם יותר מה אני למדתי מאוחר. והיום, כשאני אמא לשלושה בנים, אני חושבת שגם הם יקראו אותו יום אחד. זה לא רק ספר לנשים. זה ספר על בני אדם. על איך אנחנו אוהבים, נבהלים, בורחים, חוזרים, מתבלבלים בין תשוקה לאינטימיות ובין דרמה לאהבה״.
ש מה הבנת על אהבה אחרי כל זה?
״שאהבה היא לא רק מי שמגיע. היא גם מי שאת כשמישהו מגיע. הרבה שנים חשבתי שהשאלה היא מי יבחר בי. היום אני מבינה שהשאלה הגדולה יותר היא מי אני כשאני רוצה שיבחרו בי. מה אני מוכנה לעשות בשביל זה. על מה אני מוותרת. איפה אני משקרת לעצמי. ובסוף, אולי נעלם איקס הוא בכלל לא הגבר שלא מצאתי. אולי הוא הדבר שהייתי צריכה להבין על עצמי״.
ש. יהיו עוד חשיפות כאלה בעתיד? ספר נוסף?
״יש לי כרגע פרויקט אחר בראש שאני ממש חמה עליו, והוא מאוד מדגדג לי באצבעות. לגבי ספרים נוספים, יש לי לפחות עוד שני קונספטים שלמים שמחכים לתורם. אני מאמינה שאתחיל להניע אותם מחדש בעתיד הלא רחוק. כנראה שלא סיימתי לחשוף, רק למדתי לעשות את זה בכריכה קשה יותר״.
