כאשר נודע לי השבוע על שריפת החצר והסטודיו של האמן האשדודי יגאל שולמן נחמץ לבי. רבים אולי לא מכירים אותו, ודאי שלא הצעירים, וגם החשיפה לאמנות מקומית אינה כבעבר, אך אני זוכרת היטב את שולמן משנות התשעים. כעיתונאית צעירה בתקופה שבה לא היה פלאפון וואטסאפ, נהגתי לכתת רגליים ברחבי העיר וודאי שביקרתי כמה פעמים הן בביתו של שולמן בשכונת חברת חשמל ברובע א' והן בתערוכות הרבות שהציג.
אך השנים חולפות, שולמן נכנס מתחת לרדאר והמשיך ליצור בדרכו שלו, בתקוה של רשתות ודיגיטל. צמחו אמנים חדשים והוותיקים למרבה הצער נדחקו לפינה. בעבר הציג תערוכות רבות, בגלריות מגוונות בארץ, האחרונה שקיבלה פרסום באשדוד הייתה בגלריה "דואט" שבקניון לב אשדוד הזכור לטוב, שם הציג את תערוכתו צלקות של הדמיון" בשנת 2013. באותה שנה הספיק ליצור עם ילדי בית ספר "היובל" דמויות המסייעות לזהירות בדרכים במסגרת יום המעשים הטובים.
שולמן נחשב לאמן הציור הקלאסי, חלק מתלמידיו הפכו לאמנים מוכרים, כגון דוד ליקו ויצחק סויסה. בימי הזוהר שלו נכתב עליו בעת הצגת התערוכות: "יגאל שולמן הוא אמן-יוצר המתחיל את יום היצירה לפנות בוקר ומסיים בשעות הקטנות של הלילה. אמן שמקדיש את יצירותיו לתיעוד ייחודי של האנשים הקרובים ביותר אל ליבו, חיות מחמד, דומם ונוף. ביצירותיו מביא יגאל שימוש בטכניקות נדירות על מנת להביע את נקודת מבטו הרגשית על המציאות ואת תחושותיו. דרך השימוש במכחול כפי שפַסָל מעבד את חומר הגלם – יגאל מעבד שכבות רבות של צבע במרקמים שונים הבולטים על הבד ונותן ביטוי לכל הפרטים הקטנים ביותר בדקדקנות מעוררת השראה שאינה פוגעת באיזון ובשיווי המשקל של הקומפוזיציה. יגאל יוצר מספר יצירות במקביל ובוחר לשלב אותן אחת בשנייה. בעוד הוא עובד על מודל ביצירה אחת חלל הסדנה הופך לחלק בלתי נפרד מהיצירה ואיתו היצירות התלויות על הקיר או הממתינות לסיום. התוצאה היא יצירה אחת הכוללת בתוכה עוד מספר יצירות שלכל אחת מקום ומשקל משלה."
זמן קצר לאחר מכן הפך נכה ומוגבל וניידותו נפגמה מאוד. מאז לפני כחמש שנים הוא מספר שהוא כמעט ולא יוצא מפתח ביתו. שולמן כיום בן פחות משבעים, מתגורר עם בת זוגו ועם אחד מבניו, יש לו בת נוספת המתגוררת מחוץ לעיר. הוא תושב אשדוד משנת 1964, לכאן עבר מגבעתיים, בתיכון למד בבית הספר לאמנויות בתל אביב ומשם הכל היסטוריה.
השבוע כאמור הוא עולה שוב לכותרות ולא בנסיבות נעימות. ביום בהיר השבוע נודע לו שחצר ביתו והסטודיו לאמנות שבנה ויצר בו במשך עשרות שנים, עולים באש.
יגאל מה בדיוק קרה?
"שרפו את כל החצר ואת כל הסטודיו שלי . כל היצירות נפגעו, הסטודיו נהרס טוטאל".
היכן היית כשזה קרה?
" אני נכה לכן הייתי בבית, אני לא זז מהסלון של הבית".
ראית מישהו חשוד? הרחת משהו?
"לא. השכן שלי ראה מישהו מסתובב בנסיבות חשודות ומייד הודיעו לי. הגיעו כל השכנים שידעו שאני לא יכול לזוז, כי השריפה התפשטה במהירות עצומה".
יש לך השערה מי זה?
"לא. ואני גם לא חושב שזה אישי. אולי האדם הזה בכלל לא מכיר אותי. השכן שלי מתאר הומלס או תימהוני שמסתובב בשכונה".
דיווחתם על כך?
"בקבוצת הוואטסאפ של השכונה ראיתי הרבה התייחסויות אליו".
מכבי אש קבעו שזו הצתה?
"לי לא אמרו, אבל אין שום סיבה שתהיה שם אש חוץ מהצתה. אין שם אפילו חשמל. יש צמחיה. החצר הייתה מגודרת אבל השכנים ראו כי זה התחיל מבחוץ".
פחות שומעים עליך בשנים האחרונות, אתה מרגיש שאשדוד נתנה לך הכרה כאמן מקומי מצליח?
"בהתחלה כן. בדור האמנים הקודם, היו לי הרבה חוגיים פרטיים, תערוכות. בשנות השמונים כל ילד הכיר אותי, כולם היו באים לתערוכות, אבל הדור של היום לא שמע אפילו את השם שלי, היום יש פחות מודעות לאמנות, הילדים כמעט לא עוסקים באמנות. אני לא יכול להסביר את זה, לא יכול להבין איך אף פעם לא הסתקרנו לדעת מה אני עושה שם האמנים של היום. אבל מה שאני לא מבין אני לא יכול לפרש. לא הייתה לי תערוכה במוזיאונים החדשים, באתי פעם אחת ל״מונארט״ ומאז שאני נכה אני בבית. אותי כבר שכחו, אבל חשוב לי לומר שההתעלמות לא הפכה אותי מריר. הפסד של העיר. אני רק מנסה לחיות, כי מבחינה בריאותית בחמש השנים האחרונות אני ממש מקורקע".
באיזה מצב אתה כרגע?
"כרגע אין לי גדר אז הבית ממש בחולות, אני מתגורר בפארק, אז מקווה שיבואו לעזור לי כי לשקם את הסטודיו זה כבר מעל לכוחותיי. אולי אהפוך את הציורים למיניאטוריים. פניתי לעירייה, הם אמרו שיראו מה יכולים לעשות מבחינת ניקוי שרידי השריפה אבל מבחינת השיפוץ זה בכל זאת פרטי".
לא רק שולמן זוכר את הימים ההם, גם תושבים באשדוד ובשכונה היפה והראשונה, כאבו את ההצתה: "שולמן נשאר בביתו השרוף בלי חשמל ובלי אמצעים למחייה לאדם בגילו. השאלה היא האם ככה צריכים לסיים את חייהם אומנים אשר יצירותיהם יצרו את התרבות של העיר?"
נקווה שבעקבות הכתבה שלנו ירימו כמה אשדודים טובים את הכפפה (תרתי משמע), ויסייעו לשולמן לשקם את החצר ואת הסטודיו שבו הוא עוד יכול ליצור אמנות נפלאה.
כיבוי אש: ״לא מדובר בהצתה״
מדוברות כיבוי והצלה נמסר בתגובה כי ״ככל הנראה מדובר בערימת עצים שהיתה מחוץ לביתו של התושב, וכי לא מדובר בהצתה״.
