מה ההבדל בין אבחון דידקטי ופסיכודידקטי?

למה שהילד יסבול מקושי לימודי וחברתי? היום כבר לא צריך לחכות להמלצת הצוות החינוכי בבית הספר כדי לקחת אותו לאבחון דידקטי או אבחון פסיכודידקטי. הורים שקשובים מספיק לצרכי ילדיהם כבר יודעים: אבחון מדויק הוא כל העניין

שיתוף ב facebook
שיתוף בפייסבוק
שיתוף ב whatsapp
שיתוף בוואצאפ
שיתוף ב email
שיתוף במייל

רשתות חברתיות, מסכים והסחות דעת בלתי פוסקות – לא פלא שהילדים והנוער של היום סובלים יותר מתמיד מקשיים לימודיים וחברתיים. איך אפשר להתרכז בהכנת שיעורי הבית כשהטלפון מתריע בכל רגע על טיקטוק חדש שפורסם? איך אפשר ליצור קשרים חברתיים כשהנראות האינסטגרמית היא חזות הכל?

קשיים לימודיים וחברתיים הם מנת חלקם של ילדים באופן טבעי, אך נראה שהיום הם אפילו רבים ומורכבים יותר. אמנם המודעות לקושי היא גבוהה והרצון לעזור הוא גדול, רק שהפתרון לא תמיד מתאים כאשר לא יודעים מהו שורש הבעיה.

רגע לפני שמתחילים לחפש מטפל פסיכולוגי או מורה לשיעורים פרטיים, חשוב לאבחן קודם כל מה הילדים שלנו באמת צריכים, ועל הדרך לתת לגורם מקצועי להחליט מה הפתרון הטוב ביותר עבורם.

יצאנו לשאול את הפסיכולוגית החינוכית אנה זימבובסקי, המאבחנת ילדים ובני נוער במסגרת "מכון דרור – פסיכולוגיה וחינוך" בגבעתיים, אילו אבחונים מתאימים לקשיים לימודיים וחברתיים, מתי נדרש כל אבחון ולמה בכלל צריך אותו? והאם אנו ההורים יכולים לקחת את הילד לאבחון על דעת עצמנו או שנצטרך את המלצת הצוות החינוכי?

שני סוגי אבחונים עיקריים: אבחון דידקטי ואבחון פסיכודידקטי

אנה מסבירה שקיימים שני אבחונים, אבחון דידקטי המתמקד בתפקודי למידה וזיכרון ואבחון פסיכודידקטי הבודק בנוסף קשיים חברתיים ורגשיים.

"האבחונים הללו הם הצעד הראשון בתהליך", אנה אומרת, "כשרואים תלמיד עם הישגים נמוכים או עם בעיות חברתיות, צריך קודם כל לבדוק מהו שורש העניין, הרבה לפני שרצים לפתרונות שחושבים שהם נכונים.

זה כמו לקחת כדור לצינון אם הגרון כואב. אבל מה אם זו דלקת? מה אם זו התקררות? אי אפשר לטפל בכאב בלי שיודעים מה מקורו ומחליטים בהתאם אם דרושה אנטיביוטיקה או מנוחה ותה חם."

הישגים נמוכים בבית הספר? זה לא אומר שהילד עצלן 

"האבחון הדידקטי לדוגמה," אומרת אנה, "משלב כלי אבחון הבודקים שלל רחב של קשיים שיכולים להסביר הישגים נמוכים בבית הספר: תפיסה וזיכרון שמיעתיים וחזותיים, היגוי נכון של מילים, יכולות חשיבה, שליטה בקריאה ובכתיבה, הבנת הנקרא והנשמע וגם יכולות ניהוליות של למידה – כמו תכנון, התארגנות, ניסוח ולמידה מטעויות."

אנה מציינת מגוון רחב של קשיים שיכולים להיות המקור להישגים לימודיים נמוכים, כמו: אי הבנה של הנקרא, קושי פיזי בהחזקת עיפרון, קושי בקשב ובריכוז, קשיי זיכרון, קושי להביע דברים בכתב ואף קושי בתכנון והתארגנות.

"לעיתים הורים טועים לחשוב שהילד שלהם עצלן ובגלל זה הוא לא מצליח בלימודים", אנה אומרת, "הם רואים מחברת ריקה משיעורי בית וחושבים שפשוט לא היה לו כוח לכתוב. 

אבל באבחון מתברר שהוא יודע מצוין את החומר, פשוט מתקשה להביע רעיונות בכתב, לארגן את המחשבות או להחזיק עפרון בצורה שלא תעייף אותו. כלי האבחונים הדידקטיים מאפשרים להבין מאין בא הקושי של הילד ולמצוא לו פתרון ספציפי." 

לקויות למידה וקשיים רגשיים – פעמים רבות באים ביחד

"זה לא נגמר בקשיים לימודיים כמובן," אנה מדגישה, "ילד שאינו מצליח בלימודים יכול גם לסבול מבידוד חברתי, בשל העובדה שהישגיו נמוכים או בשל בעיות תקשורת וסיבות אחרות. פעמים רבות נראה אצל ילדים בעלי קושי לימודי, גם קושי רגשי וחברתי."

היא מסבירה שכאן בא לידי ביטוי האבחון הפסיכודידקטי הבודק תפקודים רגשיים וכישורים חברתיים, בנוסף ליכולות שכליות ולפונקציות למידה כמו אוצר מילים, קשב וריכוז, קריאה וכתיבה ושאר כלי האבחון הדידקטיים.

בצורה זו, ניתן להבין האם קיימים מחסומים או מעכבים כמו רגישות יתר, חוסר ביטחון, חרדה או חוסר מסוגלות שמשפיעים על ההישגיות הנמוכה בלימודים והקשיים החברתיים.

איך יודעים מתי הילד זקוק לאבחון דידקטי או אבחון פסיכודידקטי?

אנה מסבירה שברוב המקרים, הצוות החינוכי של בית הספר מודע למצב הילד יותר מאשר ההורים וטורח לשלוח הפנייה לאבחון דידקטי או פסיכודידקטי.

עם זאת, קיימת היום מגמת הולכת וגוברת של הורים שקשובים לילדים שלהם, מעורים בנעשה ובמצבם בבית הספר, תוך תקשורת מתמדת עם הצוות החינוכי – ובוחרים לקחת את הילד לאבחון דידקטי או פסיכודידקטי בעצמם.

אז מהם הסימנים שיעזרו לכם לגבש החלטה לגבי הצורך של הילד באבחון?

* כשהילד מפגין קושי בקריאה, בהגיית המילים או באמירתן לפי הסדר הנכון במשפט.

* כשהילד מתקשה בכתיבה, משבש את סדר המשפט או כותב בשגיאות.

* כשהילד חכם ומפגין ידע בעל פה, אך הישגיו הלימודיים עדיין נמוכים ביחס לידיעותיו.

* כשהילד מתקשה בארגון שפתי באנגלית, ו/או בעבודה עם מספרים כמו במתמטיקה.

* כשהצוות החינוכי של בית הספר טוען כי הילד לא מבין את החומר הנלמד, גם כשמסבירים לו כמה פעמים.

* כשהילד לא מספיק משימות בזמן, מתעכב בהתארגנות ובתכנון מקדים.

* כשהילד לא מקשיב עד סוף המשפט ומתקשה להתרכז לאורך זמן.

* כשהילד מפגין חוסר ביטחון או חוסר מסוגלות, ומראה סימנים של חרדה ומתח.

* כשהילד מראה תסכול, כעס ואף סובל מהתפרצויות זעם.

איך זה עובד: מהלך האבחון, הערכה פסיכולוגית והמלצות

הפסיכולוגית החינוכית אנה זימבובסקי ביצעה יותר ממאות אבחונים פסיכולוגיים ופסיכודידקטיים לאורך שנות ניסיון רבות. היא מסבירה כי הורים וילדים רבים מניחים שאבחון הוא מבחן לכל דבר ומאוד חוששים לקראתו.

"המטרה היא לגמרי הפוכה," היא אומרת, "אין צורך להיות מתוחים כמו לפני מבחן, אלא דווקא נינוחים ורגועים. מטרת האבחון היא לא להכשיל את הילד, כי אם למצוא את המקור האמיתי למצוקה לקראת פתרון אמיתי."

לדבריה, האבחון נעשה במשך מספר שעות (לעיתים מחולק לשתי פגישות כדי לא להעמיס על הילד) וכלי האבחון מותאמים לגיל, בין היתר במטרה לגרום לילד לחוש בנוח ולשתף פעולה באופן חיובי ומלא רצון.

"חלק מכלי האבחון נראים כמו משחקים או משימות נחמדות, והילד יוצא בתחושה טובה שהוא מצליח לענות על הדרישות. מדובר בחוויה חיובית לכל דבר".

אנה מספרת שלאחר האבחון עצמו, דידקטי או פסיכודידקטי, ההורים מקבלים את חוות הדעת המפורטת בשפה פשוטה ויומיומית. כמו כן, בהתאם לתוצאות, המאבחנת מוסיפה המלצות רלוונטיות שמתאימות ספציפית לילד.

"אחד הדברים שהכי חשובים לנו הוא למצוא את החוזקות והחולשות של הילד ולהתאים את ההמלצות אליהן. בזכות ההמלצות הללו, ההורים יוכלו להחליט על תוכנית חינוכית מתאימה שתאפשר לילד סוף סוף לפרוח."

אבחון מדויק בזכות נוכחות הורית קשובה – והילד כבר בדרך הנכונה

ההמלצות הניתנות בחוות הדעת של הגורם המקצועי הן ייחודיות עבור כל ילד, ומדויקות לקשיים הספציפיים שהוא הפגין באבחון הדידקטי או הפסיכודידקטי.

המלצות מסוימות בחוות דעת של אבחון דידקטי יכולות להיות תוספת זמן למבחנים או שימוש בדף נוסחאות מורחב, וכן התעלמות משגיאות כתיב ואפילו הקראת שאלונים. התאמות כאלו יוכלו לסייע לילד להשיג ציונים גבוהים שישקפו את הידע והיכולת שלו, מעבר לדרך ההיבחנות המסורתית.

אצל ילדים שעברו אבחון פסיכודידקטי ונמצא אצלם קושי רגשי, מנת משכל נמוכה או בעיות תקשורת, ההמלצות יכולות להיות זכאות לשעות של הוראה מתקנת והתאמות בדרכי הלמידה וההיבחנות, תרפיה רגשית ואף מסגרת חינוכית ייעודית של החינוך המיוחד.

כיום, כל הורה יכול להגיע עם הילד שלו למכון מוסמך ולבצע אבחון. החשוב מכל הוא להבין שקושי לימודי או חברתי יכול להיות מורכב ממגוון רחב של סיבות, וטרם מציאת הפתרון יש לקבל חוות דעת של גורם מוסמך.

כדי לפתור את המצוקות של ילדינו, במסגרת הלימודית והחברתית, בבית הספר ומחוצה לו, יש לאבחן את הקשיים הקיימים ולהתאים להם פתרונות הולמים, מוטב מוקדם ממאוחר.

כבר הורדתם את האפליקציה של אשדוד10?

הורדה לאנדרואיד:

הורדה לאייפון:

דילוג לתוכן