מחקר חדש של אוניברסיטת בר-אילן שמתפרסם היום באתר ynet מציב את אשדוד באור בעייתי במיוחד בכל הקשור להשקעת העירייה בחינוך. למרות שמדובר בעיר שמוגדרת במשך שנים כ"רשות איתנה וחזקה", ולא נתמכת הנתונים מגלים פער חריג בין התדמית לבין המציאות בשטח.
https://bit.ly/3Q5YxZK לפי ממצאי המחקר, שפורסמו ב־ynet, עיריית אשדוד משקיעה 3,600 שקלים בלבד לתלמיד כהקצאה תוספתית מתקציבה – סכום נמוך משמעותית מערים רבות אחרות, כולל כאלה שמצבן הכלכלי חלש יותר.
לשם השוואה: תל אביב משקיעה כ־9,681 שקלים לתלמיד הרצליה כ־8,279 שקלים דימונה ואשקלון – יותר מאשדוד ירושלים – כ־3,235 שקלים (מעט פחות, אך עם מאפיינים דמוגרפיים שונים לחלוטין)
נתונים חינוכיים שלא מחמיאים לעיר ואולי בגל ההשקעה הנמוכה באה לידי ביטוי גם בתוצאות:
שיעור הזכאות לבגרות באשדוד: 74% בלבד
זכאות לבגרות מצטיינת: 6% בלבד – נתון הנחשב נמוך במיוחד בקנה מידה ארצי מדובר בפער משמעותי לעומת ערים חזקות במרכז הארץ, ואף לעומת רשויות פריפריה שמצליחות להציג הישגים חינוכיים טובים יותר למרות משאבים מוגבלים.
איך זה קורה בעיר עם תקציב חזק?
אשדוד מוצגת תדיר על ידי ראש העיר, ד"ר יחיאל לסרי, כעיר יציבה כלכלית, מאוזנת תקציבית ובעלת יכולת השקעה גבוהה. אלא שהמחקר מעלה שאלה נוקבת: אז מדוע עיר שמתהדרת ביציבות ובחוסן כלכלי משקיעה כה מעט בעתיד ילדיה?
על פי החוקרים, ובראשם פרופ' איריס בן דוד הדר, המנגנון שמאפשר לרשויות חזקות להשקיע תוספות גדולות מתקציבן – יוצר בפועל אי־שוויון עמוק. אך במקרה של אשדוד, מדובר דווקא ברשות שמסוגלת להשקיע – ובוחרת שלא לעשות זאת בהיקף הנדרש.
פער בין הצהרות למציאות
בעוד שבשיח הציבורי העיר מוצגת כמצטיינת, חדשנית ומובילה, הנתונים מצביעים על פער מטריד בין הצהרות הנהגת העיר לבין ההשקעה בפועל בחינוך – הפער המשמעותי ביותר לטווח הארוך. המשמעות ברורה: פחות שעות תגבור, פחות העשרה, פחות מסלולי מצוינות – ובעיקר פחות סיכוי לילדי אשדוד להתחרות בשוויון הזדמנויות מול בני גילם מערים אחרות.
השאלה שנשארת פתוחה
המחקר אינו עוסק רק במספרים – אלא במדיניות. והשאלה המרכזית שעולה ממנו ברורה: אם אשדוד היא אכן עיר איתנה וחזקה – מדוע ילדיה מקבלים הרבה פחות? זו שאלה שהציבור, ההורים, אנשי החינוך וחברי מועצת העיר יידרשו אליה בתקופה הקרובה. כי חינוך, כך מזכירים החוקרים, אינו הוצאה – אלא השקעה.
