מותו של גדי קינדה ז”ל, בגיל 31 בלבד, טלטל את עולם הכדורגל הישראלי. שחקן נבחרת ישראל, ילד שגדל באשדוד והפך לסמל, נפטר לאחר מאבק אמיץ במחלת הסרטן – והותיר אחריו אישה, שתי ילדות ושובל של כאב, אהבה וזיכרון עמוק של אדם יוצא דופן. עכשיו, בעוד העיר אשדוד נערכת להקמת אצטדיון כדורגל חדש, עולה השאלה: האם לא נכון וראוי לקרוא לאצטדיון הזה על שמו של קינדה, בן העיר האהוב?
קינדה לא היה רק שחקן. הוא היה השראה. סיפור חיים של ילד מאשדוד שהגיע עד הנבחרת הלאומית, שהביא גאווה למשפחה, לקהילה, לעיר. מההספדים שנכתבו עליו בימים האחרונים עולות תמונות של ענווה, מנהיגות שקטה, אישיות קורנת. “לב ענק”, כך הגדירו אותו חבריו למגרש ומחוצה לו.
הקריאה לקרוא לאצטדיון החדש על שמו, היא לא רק מעשה של כבוד – אלא בחירה חינוכית, ערכית. זו אמירה של עיר שלמה שאומרת לדור הצעיר: אנחנו לא שוכחים את הגדולים שצמחו כאן, ויותר מזה – אנחנו רוצים שתלכו בעקבותיהם.
בעיר אשדוד, שמטפחת את הדור הבא של הספורטאים, אצטדיון ע”ש גדי קינדה יכול להפוך לסמל. מקום שבו כל ילד יידע: גם הוא, אם יתמיד ויאמין, יכול לגעת בחלום. כי גדי היה אחד משלנו – והגיע הכי רחוק שאפשר.
הוא נטמן באשדוד, העיר שאהב ושאהבה אותו בחזרה. כעת, אשדוד יכולה להשיב לו אהבה – ולהנציח את זכרו במקום שכולו חיים, תנועה, עתיד.
לא בטקס. לא בדממה. בקול ברור: גדי קינדה, לנצח בן העיר. ולקרוא לאצטדיון החדש על שמו ולזכרו. והלוואי שזה יקרה
כבוד גדול לעיר ולמועדון בנאדם אהוב על כולם וזהב
מגיע לו שהאיצטדיון יקרא על שמו
מסכים לכל מילה יש לקרוא לאצטדיון על שמו
מה קשור? סתם לכתוב שטיות ולהביא למשפחה וחברים להיות באשליות ואז להתאכזב. בגלל שאין מה לכתוב אז רוצים לצאת יפי נפש
אוהבים אותו יכבדו ויוקירו את זכרו אבל בואו לא נגזים
יכלו לקרוא לאיצטדיון צבי צילקר או אריה אזולאי