לקראת חג הסיגד, אחד החגים המשמעותיים ביותר במורשת יהדות אתיופיה, מבקש עו"ד ופעיל הציבור אייצ'לותם מסלה לעורר דיון ציבורי וקהילתי על הדרך שבה מציינים את החג בישראל, ובפרט ברשויות המקומיות. מסלה, המבקש לשמר את המורשת המפוארת של יהדות אתיופיה ולהנחיל אותה לדורות הבאים, טוען כי בשנים האחרונות חל שינוי באופי החגיגות, וכי לצד אירועי התרבות והמוזיקה נדחקים לעיתים הצידה הערכים הרוחניים וההיסטוריים שעליהם נבנה החג. "הסיגד הוא סיפור של עם שלא ויתר על החלום להגיע לירושלים", אומר מסלה. "כאשר אנחנו עומדים היום בארץ ישראל, עלינו לזכור את הדורות שחלמו על הרגע הזה, את ההורים והסבים ששמרו על המסורת ואת אלפי היהודים שיצאו למסע קשה ומסוכן כדי להגיע לארץ המובטחת".
"הסיגד לא נולד כדי להיות עוד פסטיבל"
לדברי מסלה, במשך מאות שנים שמרו יהודי אתיופיה על יהדותם, על התורה ועל המסורת, למרות המרחק הגיאוגרפי העצום מירושלים. חג הסיגד היה עבורם יום של תפילה, צום, חשבון נפש וחידוש הברית בין עם ישראל לקדוש ברוך הוא. אלא שכיום, לדבריו, הולכת ומשתנה דמותו של החג. "בשנים האחרונות אנחנו עדים לתהליך שבו חג הסיגד, שבמשך דורות היה יום של תפילה, התכנסות רוחנית, צניעות וחשבון נפש, מקבל יותר ויותר אופי של חגיגות, מופעים ואירועי בידור", הוא אומר. "אין פסול בשמחה ובחגיגות, אבל אסור לנו לאבד את המהות ואת הערכים שעליהם נבנה החג. הסיגד לא נולד כדי להיות עוד פסטיבל או אירוע בידורי. הוא נולד מתוך כמיהה לירושלים, מתוך אמונה עמוקה, ענווה, תפילה וחידוש הברית".
לזכור את אלפי הנספים בדרך לישראל
מסלה מדגיש כי לצד שמחת העלייה לישראל, אסור לשכוח את המחיר הכבד ששילמו יהודי אתיופיה בדרכם להגשמת החלום הציוני. אלפים מבני הקהילה נספו במהלך מסעות העלייה, ובמיוחד במסע הקשה דרך סודן. משפחות רבות איבדו את יקיריהן בדרך לירושלים, וסיפורן הפך לחלק בלתי נפרד מההיסטוריה של מדינת ישראל. "מאחורי כל משפחה שעלתה לישראל עומד סיפור של געגוע, הקרבה ולעיתים גם אובדן", מדגיש מסלה. "אנחנו מחויבים להנציח את הנספים, לספר את סיפורם ולהבטיח שהדור הצעיר יכיר את המחיר הכבד ששילמו אבותינו ואמותינו בדרך לירושלים".
קריאה לרשויות המקומיות: פחות בידור, יותר מורשת וחינוך
מסלה קורא לרשויות המקומיות ולמנהיגי הקהילה לבחון מחדש את התכנים המוצעים לציבור במסגרת חגיגות הסיגד. לדבריו, יש להעניק מקום מרכזי לקייסים, לזקני הקהילה, לתפילות המסורתיות, ללימוד ההיסטוריה ולמפגשים בין הדורות. "אני סבור שהגיע הזמן שנעשה חשבון נפש גם ברמה הקהילתית וגם ברמה העירונית", הוא אומר. "עלינו לבחון מחדש כיצד אנחנו מציינים את היום הזה ומה אנחנו מבקשים להעניק לדור הצעיר באמצעותו".
מסלה מציע לשלב באירועי החג הרצאות, מפגשי מורשת, סיפורי עלייה, לימוד מסורת יהדות אתיופיה ופעילויות חינוכיות בבתי הספר. "הסיגד צריך להיות יום שבו הדור הצעיר לא רק רוקד לצלילי המוזיקה של אבותיו, אלא גם לומד את סיפורם, מבין את הקרבתם ומקבל מהם ערכים, אמונה ואחריות לעתיד".
"הסיגד הוא חג של כל עם ישראל"
לצד הביקורת, מסלה מבקש להעביר גם מסר של אחדות וגאווה יהודית. לדבריו, מורשת יהדות אתיופיה אינה נחלתם של יוצאי הקהילה בלבד, אלא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה ומהזהות הלאומית של עם ישראל. הוא קורא למערכת החינוך, לממשלה ולרשויות המקומיות להשקיע בהנחלת המורשת, בשימור השפה והמסורת ובחיזוק מעורבותם של צעירי הקהילה בעשייה הציבורית. "האתגר שלנו היום הוא לא רק לשמר את העבר, אלא לבנות ממנו את העתיד", אומר מסלה. "אסור שהמסורת המפוארת שלנו תישאר רק באירועי חג וטקסים. היא צריכה להיות חלק חי ונוכח בזהות שלנו ובחינוך ילדינו".
"להחזיר לסיגד את העומק, הצניעות והרוח"
לסיום מבקש מסלה להעביר מסר של תקווה ואחדות לכלל הציבור הישראלי. "חג הסיגד מזכיר לנו שלמרות המרחקים, הקשיים והאתגרים, עם ישראל תמיד ידע לשמור על אמונתו ועל אחדותו. דווקא בתקופה שבה החברה הישראלית מתמודדת עם אתגרים רבים, עלינו למצוא את המחבר בינינו, לכבד את השורשים של כל קהילה ולזכור שכולנו חלק מסיפור אחד – סיפורו של עם ישראל". "הסיגד הוא לא רק חג של זיכרון, אלא אחריות לעתיד. הגיע הזמן שנחזיר לו את העומק, את הצניעות ואת הרוח שבזכותם הוא נשמר במשך דורות. חג סיגד שמח לכל בית ישראל", מסכם מסלה.





