לפני כשנה, אי שם ביוון, בחופשה פרטית של ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי עם רעייתו, עירית, הוא פגש בתושב העיר ששאל את לסרי מה הכיוון שלו בבחירות לעירייה? ומה הוא צופה שיהיה? לסרי השיב לו בערך כך: 'הרב חיים פינטו בירך אותי להצלחה ואמר לי שאני אעבור קשיים לא קלים עד לבחירות. אבל אני בסוף הדרך אצליח".
ביום שלישי השבוע זה קרה, אבל, וזאת יש לומר, לא רק הברכה הזו של פינטו סייעה לו. לסרי בעצמו, במשך השנה הזו, במלאכת מחשבת יסודית ידע איך לפצח בפעם הרביעית את הקוד, שוב, ללשכת ראש העיר. הוא סימן לצד הברכה של הרב פינטו, את המהלכים הפרקטיים על מנת לקבל שוב את התמיכה של שני הגושים החרדיים: אגודת ישראל האשכנזית וש"ס הספרדית. במשך 3 קדנציות הם לא איכזבו, ופעם אחר פעם הם הגישו לו במגש כסף 30 אחוז תמיכה ואת ראשות העיר. ממש מתנה משמיים. כל מועמד היה חולם על תנאי פתיחה כאלה.
אלא שקרה משהו בקדנציה הזו, והיחסים של לסרי עם יו"ר ש"ס באשדוד, אבי אמסלם ובהתאמה עם יו"ר ש"ס הארצית אריה דרעי היו בלשון המעטה יחסים עכורים, על גבול הברוגז. ריב שאיים על בחירתו לראשות העיר. הקטטה הזו החלה עוד בבחירות 2018 כשלסרי הזמין את ש"ס אחרונים לקואליציה ונתן להם פירורים. גם בהמשך הקדנציה ניטלו מאמסלם סמכויות ולמעט לשכה רכב עוזר ומזכירה אמסלם בעיקר גירד קירות. הלשכה שלו הייתה שוממת ומיותמת. כמעט אין בא ואין יוצא, כשמעבר לקיר בלשכה שלו הסמוכה לזו של כצנלסון, הכל קרה. לכצנלסון לסרי נתן כמעט חצי עירייה לנהל.
אמסלם כעוס ממורמר ועצבני שיתף את הבוס, דרעי, והשניים חיכו להזדמנות לסגור חשבון עם לסרי ולהדיחו מראשות העיר. אלא שבזמן הזה שאמסלם הודר מסמכויות, ניהל לסרי באופן אישי ומרתק, יחסים נפלאים עם ראשי החצרות של ש"ס. הרבנים הכי חשובים של הציבור הספרדי בעיר: הרב מאיר אבוחצירא, הרב יקותיאל אבוחצירא ורבנים אחרים. ש"ס הרי בנוייה מחצרות של רבנים שלכל אחד עמדה ודעה בקרב מועצת חכמי תורה. לסרי פשוט עטף את אותם בהרבה תשומת לב והעניק להם תקציבים ורצון טוב להמשיך את העבודה ביחד גם בקדנציה נוספת. לסרי במילים אחרות פעל מעל הראש של אמסלם. והתמורה הגיעה ובגדול. אותם רבנים חשובים שרבים בעיר מקשיבים להם הבהירו לדרעי ואמסלם כי מבחינתם לסרי הוא המועמד שלהם, וזה מתוך הכרת הטוב. הם הטילו וטו על ברק סרי חברו של דרעי.
לסרי גם פעל בגזרה של דרעי, ובניסיון לשכנע אותו כי הוא דווקא היטיב עם ש"ס באשדוד. הוא הזמין את דרעי ללשכתו לפני כשנה, והכין לו חוברת ענקית ובה נתונים ומספרים של מה שקיבלו ממנו אנשי ש"ס והמוסדות שלהם בעיר אשדוד. מהחוברת הזו עולה כי דווקא בזמן שאמסלם ודרעי היו כעוסים על לסרי הוא הגדיל להם את התקציבים ב30 אחוז מקדנציה קודמת. דרעי נותר פעור פה באותה ישיבה. לסרי קיווה שבמפגש הזה תצא הבשורה ודרעי יכריז על תמיכה בו וזה לא קרה. דרעי לא נתן את ברכתו ללסרי לראשות העיר. לסרי לא התייאש והמשיך לעבוד מול אותם רבנים. נציין כי עם אגודת ישראל לא הייתה לו בעיה, הם הודיעו כבר אז על תמיכה מוחלטת בו ומה שנותר ללסרי להמשיך ולנסות לצרף את ש"ס המפתח ללשכת ראש העיר.
בינתיים החלה התכנית של דרעי להדיח את לסרי באמצעות מקורבו והדובר שלו לשעבר, ברק סרי לקרום עור וגידים. התכנית הייתה כזו: להעמיד את ברק לראשות העיר אשדוד', תוך הבטחה שאגודת ישראל גם תבוא. "הם בכיס שלי" התרברב דרעי. וסרי, בסיוע ותמיכה כלכלית של איש העסקים צחי אבו, יצא לדרך ולכולם היה ברור שש"ס תתמוך בו בהמשך לראשות העיר וגם אגודת ישראל בדרך. זה היה הדיבור שיצא לחלל העולם.
סרי יצא בקמפיין יוקרתי שמוערך בכמה וכמה מיליוני שקלים, צירף אליו לא מעט מאוכזבי לסרי וגם מתומכי הלן גלבר. מהאתר של משרד מבקר המדינה שמחייב לרשום כל תרומה והלאווה, מתברר כי סרי ואביו נטלו הלוואות של מאות אלפי שקלים. זאת בנוסף לתמיכה הכלכלית שקיבל מתורמים.
מטה סרי החל לנהל קמפיין נגד לסרי ונגד התנהלותו והציע שינוי באשדוד בכל התחומים: מלחמה בפשע, חינוך, כלכלה, ביטחון אישי ומה לא. שלטי חוצות מוארים בכל פינה, כנסי בחירות מושקעים ומטה מפואר בחוף הים. סרי ותומכיו היו בעננים. נגד לסרי החל מסע הכפשה קשה. במטה סרי היו בטוחים בניצחון בסיבוב ראשון במקרה הטוב במקרה הפחות טוב ניצחון בסיבוב שני.
בסביבתו של לסרי הייתה דאגה. סרי דמות חדשה, עם קמפיין כזה ועם ש"ס בכיס? ועם אגודה רחמנא ליצלן? מקורב ללסרי סיפר השבוע כי "לסרי חייך ואמר לנו 'תירגעו תמשיכו בעבודה אני עוסק בזה . לא מתרגש. בסוף הדרך ננצח'. חשבתי שהוא מדבר לא לעניין אבל זה שהוא היה רגוע הרגיע אותנו"
ולסרי המשיך במאמצים לחדור לש"ס ולקבל את התמיכה של ש"ס. הכתובת שלו, כאמור, הייתה ונותרה, הרבנים של ש"ס באשדוד איתם כאמור הוא היה ביחסים טובים, והם לא אכזבו אותו, והעניקו לו מכתבי תמיכה חתומים, וחלקם עלו לרגל לדרעי והבהירו לו חד משמעית 'אנחנו בסרי שלא חובש כיפה לא נצביע. רק לסרי'.
דרעי כבר היה מסובך כבר בכמה מערכות בחירות מורכבות בבני ברק, אלעד וירושלים, כשהוא מבין שאגודת ישראל לא הולכים איתו יד ביד. רק אשדוד כעת חסרה לו על הראש ואת העיר אשדוד הוא מאוד מחשיב ויעשה הכל שלא להפסיד.
ובעוד הלחץ מהרבנים באשדוד עובד 24.7 הוא ניסה בכל כוחו לייצר דיל רב זירתי. אגודת ישראל סירבה ללכת איתו. דרעי הבין את מצבו ואת העובדה שהו עשוי לאבד את אשדוד עבר לתכנית ב'. הוא הורה לאמסלם, להכריז על ריצה לראשות העיר בראשות ש"ס. דרעי חשב שבכך ישכנע את אגודת ישראל ואת הרבנים "הסוררים" להצביע בעד איש תורה, בשר מבשרה של ש"ס. התכנית הייתה שרגע לפני הבחירות הוא יסיר את אמסלם ויורה לש"ס לתמוך בברק סרי. דרעי ניסה להרוויח זמן. זה לא עבד גם. הרבנים המשיכו לתמוך בלסרי.
בינתיים, פרצה מלחמת 'חרבות ברזל' ושינתה את התמונה לגמרי: סרי החל לרדת בסקרים. מצב האומה היה בכי רע נוכח אסון השבעה באוקטובר. לא היה קשב פוליטי, ולא חשק לאף אחד לשמוע על בחירות ופוליטיקה. מועד הבחירות המקורי נדחה בשל נסיבות העניין ל31 בינואר ולאחר מכן ל27 לפברואר, השבוע. בכל אותה עת לסרי לקח את מושכות ניהול העיר, חבש את הוסט הצהוב על גופו וקפץ, מזירה לזירה באשדוד, לאחר נפילות טילים, ניהל את מטה החירום, קיבל החלטות, והפך את הסלוגן שלו 'המבוגר האחראי' למשהו מציאותי. בכל אותה חודשים נמנעו יריביו לתקוף אותו, בשל המצב ששרר במדינה ובאשדוד. הכפשות פוליטיות לא היו מתקבלות יפה. בכלל כל המועמדים הורידו פרופיל. ללסרי הייתה במה ריקה. הוא עליה לבד. התנהל בחירום ראש עיר במערכת בחירות בלי שיתקפו אותו. זה הוסיף לו הרבה נקודות בקרב תושבי העיר.
ברקע כבר הבין מי שהבין שאחוז ההצבעה יהיה נמוך מה שמסייע ללסרי והוא המשיך בלחץ שלו על דרעי ואמסלם להסיר מועמדות ושיתמכו בו.
לסרי הבין שבאחוז הצבעה נמוך ועם תמיכה של שני גושי החרדים הוא מנצח בגדול בסיבוב ראשון. זה בגלל שהחרדים מגיעים באחוזים גבוהים בכל מערכת בחירות ולא משנה מה מצב האומה ולסרי זיהה עוד דבר לטובתו: המחנה הליברלי חילוני שמורכב משמעון כצנלסון, הלן גלבר, אלי לחמני ואלי נכט, לא מצליחים לאחד שורות ולרוץ עם מועמד אחד שיוביל. סוג של העתק הדבק של 2018.
כם אז היו ביניהם דיבורים שלא הבשילו לכלום ובסופם כצנלסון חבר ללסרי לקואליציה לחמני וגלבר נזרקו לאופוזיציה. מה יהיה כעת? ימים יגידו.
השילוב של אחוז הצבעה נמוך, פילוג מלא אגו של המחנה הליברלי שלא הסכימו על כלום, כשכל אחד טוען שהוא זה שיכול לנצח את לסרי ניצחו בסוף את עצמם וחטפו מכה פוליטית קשה. השילוב הזה שיכנע את דרעי, שעדיף שהוא יסגור עם לסרי כדי שלא ייצא המפסיד הגדול, שכן הרבנים הודיעו לו חד משמעית שגם אם הוא ישאיר את אמסלם כמועמד לראשות הם יתמכו בלסרי. דרעי נכנע ושבוע לפני הבחירות הוא סגר הסכם תמיכה בלסרי והורה לאמסלם לרדת.
סרי שהחל להרגיש כתף קרה מדרעי כבר עוד קודם, הופתע בכל זאת וחש נבגד. הוא קיבל החלטה מהירה ונוכח העובדה שש"ס סופית לא תסייע לו הוא הסיר מועמדות וחבר לכצנלסון. מהלך שריסק את שניהם. חיבור בלתי מובן ומבלבל . בעיקר את תומכיהם. בדיעבד התברר כי החיבור הזה הזיק להם. חלק מתומכי ברק עברו לגלבר חלק ללסרי. חלק קטן נותר עם כצנלסון.
עכשיו מה שנותר ללסרי היה, הוא לנצח והוא ניצח למרות הקשיים והמהמורות שעבר בשנה האחרונה והוא בטח נזכר בוודאי, בברכה ההיא שקיבל מהרב חיים פינטו.
