תחקיר: כך הצליחה עמותה חרדית לזכות בקרקע יקרה באשדוד

תחקיר: זוכרים את המבנה הנטוש של חדר המיון הקדמי שנותר שומם? עמותת "רפואה וישועה" החרדית הקשורה לגורמים מחסידות גור, הצליחה לרכוש את הקרקע ולמכור אותו לגורמים פרטיים. מתברר, כי בצעד מוזר העירייה החזירה את הקרקע שהיה בבעלותה למינהל מקרקעי ישראל, ששיווק מחדש את הקרקע. ומי זכה בה שוב? עמותת "רפואה וישעה" שמכרה אותו לגורמים פרטיים לא מוכרים. לחמני: "עסקה סיבובית"

שיתוף ב facebook
שיתוף בפייסבוק
שיתוף ב whatsapp
שיתוף בוואצאפ
שיתוף ב email
שיתוף במייל

זה סיפור תמוה שדורש תשובות לשאלות לא פשוטות. איך קרה שעיריית אשדוד מוותרת על שטח ציבורי חשוב מחזירה אותו למינהל וזוכה בו עמותה חרדית שמוכרת אותו לאחר מכן לגורמים פרטיים שמבקשים כעת לבנות מלונית ליולדות, שטחי מסחר ותוספות ענק.

מדובר בבקשה שהוגשה באחרונה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה באשדוד, לדיון שהיה אמור להתקיים בשבוע שעבר. על סדר היום הונחה בקשה שסווגה בסעיף  ב3  של  חברה בשם MCAMRC HOLDING  LTD, שמבקשת לבנות מלונית ליולדות, משרדים ושטחי מסחר ולהגדיל את השטחים באלפי מ"ר. כל זאת על השטח שבו עמד מבנה נטוש, שאמור היה לשמש כחדר מיון קדמי, סמוך לבית החולים ׳אסותא׳. 

השטח הזה הוקצה בזמנו לעמותת "ישועה ורפואה", ששייכת לגורמים שקשורים לחסידות גור ולשר החרדי, שר הבריאות, יעקב ליצמן, על ידי עיריית אשדוד, שהחזיקה את הקרקע ותכננה באמצעות העמותה להקים חדר מיון קדמי. הימים הם לפני כעשור שבאשדוד רק חלמו על בית חולים. העמותה החרדית, שנכנסה לתמונה הבטיחה להקים חדר מיון קדמי באשדוד הייתה נעדרת בית חולים. לפחות זה היה גם משהו באותם ימים.

אותה עמותה אף גייסה תרומות רבות, לא מעט מאנשי עסקים באשדוד ובחו"ל, שראו בכך מהלך חשוב לטובת הציבור בעיר. בפועל, הוקם בית חולים, אותו הוביל בנחרצות ונחישות ראש העיר הנוכחי, ד"ר יחיאל לסרי. אותו חדר מיון נותר שומם ומיותר.

העמותה נאלצה להחזיר הקרקע לעיריית אשדוד, ואולם כעת מתברר כי השטח שהיה בבעלות העירייה הוחזר באופן תמוה ומפתיע למינהל מקרקעי ישראל ששיווקה שוב את השטח. עיריית אשדוד  ויתרה עליו, ומי זכה בה שוב? אולי לא באופן מפתיע? תחזיקו טוב. אותה עמותת "ישועה ורפואה". ומה עשתה העמותה בקרקע? הרי בית חולים ׳אסותא׳ קם על רגליו ואין צורך בחדר מיון קדמי. תחזיקו עוד יותר טוב. העמותה מכרה את הקרקע לגורמים פרטיים. 

מתחקיר אשדוד10 עולה כי מבדיקה ברשם  החברות את פרופיל החברה, שהיא בעלים של הקרקע והגישה את הבקשה לבניית מלונית, תוספות בנייה ומסחר ועוד מוחזקת על ידי חברה מרמת גן בשם ERDPRE  אחזקת 2014 בע"מ. לחברה דירקטורים בשם: הרשנבוים מרדכי פרץ מירושלים. את אותן מניות בחברה מחזיק עורך דין בשם אמיר אנצויג אילן מרמת גן.

שוחחנו עם עו"ד אמיר אנצויג.

אתה יכול לומר לנו מי הלקוח?

"לא. אני לא אתן לך מידע כזה. אסור לי לתת מידע"

מדובר בקרקע שהייתה ציבורית ויש עניין?

"אני אדבר עם הלקוח שלי אם ירצו אול לתת לך מידע. תן לי את הפרטים שלך".

"עסקה סיבובית חשודה מאוד"

לאור התעלומה והשאלות הקשות שעולות מן הסיפור המוזר הזה פנה ד"ר לחמני בשאילתא דחופה לראש העיר אשדוד ד"ר יחיאל לסרי בנושא השטח שהוקצה לעמותת ישועה ורפואה"בהמשך להערת היועץ המשפטי של ועדת בנין ערים לעניין ההשתלשלות התמוהה עד מאוד בהעברת הזכויות של שטח שהוקצה לעמותת "ישועהורפואה" על ידי עיריית אשדוד, עולה, כי משום מה, עיריית אשדוד ויתרה על שטח זה והחזירה אותו למינהל מקרקעי ישראל", טוען ד"ר לחמני.  "אני מזכיר כי העמותה קיבלה זכויות לעניין שימוש בשטח לצורך בניית חדר מיון קדמי, בדרך של הקצאת קרקע מעיריית אשדוד".

נזכיר כי העמותה בזמנו, עקב חוסר יכולת לעמוד בהתחייבויותיה, ביקשה לקבל הלוואה מבנקים ודרשה מהעירייה הסכמה לשעבד את הקרקע שהיא מחזיקה לצורך בניית חדר מיון קידמי. הבקשה הועלתה לדיון במועצת העיר ולמרבה המזל והכל הטוב הבקשה שלהם נדחתה. העירייה לא הסכימה לתת את השטח לשעבוד ובצדק רב. עיריית אשדוד שהיא גוף ציבורי, שמחזיקה בקרקע ציבורית לא יכולה לערוב או לשעבד קרקע כזו לגוף פרטי וטוב שעשתה כן.  "הנה מתברר" טוען ד"ר לחמני. "לאחר הסירוב על ידי מועצת העיר, נעשתה לכאורה, עסקה "סיבובית", כאשר עיריית אשדוד מוותרת על השטח ומחזירה אותו למינהל מקרקעי ישראל, מינהל מקרקעי ישראל משווק שוב את הקרקע ובמקרה (או שלא במקרה), מי שזוכה בו – היא – עמותת ישועה ורפואה (ע"ר) ולאחר מכן, העמותה מוכרת את הזכויות בנכס לחברת "אם.סי.איי.אם.אר.סי אחזקות 2014 בע"מ". 

ד"ר לחמני תוהה  מדוע הוחזר השטח למינהל מקרקעי ישראל? על בסיס אלו שיקולים התקבלה ההחלטה? מתי התקבלה ההחלטה על השבת הקרקע למינהל מקרקעי ישראל במועצת העיר?. את השאלות הללו הפננו לדובר עיריית אשדוד בתקווה לקבל תשובות.

כך או כך, בעיריית אשדוד, ככל הנראה, הבינו שמדובר בסיפור באמת תמוה והסירו מסדר היום את הבקשה של החברה. עותק מהבקשה הגיע לידי מערכת אשדוד10 וממנה עולה כי עורך התכנית, האדריכל, אלי זהבי, שהגיש את התכנית בשם החברה שהיא כיום בעלת הקרקע כותב את מטרות התכנית: הוספת שימושים, זכויות וקומות, קביעת קווי בניין ותוספות בנייה לבניין הקיים (המבנה הקיים שהיה מיועד לשימוש חדר מיון קדמי ונותר שומם  י.א) לצורך מתן שירותים רפאויים נלווים.

בדברי ההסבר והרקע נכתב בבקשה כי המבנה המיועד נבנה לפני כעשור ולא היה פעיל, המבנה יועד בזמנו לשמש חדר מיון קדמי, שמקבל חולים לרפואה דחופה ומפנה אותם לבתי חולים מחוץ לעיר, אלא שבית החולים קם באשדוד בזכות מהלכים נמרצים של ראש עיריית אשדוד ד"ר יחיאל לסרי וכבר לא היה צורך במבנה הזה.  "בפועל, אותה עמותת 'רפואה וישועה' שהייתה הגורם שניהל את הניסיון להקים את חדר המיון הקדמי וקיבלה את הקרקע לשימוש הזה בלבד, נאלצה להחזיר את הקרקע לעיריית אשדוד וכאן לסיים את תפקידה החשוב" אומר ד"ר לחמני. "אלא, שלצערי קרה ההיפך, הקרקע חזרה אליהם לאחר מכן בדרך של דלת מסתובבת". 

בשולי הדברים ייאמר כי העמותה, בזמנו, ניהל מסעות תרומה בארץ ובעולם לגיוס כספים להקמת אותו חדר מיון קמי. לא מעט אנשי עסקים מאשדוד ומחו"ל תרמו ביד נדיבה לאותה עמותה למען מטרה להקמת חדר מיון קדמי.  אותם אנשי עסקים ותורמים בוודאי יופתעו לגלות כי הקרקע נמכרה על ידי אותה עמותה לגורמים פרטיים ומיותר לומר מה הם חשים. האם הם ידרשו חזרה את כספי התרומות? האם העירייה תאפשר מהלך כזה? האם העסקה הסיבובית הזו מקובלת על ראשי וקברניטי העיר?

לא ברור מדוע העירייה עשתה כן. היא יכלה למשל לעשות בקרקע  לא מעט שימושים לטובת בית החולים הסמוך, לטובת כלל הציבור. הקרקע שהוחזרה למינהל, יצאה לשיווק לאחר זמן מה וראה פלא מי שכתה בו הייתה אותה עמותה "רפואה וישועה", שקיבלה תרומות , ניסתה להקים חדר מיון ולא היה צורך בו בסוף והיא באופן לא ברור זוכה שוב בקרקע הפעם הוא נרשם על שמה בטאבו. הקרקע שהייתה אמורה להיות ציבורית והייתה רגע אחד לפני בידי העירייה הועברה לעמותה באופן רשמי.

וככל שמעמיקים בבקשה שהוגשה על ידי אותה חברה פרטית שהיא כעת בעלת הקרקע מגלים שיש דרישה לקבלת הקלות וזכויות בנייה בעשרות אלפי מ"ר שבסך הכל לאחר הגדלת הקרקע יהיו 27,000 מ"ר של שטחי בנייה. השיא של הסיפור הזה הוא ההמלצה של מהנדס העיר, דורון חזן בסוף הבקשה: להפקיד את התכנית המוסיפה שטחים למבנה הקיים לצורך שימושים רפואיים, לרבות מלונית ליולדות, משרדי רופאים, מחלקות סיעודיות, שימושים מסחריים נלווים וזאת בכפוף לתוספת שימוש להוספיס.

ד"ר לחמני: "מדובר בעיסקה סיבובית חשודה מאין כמוה וצריך לברר  איך קרה שהעירייה ויתרה על שטח ציבורי שהפך כעת לשטח פרטי. למה העירייה ויתרה על השטח החשוב הזה. צריך לבדוק ולנבור מה קרה כאן. אני שמח שראש העיר הסיר מסדר היום את הסעיף הזה ואשמח לקבל תשובות על כל השאלות”. 

בתחקיר אשדוד10 של הכתבת ענת ביגר פרסמנו כבר את מה שהתממש בפועל, שהקרקע עברה לגורמים פרטיים

מתברר כי מינהל מקרקעי ישראל הוציאה כבר אז את הקרקע לשיווק בדרך של חכירה ל-49 שנים עם אופציה להארכה בגין המגרש והמבנה הבנוי עליו, כשמחיר מינימום הוא  51,183,141 מיליוני שקלים החזר עלויות הקמת המבנה וכן 1,812,720 שקלים מחיר מינימום לקרקע. כבר אז במהלך התחקיר ב20152014 העלנו את החשש האם האם מטרת המכרז למצוא בעלים חדשים להפעלת חדר המיון, או שמא הכוונה למכור את המגרש על תכולתו לכל מטרה ובכך לסתום את הגולל על פרויקט חדר המיון, שהעיר אשדוד ויישובי הסביבה כה זקוקים ובעצןם הקרקע תועבר לגורמים פרטיים

כזכור, חדר המיון הינו פרויקט שנולד בתחילת שנת 2006 ביוזמת עמותת "רפואה וישועה" של חסידי גור בעיר אשר דרשו מענה למצוקה של שירותי הרפואה. האדמו"ר הרב יעקב אלתר דרש למצוא מענה חירום לחסידיו ולכל תושבי העיר וביקש להקים חדר מיון בעיר שייתן מענה, לפחות עד שיוקם בית חולים. עיריית אשדוד פנתה למינהל מקרקעי ישראל וביקשה שטח להקמת המיון. המינהל העביר לידיה שטח בדרום מזרח אשדוד בגודל 3 דונם. השטח נמסר לעירייה ללא תמורה בחכירה ארוכת טווח עם היתר לבנות בניין בן 5 קומות כאשר חלק מהקומות תת קרקעיות על פני 6,000 מ"ר. מי שסייע לעירייה בקבלת הקרקע מהמינהל היה סגן שר הבריאות דאז, יעקב ליצמן,  שהוא חסיד גור. העירייה מסרה לידי עמותת "רפואה וישועה" של חסידות גור את זכויות הקמת חדר המיון מאחר ומדובר בעמותה ללא מטרות רווח. המטרה הייתה להפעילו עד לשנת 2009. עמותת רפואה וישועה בנתה את המבנה על הקרקע שכאמור יועדה למטרה ציבורית-הקמת חדר מיון. כידוע העמותה אף הייתה אחת המתמודדות במכרז להקמת בית חולים באשדוד, בסמוך לחדר המיון, אך בסופו של דבר הזוכה במכרז בית החולים היא מכבי-אסותא.

חדר המיון נבנה ברובו מתרומות

עמותת "רפואה וישועה" חרגה מההיתר של המינהל והקימה בניין בן 9 קומות, 4 מהן תת-קרקעיות, בהיקף 17 אלף מ"ר, פי שלושה מהמותר, בלי אישור מינהל ובלי לשלם בגין הבנייה העודפת. הבנייה הופסקה לאחר שהושקעו בה מיליוני שקלים. 10 מיליון שקלים ממשרד הבריאות והרוב מכספי תרומות. במהלך השנים נעצרה בנייתו של חדר המיון מספר פעמים עקב מחסור במימון שכאמור גויס ברובו מתרומות ברחבי העולם. ההיענות הייתה גדולה למדי. תושבי אשדוד בעבר המתגוררים בחו"ל פעלו להשגת תרומות למען המטרה החשובה. 

כך למשל, ערך מקס מור יוסף, אשדודי לשעבר ואחיו של אורי מור יוסף, אירוע התרמה בריביירה הצרפתית והשתתפו בו תורמים שחלקם הגיעו במטוסיהם הפרטיים ואף תרמו ברוחב לב. גם תושבים מאשדוד היו פעילים בגיוס תרומות באמצעות קיום אירועי תרבות מקומיים ובחו"ל. באוגוסט 2010 פנתה העמותה באמצעות מנהל הקמת הפרויקט פרופסור אברהם אופק, למועצת עיריית אשדוד בדרישה כי העירייה תעביר לעמותה את זכות החכירה על הקרקע המיועדת לבניית הפרויקט. זאת על מנת שהעמותה תוכל לקבל הלוואות מהבנקים לצורך סיום הבנייה. במעמד זה התברר כי הבנייה התעכבה שוב בגלל הפסקת תזרים המזומנים מצד התורמים. בין היתר בעקבות המשבר הכלכלי. אגב, כבר שנה קודם ב-2009 נעתרה מועצת העיר לסייע לעמותה בבואה לבקש הלוואה בבנקים אך למרות התגייסותה של העירייה לנושא ההלוואות לא ניתנו.

מעיריית אשדוד לא נמסרה התייחסות או תגובה

דילוג לתוכן