יומן סערה באשדוד: היערכות מקדימה ונכונה, ותפקוד ראוי בזמן אמת

הסערה שפקדה את ישראל בשבוע שעבר הייתה גדולה יותר מהסערה של חורף 92, אבל ההיערכות הייתה שונה. תפקוד נכון מנע אסונות ואשדוד עברה את הסערה בשלום

שיתוף ב facebook
שיתוף בפייסבוק
שיתוף ב whatsapp
שיתוף בוואצאפ
שיתוף ב email
שיתוף במייל

מזג אוויר כזה סוער, כך אומרים זקני אשדוד, הם לא זוכרים. גשם זלעפות, נחל לכיש שעלה על גדותיו מעל מטר וחצי, ברקים רעמים והצפות. עיקר הסערה היה באזורנו. ארובות השמיים נפתחו וגשמים רבים ירדו ללא הפסקה תוך זמן קצר. הזרימה בנחל לכיש הייתה חזקה מזה 30 שנה והדבר גרם להצפה ובעוד ביישובים סמוכים לאשדוד חילצו כוחות הביטחון תלמידים מבתי ספר ותושבים מבתי מגורים באשדוד עבדו הנקזים בתורה טובה וצוותי החירות דאגו בכל רגע נתון לכל קריאה. התוצאה: הסערה עברה על אשדוד בשלום ולא נגרמו נזקים ברכוש ולא בנפש.

לקראת הסערה הגדולה נערכו קברניטי אשדוד וצוות החירום האחוד שכלל את צוות החירום העירוני, מד”א, כיבוי אש ומשטרה.  ראש עיריית אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי שעומד בראשות מטה החירום הנחה את המטה וקבע את המשימה העליונה של הצלת חיים ורכוש והנחה את כל המערכת כולה להיות מכוונת בהיערכות להצלת חיים ורכוש. מנכ"ל העירייה, אילן בן עדי שהוציא לפועל את המשימה מברך על שיתוף הפועלה בין כל הכוחות. "השיתוף פעולה של כל הכוחות והקמת המוקד המאוחד הוכיח את עצמו בהכפלת הכוח של כל גופי ההצלה" אומר בן עדי. "ואני מברך על כך ומברך את כל הכוחות בשמי ובשם ראש העיר, שפעלו בימי הסערה והוכיחו את עצמם. אין ספק שגם ההיערכות הנכונה של מנהלות הרובעים ברחבי העיר פעלו בצורה מרשימה וכל שלושת המרכיבים שציינתי הביאו לפעולה סדורה נכונה בימי הסערה".

ד"ר לסרי הוסיף: "בזכות  היערכות  מוקדמת וראויה להערכה של הצוותים המקצועיים לא נרשמו אירועים חריגים והעיר תפקדה בצורה מופתית. היערכות לכל תרחיש  משמעותה הצלת חיים ואני רואה חשיבות גדולה בשימוש בכל האמצעים העומדים לרשותינו: מוקד עירוני משוכלל ומתקדם, 500 מצלמות הפרוסות ברחבי העיר וחיישנים במערכות הניקוז”.

אפילו זקני אשדוד לא זוכרים כזו סערה

הסערה שהחלה בשעות הלילה של רביעי ועד שישי הייתה גדולה. גשמים עזים מלווים בסערת ברקים ורעמים, והצפות במקומות המיועדים. כ- 150 מ"מ גשם בזמן קצר. תוך יומיים עקפה אשדוד את הממוצע הרב שנתי של ינואר. אבל בסיכום הסערה ניתן לומר כי מלבד מספר צירים שהוצפו ונפתחו, עשרות אנשים שנתקעו ביום רביעי בלילה במעליות בשל הפסקת חשמל בעיר וחולצו בשלום, לא היו אירועים חריגים. ובעוד התושבים התכרבלנו מתחת לפוך החם הם עבדו במהירות ויעילות ופינו במהרה את הצירים שהוצפו וגרמו לחסימה לזמן קצר של כבישים, כדי לא לגרום לאסונות.

גם בתקשורת הארצית, ששידרה על הסערה ברחבי הארץ ציינה לטובה את העירייה באשדוד. מנהל המוקד העירוני, דוד דבש, עלה לשידור בטלוויזיה ודיווח לתושבים על המצב. הפעם, בניגוד לשנים קודמות דאגה העירייה גם לעדכן את תושבי העיר בזמן אמת על הצפות וחסימת צירים. כולל בשעות הלילה.

ימים ספורים לפני הסערה הגדולה ירדו גשמים רבים שהגיעו לאחר תקופה ארוכה של יובש. החזאים בישרו על הסערה הצפויה שתהיה חריגה בעוצמתה. בעיריית אשדוד שמעו את התחזיות ונערכו, עד כמה שניתן להיערך לסופה של " מזג אוויר קיצוני" מבעוד מועד, ובעיקר עבדו מסביב לשעון בטיפול מיידי בכל בעיה. התמונות של ההצפות ברובעים המזרחיים בשנות ה-90 הסיוט הגדול של כל רשות עמדו מן הסתם לנגד עניהם של קבריניטי העיר, כך גם התמונות בערים אחרות של הצפות ואסונות בנפש. כל צוותי העירייה ואגפיה, בשיתוף פעולה עם מכבי אש, משטרה וגורמים נוספים. העובדים הגיעו לכל מקום, בגשם ובקור העז, פתחו ניקוזים, ניקו עלים וכבישים ועשו הכל כדי לאפשר לנו התושבים להמשיך כמה שניתן בשגרת חיינו.

בעירייה לקחו בחשבון ייתכנות של מצבים קשים, ולא שלא היינו עלולים לעבור כאלה. בעיקר שהאיום על אשדוד היה מעלייתו של מפלס נחל לכיש לגובה שכמוהו לא היה עשרות שנים והחשש שהוא יעלה על גדותיו ויציף חלקים רבים בעיר, כפי שראינו במקומות אחרים בארץ. בישיבת חירום בעירייה הם נערכו לכל תרחיש אפשרי. כולל פינוי אנשים מביתם באם תהיה הצפה.

ההכנה מראש כללה גם דאגה לתושבים שאין ביכולתם לחמם את ביתם. כך למשל לפני הסערה חילקו, עובדי מנהל הרווחה בעיר כ-200 ערכות חימום ושמיכות פוך לקשישים בעיר כשהם מגיעים לבתים של הקשישים. מרגש היה גם הדאגה לבעלי החיים. בכלביה העירונית נערכו לפני הסערה לטיפול בבעלי החיים החוסים במקום על ידי מנורות חימום, שמיכות ומיטות יבשות ואהבה רבה. זה, כאמור נמשך בבדיקה של מנהלות הרובעים את המקומות המיועדים לצרה, בדיקת כבישים וגישות מראש וההיענות מהירה ברגע שציר נחסם.

מאות המצלמות הפרוסות באשדוד שדרו למוקד בזמן אמת כל דבר ועובדים נשלחו לטפל בכל מצב שנראה במצלמות. כך למשל אותה נהגת שנתקעה בתוך שלולית וחולצה בשלום על ידי עובדי עירייה. וכמובן גם הדיווח והעדכון של התושבים בזמן אמת בכל האפשרויות: בטלוויזיה, הודעות סדורות לציבור. ביום רביעי בלילה כשרבים מתושבי העיר היו בחשיכה בשל הפסקת חשמל, עדכנה העירייה על ההפסקה ועל הצפי לתיקונה מפי חברת חשמל. בלילה שבין רביעי לחמישי כשעיקר הסערה החלה עדכנה העירייה באתר שלה את חסימת הצירים הסגורים בשל הגשמים. והודעות שוטפות ועדכון התושבים כך למשל עדכון על הערכת מצב וישיבה של כל הגורמים בעירייה, על המשך תחזית מזג האוויר וכך שכל הצוותים בעירייה ערוכים והמוקד מתוגבר.

גם ביום שאחרי הסערה כאשר יצאה השמש החלו עובדי אגף החופים בניקוי החופים מכמות אדירה של אשפה  כשההערכה שמשקל הפסולת שפונתה הייתה כ- 250 טון.

דוד דבש : "כולם היו עם האצבע על הדופק"

מנהל המוקד העירוני עו"ד דוד דבש מכהן בתפקיד במשך שנים רבות. הוא זה שהקים אותו עוד בתקופתו של ראש העיר הקודם, צבי צילקר. כיום נחשב המוקד לאחר ששודרג בשנים האחרונות למוקד משוכלל ביותר ולאחד הטובים בארץ.

לדברי דבש, בימי הסערה פנו מאות תושבים למוקד. "היו מעט מאוד פניות של קריאה לעזרה. הרוב ביקשו להתעדכן על מזג האוויר ואם מקומות כמו בנקים ומרכולים פועלים ואם התחבורה הציבורית פועלת וכיוצא בזה. מעט השיחות לעזרה היו על נזילות בבתים”.

בכמה מקרים מדובר ואיך נערכתם?

"ממש מעט מאוד אולי שניים שלושה. מה שחשוב הוא שההיערכות הייתה כל כך טובה שידענו לחסום צירים לפני שהם עלו וידענו דרך המצלמות לראות אם יש מישהו שצריך לחלץ אותו. בדקנו כל מקום שהוא רגיש. השיטה היא לנקות טוב לפני, לעקוב אחרי הנחל, לזהות את נקודות התורפה, לא להילחם באיתני הטבע. פשוט לחסום את הכניסה אל מקומות מסוכנים ולתת דרכים חלופיות. הצוותים שלנו עבדו כל הזמן סביב השעון לנקות. צוות נוסף היה עם טרקטורים כדי לנקות את כביש החוף. בדקו את הנקזים כל הזמן כדי שהמים לא יעלו מעלה. כמובן עצים, ענפים שעפו, רמזורים שהפסיקו לעבוד, כל זה זכו לקבל מענה ע"י הקבלנים. אנחנו עובדים על בסיס של כוננות גבוהה אנחנו יודעים להסתכל על האתרים הנכונים, לבדוק את מזג האוויר, ולהפעיל כוננות שלוש שהיא הכוננות הכי גבוהה, כל יחידה מעלה כוננות לדרגה שלוש ומדווח לנו שהיא נערכה ומכאן שולטים על כל המערכת. גם המנכ"ל כינס היערכות עבדנו כל הלילה עד חמש בבוקר. בבוקר הייתה הערכת מצב שראש העיר גם השתתף בה כולם היו עם אצבע על הדופק. ההנחיה המרכזית היא כמובן חיי אדם, וגם ההבחנה הייתה לא לעשות הבדל בין פרטי לציבורי."

הייתה איזה פנייה חריגה בנוגע לסופה משהו מרגש מיוחד ?

"הסיפור הכי מרגש זה הגברת שנכנסה בשד׳ יצחק הנשיא. היא נתקעה פתאום באמצע ולא הבינה איך זה קרה לה, תוך חמש דקות הגיע מישהו והוציא אותה החוצה מהמים זה היה קטע מרגש, יפה בכלל לראות את הכוחות איך מהר מאוד הם מתארגנים ומגיעים לכל מקום. מתפקדים נכון בכל מקום ומקום כגוש אחד שעובד. חטפנו כמויות רבות של גשם מעל 100 מ"מ, שזה לא פשוט והתוצאה של ההיערכות המוקדמת הייתה נכונה. תכנון נכון ושיתוף פעולה בין כל הגורמים בסוף מביא תוצאה שהיא סבירה. באיתני הטבע אי אפשר להילחם, צריך לדעת להתנהג מולם בצורה נכונה, לחסום דרכים לאתר דרכים חלופיות, לנקות דרכים וכדומה".

יש לך עצה לתושבים איך להתכונן לדבר כזה כי סביר להניח שזה לא פעם האחרונה.?

"קודם כל בזמן כזה אין מה לחפש בחוץ. אם אתה רואה חסימה באיזה מקום חפש מקום חלופי. אתה רואה מקווה מים ואתה לא בטוח שאתה יכול לעבור אפילו אם יש לך ספק, אל תעבור.  תקשור את כל החבלים שלך בבית, אם יש לך חניון תת קרקעי לנסות לא לרדת אליו, שמור על נפשך".

רוטנברג: ״אנחנו ערוכים לכל תסריט״

ראש מנהל התפעול בעירייה שלמה רוטנברג מציין כי העירייה מתכוננת למפגעי החורף כבר בקיץ. כל שנה אנחנו נערכים. בקיץ אנחנו עושים דיון הערכה לקראת החורף, יש פה רוטינה קבועה, יש פה תורת הפעלה קבועה, שמסתיימת בשנה הקודמת בהפקות לקחים, אם היו בעיות, אז  מנתחים ונותנים  פתרונות לאורך כל הקיץ. בספטמבר אנחנו עושים דיון הערכה לקראת החורף, יש לנו הערכויות של כל הגורמים, פריסה רחבה מאוד, של החינוך, של הרווחה, של כל האגפים בעיריה, וכל אחד יש לו משימות וחייב לדווח עליהם ולחתום עליהם שהוא בדק הכל, החל מה-10 לאוקטובר אנחנו מוכנים כבר לחורף. המוקד שלנו הוא המודל שלנו הוא נותן לנו צפי של פריסת מערכות.  יש לנו מצבי כוננות זאת אומרת יש מצב 1 2 ו-3 , אנחנו יודעים להגדיר לכל מצב מה המזג האוויר שלו  מה ההשלכות שלו, מה הצוותים שלו, ואיך צריך להיערך לו, אז המוקד נותן לנו התרעה של עוד יומיים נכנסת מערכת, ומכניס אותנו למצב כוננות, וכאן אני נכנס למערכת האחרונה שהיתה לנו, המוקד נתן לנו התרעה , אגב אנחנו עובדים 24/7, אנחנו צוותים שסרוקים און אנד אוף לאורך כל הזמן כולל בלילה, שעוברים דרך אותם מקומות יזומים, עם צוותים שעוברים דרך נקודות קריטיות ומסיירים ובודקים הכל. הרעיון שהעיר קמה בבוקר לשגרת חיים רגילה, במקביל יש לנו צוותים שעובדים גם בלילה, שהם מופעלים כצוותי סיור. אם צריך צוותי ניקיון, ואם צריך זה טרקטור וכו… אנחנו יחד עם המצלמות של המוקד צופים דרך אותם נקודות שהם אזורים קריטים, וברגע שאנחנו רואים שבחלק המקומות מתחילה להיות הצפה , אנחנו חוסמים יזום כדי שאנשים לא ייכנסו בפנים. וכאשר  אסופות המים יורדות, זה לוקח 10-15 דקות אנחנו פותחים בחזרה את המקומות הללו״.

רוטנברג מתייחס לסופה האחרונה ואומר: ״כך זה היה לגבי המערכת האחרונה שהיתה מערכת חזקה מאוד. אשדוד קיבלה את כמות הגשמים הגדולה ביותר.  בעבודה נכונה עם הצוותים ידענו להשתלט על הכל. ראש העיר עושה איתנו הערכות מצב , הוא עשה איתנו הערכת מצב ביום שלישי  לפני .  נודע לנו שאנחנו נכנסים למערכת גדולה,  ד״ר לסרי  נתן את הדגשים שלנו שזה  כמובן הצלת חיים, ודבר שני להתייחס למתחם הפרטי והציבורי כאחד וצריך לעזור בהכל לרווחת התושבים .  כל הלילה אנחנו מסיירים, בודקים את הדברים, מנהלות הרובע כל אחת בתחום שלה, הם בודקים כל הזמן, הם מסיירים באותן נקודות, לרוב בבתי ספר שהילדים יגיעו לבית ספר שלא יהיו הצפות. הם כבר משעה 6 בבוקר סורקים את כל אותן נקודות, צירים ראשיים כמובן,  ומוסדות בתוך הרובע, קופות חולים, בתי ספר, גני ילדים, כדי שאנשים יוכלו להגיע בצורה הנכונה , בצורה בטוחה  למוסדות״.

נראה שמזג אוויר סוער הוא לא אירוע חריג של פעם בחמישים שנה ושעוד צפויים סערות. אתם ערוכים לסופה הבאה?

״כולם אומרים שמזג אוויר כזה זה פעם ב-100 שנה, אז בטוח שלא יהיה עוד פעם. אני עונה להם ואומר תחשבו שעוד 100 ימים או 100 שעות יכולה להיות הפעם הבאה. ובהחלט מזג האוויר משתנה משנה לשנה ולכן אנחנו נערכים לכל התסריטים הכי קיצוניים שיכולים להיות, בין עם על הים, על הנחל, וחושבים כל כל התסריטים שיכולים להיות. . הודעות לתושבים, דרך חסימות יזומות. בהחלט אנחנו נערכים לכל מצבי הקיצון האלה״.

דילוג לתוכן