"אני לא מתבייש להגיד – אנחנו בין הקבוצות הטובות בליגה”, כך אומר יואל נגרין (21), חלוץ מכבי עירוני אשדוד, שמדבר בביטחון על הקבוצה שרשמה לאחרונה סדרה מרשימה של שמונה משחקים ללא הפסד, לפני שנכנעה בסוף השבוע 0:1 להפועל אזור בתנאי מזג אוויר סוערים. "אנחנו רק 6 נקודות ממקום ראשון והסיבוב הראשון עוד לא הסתיים", אומר נגרין שמסרב להתחייב על ריצה לאליפות למרות המומנטום החיובי. "כרגע אנחנו מכוונים לפלייאוף העליון. אם הכל יתחבר – יתחבר. אני חושב שאנחנו יכולים לרוץ עד הסוף, אומנם מאוד מוקדם להגיד".
נגרין, יליד פרדס חנה, מספר על ילדות מיוחדת כנער דתי שהתחיל את דרכו במחלקת הנוער המקומית. "בזמנו הייתי דתי ממש. בכיתה ז' הייתה לי את האופציה לעבור למכבי חיפה, אבל החלטתי להישאר. זה היה סוג של צומת דרכים והחלטתי להישאר עם השבת", הוא משחזר. "בסופו של דבר הכדורגל היה חזק מהשבת והחלטתי לעבור לקבוצה שנקראת נווה יוסף".
המסע האיטלקי שחישל
לאחר שנתיים ב׳נווה יוסף׳ הגיע להפועל כפר סבא, שם חווה פציעה קשה שהובילה אותו למסע מעניין. "קרעתי את הצולבת והמיניסקוס. את הניתוח עשיתי באיטליה וחזרתי אחרי שישה חודשים, שזה משהו נורא מוקדם". נגרין ביצע שם את הניתוח בזכות הקשרים של אביו, שנולד באיטליה.
הקשר המשפחתי הזה הוביל בהמשך למסע מעבר לים. "אבא שלי במקור מאיטליה ויש לו שם הרבה קשרים. הוא דיבר עם אנשים שהוא מכיר ומשם התקדמתי. עשיתי מבחנים במשך שבוע בקבוצת ׳פורלי׳ מהליגה הרביעית וחתמתי חוזה לשנה", מספר נגרין. "הייתה לי התאקלמות מאוד קשה, עברתי זמן לא פשוט בכלל. אבל זה חישל אותי והתקדמתי מזה".
נגרין מסביר שהליגה הרביעית באיטליה היא ברמה דומה לתחתית הליגה הלאומית בישראל. "אני וחבר צוחקים, כדי לשחק בליגה השלישית באיטליה צריך להיות באמת טוב בכדורגל", הוא מחייך. בזכות התקופה הזו הוא גם דובר איטלקית שוטפת והוציא דרכון איטלקי. לאחר שנתיים בפורלי החליט נגרין לחזור לישראל. "הרגשתי שאני נשאר שם במקום, שאין שום התקדמות. גם לא קיבלתי הרבה דקות בשנה הראשונה", הוא מודה. "הייתה לי התאקלמות מאוד קשה. עברתי תקופות מאוד קשות".
"המועדון הכי חזק בליגה"
למרות שכיוון לליגה הלאומית, הוא מרוצה מההחלטה להצטרף לעירוני אשדוד. "למזלי הגעתי למועדון, לדעתי הכי חזק בליגה א'. גם ממה שאני שומע משחקנים אחרים", הוא אומר. "התנאים וההתייחסות לשחקנים הם מעל ומעבר. מטפלים בנו ומתייחסים אלינו כמקצוענים לכל דבר ועניין".
נגרין פתח את העונה בסערה עם שני שערים בשלושה משחקים ראשונים. "הגעתי לקבוצה בלי הכרה של אף אחד – לא את המאמן, לא את ההנהלה, לא את השחקנים. אבל יש לנו חדר הלבשה מעולה, לדעתי הכי טוב שהייתי בו. המאמן רז נותן לי גב ורואה בי משהו שהלוואי וכולם היו רואים. הרבה זמן לא הייתי מרוצה וקצת נשחקתי מהכדורגל", מודה נגרין. "עברתי בוגרים בכפר סבא, ואז צולבת, ואיטליה, והמון בלאגן. אף פעם לא היה לי משהו בדרך חלקה. הגעתי למקום שאני מרגיש שאני מאוד שקט גם בנפש, וזה מה שמרגיע אותי".
הפסד שקוטע רצף מרשים
הקבוצה הגיעה למשחק מול אזור עם רצף של שישה ניצחונות ושני תיקו, כשהיא נמצאת במקום השישי בליגה א' דרום. המשחק שנערך בתנאי מזג אוויר קשים ביום שישי האחרון הסתיים בהפסד 0:1 לאחר שער מוקדם של ניב בידרמן בדקה הרביעית, שקטע את הרצף המרשים. עדי גיאת, שעלה כמחליף במחצית השנייה, החמיץ שלוש הזדמנויות טובות להשוות את התוצאה.
נגרין מזכיר את מה שהוא מגדיר כהפסדים מצערים העונה: "ההפסד למ"כ ירושלים הגיע מטעות שולית בדקה 95. מול הפועל הרצליה גנבו לנו גול, וביבנה שיחקנו בלי שישה שחקנים מהסגל. אלה שלושת ההפסדים היחידים שלנו עד המשחק מול אזור".
"הקהל חוזר לאט לאט", אומר נגרין על התמיכה הגוברת מהיציע. "יש לנו קהל עצום ומדהים. מגיעים 200 אנשים למשחקי חוץ בירושלים, זה לא מובן מאליו. היו המון משחקים כמו נגד ׳נורדיה׳ בחוץ שהם דחפו אותנו לכבוש בדקות האחרונות".
נגרין מתייחס גם לביקורת על הסגל הקצר יחסית של הקבוצה: "גם שחקני הספסל שלנו הם מעולים. אני מתאמן איתם יום יום ויכול לתת לכל שחקן את הכדור בדקה 90 ולסמוך עליו ב-100 אחוז. גם אני יושב בספסל לפעמים, וכמו שאני סומך על החברים שפותחים במקומי, אני סומך גם על אלה שמחכים בספסל. יש המון כישרון בעירוני והוא יבוא לידי ביטוי".
עכשיו האתגר של הקבוצה הוא לחזור למסלול הניצחונות אחרי ההפסד לאזור, בדרך להגשמת החלום להעפיל לפלייאוף העליון ואולי אף יותר מכך. "בעזרת השם יגיעו עוד הרבה מאוד אוהדים", מסכם נגרין. "אנחנו לא מוותרים על שום דבר".
