טרגדיה רודפת טרגדיה באשדוד

ימים של גזירות קשות וטרגדיה רודפת טרגדיה. גופותיהם של עמית בוסקילה (28) ואיציק גלרנטר (56), שחולצו משבי החמאס, הובאו למנוחת עולמים. ואם לא די בכך, שוהם (יהודה) מלאכי (25) נהרג בתאונת אופנוע קטלנית. וחייל המילואים מיכאל חדד (30) נפצע קשה בצפון ונלחם על חייו

סוף עצוב. עמית בוסקילה.
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בוואצאפ
שיתוף במייל

לאחר שמונה חודשים של ציפייה מהולה בייאוש: גופתה של עמית בוסקילה ז"ל חולצה מהמנהרות בעזה

כמה ציפינו כולנו לסוף אחר, טוב יותר, לשובה של עמית בוסקילה ז"ל היפהפיה, חלמנו לראות את פני אמה היחידנית אילנה מאירות ומחייכות, ואת אנחת הרווחה של הדוד שמעון שגידל אותה, אך זה לא קרה. בתחילת השבוע, במבצע הירואי של חיילינו בג'באליה, חולצו ארבע גופות של חטופינו ובהם גופתה של עמית ז"ל, רק בת 28, סטייליסטית מוכשרת, שחלמה לטרוף את החיים. שמונה חודשים מייסרים פעלה המשפחה במסגרת פעילות משפחות החטופים ועם הרבה אמונה קיימה עצרות, הפרשות חלה, תפילות.

עמית בוסקילה היפה ז"ל כבר לא תשוב לחיות עמנו. כך התבשרנו השבוע בהלם ובכאב, כאשר במבצע הירואי ומסוכן של חיילינו האמיצים, חולצה גופתה מהשבי בעזה, במנהרות בג'באליה, ואז נקבע בוודאות, כי למעשה נרצחה באכזריות בשבעה לאוקטובר.

שמונה חודשים מייסרים של מאמצים, מאבקים, זעקות, תקוות ותפילות, ירדו לטמיון ברגע אחד. איש לא צפה לסוף המר, ועם זאת צריך לומר, השבת הגופה נותנת איזשהו שקט וסגירת מעגל למשפחה היקרה, אבן לבכות עליה.

למעשה נדמה כי עם קבלת הבשורה על הצלת הגופה, רק אז, מבין שמעון אטיאס הדוד האוהב של עמית, שהשיחה האחרונה ביניהם הייתה עדות מכאיבה לרצח האכזרי של עמית ז"ל שנעשה באותן דקות ממש.

לעומת משפחות אחרות, למשפחתה של עמית לא היה מידע על הימצאותה כחטופה חיה ולא היו סרטונים בהם רואים אותה. לכן המשפחה הייתה תלויה בין ארץ ושמיים ובכל זאת לא איבדה תקווה.

בשביעי לאוקטובר, אותו יום נורא של המתקפה, עמית מבלה במסיבת הנובה ביער רעים, ומספיקה לברוח למפלסים. שם חברתה נהרגת והיא מסתתרת, להרים טלפון אחד, לדוד שגידל אותה והיה כאביה, שמעון אטיאס. שמעון שומע את אחייניתו צורחת ובוכה, מבין שהיא נמלטת ממתקפה אכזרית, אך אינו יודע שהיא ממש מכוונת עליה באותן שניות. לאחר מכן סיפר עד כמה היה לו משמעותי לדעת שהיא בחרה להיפרד ממנו בשיחה הזו, לשמוע את ה"אני אוהבת אתכם" האחרון.

שמעון אף השמיע באמצעי התקשורת את אותה שיחה אחרונה, אך השמיט את חלקה הקשה ביותר, כאשר בדיעבד הוא מבין שאז נרצחה. בשיחה היא מתחננת לעזרה וזועקת שירו לה ביד. היא מבקשת מהדוד למסור לאמה את אהבתה. היא מנסה לברוח אך אז המחבל כנראה מזהה את התנועה ומחליט לרדוף אחריה עד שהוא מצליח לירות בה ולרצוח אותה. "כמו סכין בלב שמסובבים אותה" תיאר שמעון את תחושתו. עמית ז"ל מספיקה לקרוא "שמע ישראל", כמה תעצומות נפש לבחורה צעירה שקיפחה את חייה בדרך כל כך נוראית.

ולמרות זאת כאמור, שמעון ואילנה האם המשיכו להאמין. שמעון ישב מול קציני צה"ל ואמר להם שהוא לא מאבד תקווה. הרי ידוע על ניצולה שירו בה יותר משנים עשר כדורים ונותרה בחיים. אז אולי אולי גם עמית שרדה את התופת.

עמית ז"ל הייתה בת 28 בהירצחה. היופי שלה האיר למרחוק, היא הייתה סטייליסטית מוכשרת, שאהבה את החיים וחלמה כל כך הרבה חלומות. היא גם הייתה בשלנית בחסד והשתתפה ב"מאסטר שף", אך המשפחה העדיפה שלא לשדר את התוכנית עמה.

בין האבלים הרבים שהגיעו לבית המשפחה וליוו אותה כל החודשים הארוכים האלו, גם חברתה עדן וסלי, בראיון שקיימתי עמה לאחרונה היא סיפרה שכאשר גילתה בבוקר השבעה לאוקטובר על הטבח במסיבת הנובה, ידעה שחברתה עמית נמצאת שם, היות שהיא עצמה העדיפה לא להגיע, שכן היא לא אוהבת מסיבות טבע. היא גם ידעה שחברתה דניאל אמורה לנסוע לנובה, אך אז הודיעה עמית לדניאל "אל תבואי, יורים עלינו".

שר הרווחה יעקב מרגי בביקור תנחומים עם אמה אילנה ודודה שמעון

עמית הספיקה לספר לה שירו בידה ורצחו את חברתה לנגד עיניה ובהמשך שלחה מיקום. עדן ודניאל שקלו את הצעדים הבאים בתוך ההלם הנורא והכאוס שאפף את כולם ובמוצאי שבת החליטה לנסוע לחפש את עמית בכביש המסוכן ומלא עדויות התופת. היא זוכרת שבתחילה איש לא הסכים להצטרף אליה מהחשש, אך בהמשך הצטרפו אליה חבריה.

כשהגיעו למקום, התחילו להבין את גודל הזוועה, אך עדן מספרת ששמה את החששות בצד והחליטה להשיב את עמית לאשדוד בכל מצב. עדן ועמית הן חברות ילדות מגיל 13 אשר עושות הכל יחד ולעדן היה ברור שהיא מסתכנת עבורה. כדי להיכנס למקום שהיה אז שטח צבאי סגור הם התגנבו לאחר רכבים צבאיים והגיעו תחילה לשדרות, שם עוד התחולל הקרב על תחנת המשטרה שהופצצה לבסוף והיו במקום הרוגים רבים ומחבלים.

עדן וחבריה שמעו את עצמם זועקים ברכב, למראה הרכבים השרופים והגופות, אך המשיכו לפי המיקום שעמית שלחה ואז החלו להתגלות מראות קשים יותר ועדן החלה לצלם ולתעד, מבלי לדעת מה תעשה עם התמונות. באותו שלב חברתה ביקשה להפסיק את החיפוש ולשוב, כי לא יכלה לשאת את המראות, עדן המשיכה לחפש ותיעדה תוך כדי.

מסתבר, שעדן צילמה תמונות וסרטונים שסייעו בדיעבד למשפחות רבות לזהות את יקיריהן ולנסות לדעת מה עבר עליהם ברגעים האחרונים לחייהם או בטרם נחטפו והחומרים שלה יחודיים כי אפילו כלי התקשורת עוד לא הספיקו לצלם שם כשהיא כבר הגיעה. היא גם הפכה למסבירה לאומית עם אינסטגרם ובו עשרות אלפי עוקבים, שאף נחסם כמה פעמים, וכן הוזמנה לחקירות ביחידת להב, שם אספו את כל החומרים שתיעדה והם מסייעים רבות בפענוח הזוועות.. עדן צילמה פשעים מיניים מזעזעים ועד היום כמובן הכל חרוט בלבה.

באותו ראיון סיפרה עדן שהיא ממתינה לסגירת מעגל עם בואה של עמית, גם לנוכח סיפורה האישי על אביה, שנעדר משך ארבע שנים ולאחר מכן נמצא מת בסמוך לביתו: "עדיין אין סגירת מעגל, כי עוד לא מצאתי את עמית. כשאמצא אותה בריאה וחיה, ארגיש סגירת מעגל. אני לא יכולה לתאר לך כמה חיפשתי בזמנו את אבא ונכנסתי למקומות מסוכנים, חיפשנו בכל מקום, בבורות, נחלים, כדי למצוא אותו וגם היום נכנסתי למקומות מסוכנים כדי למצוא את עמית. ואני כמובן לא מתחרטת שנסעתי לשם, אבל רק אם אמצא אותה אוכל לנוח. בנוסף, תהיה סגירת מעגל מבחינת התיעוד, כי אני זוכרת אז איך בכל פעם אספתי כתבות ועיתונים על אבא שלי, כדי להראות לו כשיחזור, שיידע כמה חיפשנו אותו וכמה הוא חשוב לנו. עכשיו אני שומרת הכל בשביל עמית, את כל הכתבות והראיונות, כדי שאראה לה כמה היא חשובה לי כשהיא תחזור ואז באמת אוכל לסגור מעגל".

גם הפעם, לא היה כאן סוף טוב למרבה הכאב. סגירת מעגל אולי כן, נחמה חלקית שגופתה של עמית הושבה לארץ והובאה לקבורה, שלמה ויפה.

במקום להכניסה לחופה, קוברים אותה

בהלוויה קורעת לב בקריית גת, שמעון בהספדו קורע הלב אמר "כמה חסרה תהיה הכניסה מלאת החיים שלך.. החום, האהבה.." הוא בכה על כך שלא הספיקה להינשא ולהביא ילדים לעולם, שהותירה את אמה כואבת ודואבת, עם אח אחד בלבד. שמעון ביקש סליחה מאמה על כך שבמקום להכניסה לחופה הם נאלצים להכניסה לקבר. הוא הודה לחיילים האמיצים, שסיכנו את עצמם למענה.

האם אילנה זעקה בין היתר, "איפה את עמית שלי.. התפללתי לסוף אחר אחרי הייסורים שעברתי… זכיתי בך 28 שנים… את זן נדיר שלא יהיה כמותו. עטפת אותי באהבה.. את ההשראה שלי… לא נוותר לבני העוולה שלקחו אותך". האח שיאל ספד לאחותו: "חלמת לכבוש את העולם, אבל עכשיו המיטה שלך מוצעת וריקה.. המראה שלך בחדר לא תראה את פנייך.. הסירים לא ירגישו את חום ידייך..".

גם ראש העיר ד״ר לסרי פרסם הודעת השתתפות בצער כאשר נודע על הירצחה של עמית: "קיווינו, התפללנו, החזקנו אצבעות אך הבשורה המרה הגיעה ואיתה הידיעה על מותה של עמית.. אשדוד כולה אבלה על מותה ומוסרת תנחומיה". יהי זכרה ברוך.

יחד עם ההודעה על בוסקילה נודע כי חולצה ממנהרות החמאס בג'באליה גופתו של איציק גלרנטר ז"ל, אשר משפחתו לא ידעה אם הוא חי או מת וקיוותה כמובן לשובו בחיין מן השבי הנורא.

הסוף העצוב של איציק גלרנטר

איציק תושב אשדוד לשעבר, נולד וגדל באשדוד. הוא התגורר בילדותו ברובע ו׳. שימש כמנכ״ל של חברת בטון. לאחר שהתחתן עבר להתגורר בעשרת, ולאחר מכן בנה את ביתו בישוב אירוס.

איציק היה אביהם של ירדן, אסף, עומר ועילי, וסבם של מיה ורוני. ירדן פיבקו בתו, סיפרה השבוע לאמצעי התקשורת על התחושות הקשות שליוו אותה ועל אנחת הרווחה לה זכו עם חילוץ הגופה. כאשר היא פעלה לשחרור אביה החטוף, בעלה לחם בעזה. לביאה ממש.

כאמור, איציק נחטף אך למשפחה לא הגיע כל שביב מידע. הם נאחזו באמונה גדולה ותעצומות נפש פנימיים, כדי להאמין שהוא עוד ישוב. אך חוסר הידיעה העיק והעיב ועם קבלת הידיעה על החילוץ היא תיארה דווקא הקלה מסויימת, אפשרות להיפרד מאבא כמו שמגיע לו. היא תיארה כיצד הם עוברים ממשפחות החטופים למשפחות השכול והביעה תקווה, שאביה לא סבל בהירצחו בשביעי לאוקטובר. היא הביעה תקווה עבור כל המשפחות שיקבלו את יקיריהן בחזרה ויוכלו לתת מזור לנפשן.

איציק ז"ל היה אדם שאהב את החיים, חייכן ומלא חוש הומור, איש משפחה אוהב, סבא נערץ, גבר חזק וקשוח חיצונית עם המון רוך פנימי ואהבה. בגיל 56 יצא לרקוד את החיים במסיבת הטבע ברעים ולא ידע שכך יסיים את חייו. הוא הצליח להימלט ברכבו ממסיבת הנובה, כאשר החלה חדירת המחבלים הרצחנית, אך כל מי שנמלט עמו נהרג. בנו אסף כתב בפייסבוק: "אבא הוא מסוג האנשים שתמיד רציתי להיות… אבא, סבא, איש משפחה מדהים, פעיל, יוזם ומפנק, יש בינינו קשר של אבא ובן שאוהבים לשבת יחד לבירה".

אביו של חייל המילואים מיכאל חדדלקרוע שערי שמיים בבקשה להחלמתו

תושבי אשדוד ממשיכים להתפלל להחלמתו של מיכאל חדד, חייל המילואים, שנפצע בעת פיצוץ כטב"ם נפץ של החיזבאללה ומאושפז מורדם ומונשם עם שברים בגולגולת

המלחמה הארוכה והארורה שנכפתה עלינו ממשיכה לגבות מחיר כבד מידי לעם ישראל. משפחות רבות מצטרפות למעגל משפחות השכול, ועבורם זו התמודדות שונה לחלוטין, אך יש גם משפחות רבות שלא עוצמות עין, אם מדאגה לבנים הלוחמים בשטח ואם מדאגה לבנים שכבר נפצעו.

פציעת לוחם משנה את כל שגרת משפחתו, עוצרת הכל, המשפחה מתמקדת בליווי ובתפילות ורק נושאת עיניים לשמיים, שהבן יצליח לעבור גם את זה וישוב לחיים.

תפילות רבות נישאות כבר ימים ארוכים מפי רבים לנס רפואי, לרפואה שלמה, לחייל המילואים מיכאל חדד מאשדוד בן קורין, תושב רובע ז' באשדוד, בן 30 רווק.

האב יהודה סיפר השבוע, כי מיכאל עבר כבר שלושה ניתוחים בעקבות שברים בגולגולת אך מצבו ממשיך להיות קשה.

מיכאל נפצע מפיצוץ כטב"ם נפץ ששלחו מחבלי חיזבאללה למטולה, העיר שמטווחת ללא הפסקה בצפון הרותח, שתושביו מפונים ואין צפי לשקט ושלווה בו.

מיכאל הועבר תחילה לבית החולים "זיו" ומשם הועבר, כעת הוא מאושפז במחלקת טיפול נמרץ בבית החולים רמב"ם בחיפה, מורדם ומונשם.

מיכאל משרת במילואים ביחידה של אחיו, 551, ובאותו אירוע של פיצוץ הכטב"ם נפצעו שלושה חיילים נוספים.

תקופה קשה לעם ישראל ולכן ננצל כל הזדמנות לתפילות. גם  בהדלקת נרות השבת להתפלל לרפואתם השלמה והמהירה.

שוהם (יהודה) מלאכי ז"ל נהרג בתאונת אופנוע קטלנית. אביו הרב שריה: "לקבל הכל באהבה"

עין אחת לא נותרה יבשה בבית העלמין באשדוד, עת ספד הרב והמוהל שריה מלאכי מאשדוד לבנו שוהם יהודה מלאכי ז"ל, שנהרג בתאונת אופנוע קטלנית. האב אמר בתעצומות נפש, כי עלינו לקבל הכל באהבה

וכאילו לא די לנו בצער ובסבל על אלפי הנשמות הטהורות שעלו לשמיים במלחמה, עוד בשורה קשה הגיעה השבוע לעיר: שוהם יהודה מלאכי ז"ל, אשר בעוד חודש היה אמור לחגוג את יום הולדתו ה-25, הובא למנוחות באולם ההספדים בבית העלמין באשדוד, לאחר שנהרג בתאונת דרכים קטלנית.

המונים ליוו אותו למנוחת עולמים בדמעות ובזעקות וביקשו די למשברים ולקשיים של עם ישראל, די לגזירות הנוראות שהעם עובר במיוחד בשנה האחרונה.

עוד חודש היה אמור לחגוג יום הולדת 25. שוהם מלאכי ז״ל

שוהם יהודה ז"ל נהרג ככל הנראה בתאונה הקשה, כאשר אופנועו פגע במשאית בכביש 444, בסמוך דווקא ליישוב שוהם. כידוע לבודקים, הוא רכב עם חברו כאשר לפתע אירעה התאונה. שוהם הצעיר יפה התואר נפצע פצעים אנושים ופונה לבית החולים "איכילוב", שם נקבע מותו למרבה הצער.

נודע כי משטרת ישראל ביקשה לשלוח את גופתו למכון לרפואה משפטית לבדיקה, אך בסיוע ומעורבות של המחלקה המשפטית בארגון זק"א, ולבקשת המשפחה שלא לעכב את ההלוויה, נעשו מאמצים של מיכאל גוטווין, רכז המחלקה המשפטית בארגון, שר הבריאות הרב אוריאל בוסו, רב המכון הרב אשר לנדא, רופאי המכון לרפואה משפטית אבו כביר ובוחני תנועה מרחב שרון, אשר סייעו להביאו לקבורה עוד באותו היום.

אביו של שוהם הוא הרב המוהל והשוחט שריה מלאכי, המוכר לכולם כאיש חסד ומעשים טובים, ומשמש רב המושב עזריקם, אמו היא אשת החינוך המוכרת סמדר, סבו הוא הרב משה מלאכי זצ"ל מרמת השרון.

האב ספד לבנו באמונה גדולה ובתעצומות נפש, ואמר כי "צריך לקבל הכל באהבה".

בית המשפחה ברחוב הרב דוד בוזגלו ברובע ט' היה מלא מפה לפה במנחמים, שלא מצאו מילים נכונות לומר למשפחה היקרה על אובדן בנם והגיעו להשתתף בצער הנורא.

שוהם הצעיר עוד לא הספיק הרבה בחייו, חברים סיפרו שאופנועים היו אהבתו הגדולה של הבחור השקט, החייכן וטוב הלב, ילד חמד אהוב על כולם, שתמיד חייך ורק ביקש לחוש את תחושת החופש. הותיר אחריו הורים דואבים שריה וסמדר שיחיו, שתי אחיות ואח נוסף.

הצטרפו לקבוצת הוואצאפ של אשדוד 10:
כבר הורדתם את האפליקציה של אשדוד10?

הורדה לאנדרואיד:

[ajax_load_more container_type="div" post_type="post" offset="1" destroy_after="10"]
[ajax_load_more container_type="div" post_type="post" offset="1" destroy_after="10"]
דילוג לתוכן