לאחרונה, הוצג בכנס בשטוקהולם מחקר שהותיר את מומחי הכליות פעורי פה. על פי הממצאים, זריקות הרזיה המכילות את החומר הפעיל 'סמגלוטייד' הפחיתו באופן משמעותי את הסיכון למחלת כליות ותמותה מהן בקרב חולים עם סוכרת סוג 2.
עם זאת, דרך ארוכה עוד מצפה לתרופות מבוססות 'סמגלוטייד' עד שהן יגיעו באופן סדרתי ומסודר לחולי הכליות. בינתיים, עשרות אלפי חולי כליות בישראל ממשיכים להתמודד עם מחלתם כתמול שלשום. למרבה הצער, מסתבר כי רבים מהם אינם מקבלים את מלוא הזכויות הרפואיות להן הם עשויים להיות זכאים מביטוח לאומי. יצאנו לבדוק מהן זכויות אלה, ומדוע כה קשה לקבלן.
"חולי כליות עשויים להיות זכאים לשלל זכויות רפואיות ממוסדות המדינה וחברות הביטוח. הבולטות שבהן הן קצבת נכות וקצבת סיעוד," אמר לנו אלון אהרונוב, מנכ"ל חברת 'זכותי', חברת מיצוי הזכויות הרפואיות הבולטת בישראל. "אך למרבה הצער, רבים מחולי הכליות לא ממצים את מלוא הזכויות הרפואיות הללו, וממספר סיבות. ראשית, העלייה החדה במספר מבקשי הקצבאות גרם לביטוח לאומי להיות הרבה פחות גמיש. שנית, הקשחת נהלים זו גרמה לכך שתובעי קצבאות רבים התייאשו מן ההליך הבירוקרטי הכרוך בהליך הבקשה לקצבה. וזוהי מציאות שאינה מתקבלת על הדעת."
1
"להבין את ההליך הבירוקרטי זה לא תמיד מספיק"
לדברי מנכ"ל 'זכותי', חברה בעלת ותק של כ-20 שנים בתחום מיצוי הזכויות הרפואיות, ישנם מספר אמצעים אותם יכולים חולי הכליות להפעיל על מנת למצות את מקסימום הזכויות הרפואיות המגיעות להם מהמדינה. "ככל שמבינים משהו יותר, כך פוחדים ממנו פחות. לכן, התרופה לרתיעה של תובע הקצבה מהבירוקרטיה של ביטוח לאומי היא – להבין איך ביטוח לאומי עובד," הסביר אהרונוב. "אך להבין את ההליך הבירוקרטי זה לא תמיד מספיק. חשוב מאוד גם להיות איתן בעמדותיך, להחזיק בכל המסמכים החשובים ולדעת איך להתעקש עד שתקבל את מה שמגיע לך."
הבה נתחיל מהליך מיצוי הזכאות לקצבת נכות. הגשת תביעה לקבלת קצבה זו (המיועדת לאנשים עובדים) מתחילה בהגשת טופס ב.ל. 7801 לביטוח לאומי בצירוף כל המסמכים הרפואיים הנחוצים: סיכום רפואי מפורט, פירוט טיפולים ואשפוזים שעבר התובע עקב המחלה וכל מסמך רפואי רשמי אחר התומך בטענתו. לאור מסמכים אלה, ביטוח לאומי יחליט אם ולכמה אחוזי נכות (ובהתאם לכך, פיצויים) יהא זכאי התובע. באם המוסד מעוניין לבחון את המקרה מגוף ראשון, הוא עשוי לזמן את התובע לוועדה הרפואית.
ההליך לקבלת קצבת סיעוד (עבור לוקי מחלת כליות שכבר עברו את גיל הפרישה) אינו שונה במיוחד. כדי להגיש את הבקשה, יש למלא את טופס ב.ל. 2600, לצרף אליו את כל המסמכים הרלוונטיים ולשלוח אותו למוסד דרך האתר או דרך הדואר. גם במקרה זה, המוסד לביטוח לאומי עשוי לקבוע את זכאותו של התובע באמצעות מסמכים בלבד או לדרוש את הגעתו לדיון הוועדה הרפואית.
הוועדה הרפואית – אירוע מכונן
הוועדה הרפואית היא ללא ספק אירוע מכונן בהליך קבלת (או אי-קבלת) קצבת הנכות או קצבת הסיעוד. אפשר לומר כי זהו סוג של מבחן שבהחלט לא קל לעבור. לוועדה יש להגיע מוכנים עם כל המסמכים החשובים וההוכחות, וכן עם טיעונים רהוטים וברורים שלא יותירו מקום לספק באשר לצדקת טענתו של התובע. אפוא, רבים מתובעי הקצבאות מגיעים לדיון הוועדה בלי לעשות 'שיעורי בית', וכך יוצא שתביעות רבות שמגיעות לוועדה – נדחות.
"זה לא סוד שרבים מתובעי הקצבאות בביטוח לאומי חוששים מאוד מהוועדה הרפואית של המוסד, ואפשר להבין את זה. להרגיש שאתה עומד למבחן זו לא הרגשה נעימה," אמר אהרונוב, שתחתיו 'זכותי' טיפלה בהצלחה כבר באלפי מקרים של חולי כליות שהתקשו למצות את זכויותיהם הרפואיות. "במקרים רבים, דיון הוועדה אורך לא יותר ממספר דקות, בהן על התובע להציג את טענותיו באופן מדויק ומשכנע, ורבים מהם לא מצליחים לעשות זאת במסגרת הזמן הקצוב. חשוב להיות מודעים לכך, ולהיות מוכנים עם כל המסמכים הקריטיים והטיעונים המשמעותיים לפני שמתייצבים בוועדה, ואף להיעזר באנשי מקצוע."
'זכותי' עושים את המירב
התמודדות עם מחלת כליות אינה דבר של מה בכך. במקרים רבים, הלוקים במחלות מסוג זה צריכים להגיע לשלל טיפולים ובדיקות רפואיות שהופכות את היום-יום שלהם לרווי עד מאוד. לא פלא שאין להם את הזמן או הפניות הנפשית להתמודד גם עם הבירוקרטיה של ביטוח לאומי. לכן, רבים מתובעי הקצבאות מביטוח לאומי בוחרים לפנות למומחים לזכויות רפואיות על מנת למצות את מירב הזכויות הרפואיות המגיעות להם.
"חברת 'זכותי' פועלת ללא לאות כבר כעשרים שנים על מנת לסייע ללקוחותיה לקבל את הזכויות הרפואיות שהן שלהם בזכות ולא בחסד," סיכם אלון אהרונוב. "זה מה שאנחנו עושים הכי טוב, ונמשיך לעשות זאת עוד שנים רבות."
