תוחלת החיים הממוצעת בישראל עומדת על כ-82 ובעולם על כ-72. באשדוד 40 קשישים שהם בני 100 ומעלה. אבל איך זה שאנשים מסוימים מגיעים לגיל 100 ואף ליותר מזה? חוקרים מאמינים שהם בעלי דנ״א ייחודי.
גם בימים המתוחים שבהם נמצאת המדינה, לא שוכחים בעיריית אשדוד את מי שסייע לבניית העיר ומהווה את היסודות שלה. ביוזמה מרגשת במיוחד, יצאו לאחרונה מנכ"ל העירייה, אילן בן עדי, ורונית צור -ראשת מינהל שירותים חברתיים לבתיהם של תושבים שציינו יום הולדת 100 והעניקו להם תעודות הוקרה ועציץ עם הקדשה אישית בחתימת ראש העיר. ההתרגשות בעת המפגש הורגשה היטב בשני הצדדים
"זו זכות עבורנו לכבד את החוגגים 100 שתרמו תרומה משמעותית לעיר אשדוד", אמר מנכ"ל העירייה "אנחנו זוכרים את העבר שלנו, שבלעדיו אין עתיד, ושמחנו לפגוש אנשים שיכולים לשתף מניסיונם גם היום ולתת לנו מחוכמתם".
ראש העיר ד״ר יחיאל לסרי הוסיף: ״מעכשיו, זו תהיה מסורת באשדוד! כל מי שיחגוג 100 יקבל מאיתנו שי מיוחד. היום, מנכ"ל העירייה אילן בן עדי ורונית צור, ראשת מינהל שירותים חברתיים, יצאו לבתיהם של תושבים שחגגו יום הולדת 100 והעניקו להם תעודות הוקרה ועציץ שהכינו בני הנוער שלנו, עם הקדשה אישית בחתימתי״.
״מה שמאחד את בני ה 100 – הוא הכרת הטוב, שמחת חיים, חיים פעילים (ספורט) ותזונה נכונה״, אומרים ראש מינהל שירותים חברתיים רונית צור ועומר אונגר- מנהל אגף שירותים חברתיים בעיריית אשדוד, שפגשו את החבר'ה הצעירים של עירנו בני ה-100. הראשונים לחגוג היו אסיט ריינה ומשה פייבלויץ, שתרמו תרומה משמעותית לעיר אשדוד.
בהמשך פגשו את קוגן דוד – שעלה מסיביר, בהיותו צעיר נלחם בנאצים, ונפצע. מדען לשעבר (גאולוג), אשר שהרצה באוניברסיטה, עלה לארץ לפני 4 שנים. הם המשיכו לביתו וקסמן זינובי – עלה מאוקראינה, ששימש כקצין בדרגה בכירה נלחם בנאצים נפצע פעמיים, וניצל בנס, חיי חיים מלאים, ממשיך לעסוק בספורט וריקודים, וביקרו בביתה של זויה וסילייב – עלתה בשנות ה-90, רופאה פתולוגית, השתתפה במצעד הניצחון על הנאצים בשנת 1945, שאוהבת ספורט.
גם ספרנסקי ולדימיר חגג 100 פלוס. הוא נולד בחצי אי קרים, נלחם בשורות הצבא הסובייטי נגד הנאצים במלחמת העולם השנייה, היה פצוע קשה נלקח בשבי, אך ברח ושרד.
לאחר המלחמה שימש כצלם ועורך טלוויזיה/קולנוע. עלה לארץ עם העלייה הגדולה מברה"מ בשנות ה-90. בשל פעילותו החברתית זכה לאות יקיר העיר.
מר ספרנסקי פעל רבות להקמת המוזיאון לגבורה יהודית והשואה – ליקוט חומרים, מיון, עריכה, תחקירים מעמיקים וגביית עדויות על פועלם של הלוחמים היהודיים, שם הוא ממשיך להתנדב עד היום.
למה אללין שעבר את גיל 100, הוא נשוי ואב ל-12 ילדים. נולד באתיופיה, התייתם מאביו בגיל צעיר יחד עם שאר אחיו. בגיל צעיר נשלח לעבוד אצל קרובי משפחתו כדי לפרנס את עצמו ולסייע לאימו כלכלית. בשכרו הראשון רכש עיפרון ומחברת לחברו הטוב. והחליט לשבור את העיפרון ולחלק את המחברת לשתיים וכך בזכות חברות טובה למד לקרוא ולכתוב. לאחר שהוא התחתן והביא ילדים, עסק בעבודות חקלאות, בהמשך נבחר ע"י תושבי הכפר "ווזאבה" במחוז גונדר למשרה ציבורית כאשר בחלק מהתקופה שימש כראש הכפר עד לעלייתו לישראל בשנת 1990. עוד באתיופיה, הדגיש את הצורך והחשיבות ברכישת השכלה וכך 7 מילדים רכשו השכלה וחמישה מהם סיימו תואר שני וכולם עובדים במקצוע. כיום למה מתגורר יחד עם אשתו אסקבה שתבדל לחיים ארוכים, זכו לראות נכדים ונינים ונמצאים בקשר יום יומי עם כל הילדים שמחים ומאושרים. הטיפים שלו לאריכות ימים: זוגיות תומכת, תזונה בריאה, ספורט, הומור ומפגשים חברתיים.
פייבלויץ משה נולד בפולין, בהיותו בן 16 נלקח למחנה ריכוז, כעבור 4 שנים שוחרר ע"י הרוסים. לאחר מכן נודע לו שהמשפחתו בבלגיה והוא ניסה להגיע לבלגיה שם נאסר בשל השגת גבול ושוחרר בעזרת הסיוע של הקהילה היהודית בזכותם הצליח להשיג תעודת פליט.
ב-1948 עם הכרזת קום המדינה, הצטרף למתנדבי המח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) ועבר למחנה במרסיי ומשם עם האוניה ארצה . היה ממקימי של חיל החימוש והשתתף במלחמות רבות עד ששת הימים ואף קיבל תעודת הוקרה על שחרור ירושלים .
המשפחה עברה מראשל"צ לאחר שהשתחרר מקבע והתחיל לעבוד בחברת " לילנד" ובשנת 1967 עבר לעבוד בנמל אשדוד. הוא הכיר את אשתו בארץ וביחד הקימו משפחה אוהבת ותומכת. משה אדם מאוד אופטימי, שומר על המסורת וקיום המצוות.
סטופסקי בלנקה אדיט – נולדה בארגנטינה, עלתה לארץ בשנת 1964 עם בעלה ו-2 ילדיה.
הם הקימו מפעל לבגדי ים שאותו ניהלה וב -1968 אחרי מלחמת ששת הימים חזרו לארגנטינה, לאחר שעברו תקופה קשה שבה בעלה לחם בחזית והחל מיתון בארץ.הבת הגדולה, נשארה בארץ והתגייסה לצבא ונשאה פה בעקבותיה חזרה המשפחה לארץ וחזרו להתגורר באשדוד. את מרבית ילדותה בילתה במושבות של ברון הירש ולכן המעבר לארץ היה לא קל, אך הקהילה של דוברי ספרדית שימשה להם כעוגן. היא מגדירה את עצמה ״אישה מלאת אופטימיות ושמחת חיים״.
בחברת ׳ארזים׳ העוסקת במתן שירותי סיעוד ורווחה לקשישים, בניהולה של הגב׳ סופי אוזן, דואגים לחגוג לקשישים כשהם מגיעים לגיל 100. בשבוע שעבר הן ביקרו בביתו של ארקדי סנדלר.
