"היה הקדוש-ברוך-הוא מביט בתורה ובורא את העולם"
נאמר בתחילת הפרשה: "וידבר ה אל משה לאמר זאת חוקת התורה. דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה…" שואלים חז"ל על בחירת המילים בפסוק שהזכרנו: שהיה צריך לכתוב זאת חוקת הפרה ולמה כתוב חוקת התורה ? הרי אחר כך מבואר דיני מצוות פרה אדומה. על מנת להשיב נסביר תחילה כמה דברים לגבי המושג: חוק.
אחד היסודות הפשוטים בעבודת האדם בעולם הוא חובה פשוטה לקיים את התורה! וזאת מתוך שתי תובנות עיקריות:
א. קיום מצוות בגלל שאנו נצטוינו.
ב. קיום מצוות ללא תלות בהבנה של טעם המצווה ומטרתה.
השאלה הנשאלת היא: מדוע טעמי המצוות והשכר שמקבלים עבור קיומם לא נתגלו לנו באופן מפורש בתורה ?
אמנם ישנם כמה מצוות יוצאי דופן שכן נתגלו לנו שכרם. להלן דוגמאות לכך: מצוות כיבוד אב ואם. מצוות שילוח הקן ומשקלות – שהשכר עליהן הוא אריכות ימים. ומצוות שטעמן מוזכר: מצוות סוכה: כי בסוכות ה' הושיב את בני ישראל במדבר או כנגד ענני הכבוד שהגנו על עם ישראל במדבר. וישנם עוד דוגמאות.
נחזור לביאור המושג "חוק".
כידוע, נחלקו דיני התורה לשתי קבוצות – משפטים וחוקים. המשפטים הם דינים שיש לנו הבנה מסויימת בטעמם – כגון כיבוד אב ואם, גזל ועוד.. החוקים – דברים שהם גזירת המלך שהיצר הרע משיב עליהם למה לנו לשומרן ואו"ה גם כן כגון איסור שעטנז ואכילת חזיר וטהרת מי חטאת.
הפרשה פותחת במצוות פרה אדומה שהיא חוק. ויותר מכך, לפי הפסוק שהזכרנו, חוקת התורה זה חוק פרה אדומה. כלומר היחס לתורה באופן כללי היא בגדר של חוק! המיוחד במצוות פרה הוא שישנם כמה שאלות שמתעוררות בהבנה של מצוות פרה אדומה בכך שהיא מטהרת את הטמאים ובו בזמן מטמאת את הכהן העוסק בה ! איך זה יתכן ?אף שלמה המלך כותב על המצווה הזו בקהלת ז, כג: "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני".
אם כך, מצוות פרה אדומה היא דוגמא מובהקת לחוק – כלומר מצווה שאינה מובנת. גם העולם עצמו , הטבע הוא חוק , כלומר לא מובן בשלמותו. לדוגמא, למה שמן דולק וחומץ לא ?
נראה כעת מה הקשר בין העולם והתורה. כידוע, הקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם. כל מה שיש בתורה יש בעולם וההפך. ומכיון שהתורה היא התכנון האדריכלי של העולם, אזי נובע שהעולם הוא תמונת ראי של התורה שבה צפון כל קורות העולם וכל צפונותיו מאז ועד עולם.
הנה המדע מתפתח כל יום בתחומיו השונים ורב הנסתר על הגלוי לדוגמא, תפקוד האדם על כל המערכות השונות שבו – הוא נס גדול וככה כל דבר בעולם.
לאורך כל ההיסטוריה המודרנית, מחקרים מדעיים שונים חושפים מעת לעת דברים, אבל האדם הוא פלא הבריאה. התשובה לשאלתנו – מדוע נאמר חוקת התורה בפסוק הראשון בפרשה היא שכשם שאנו לא מבינים במצוות פרה אדומה, כך אנו לא מודעים לטעמי כל שאר מצוות התורה. וזאת כיון שיש הקבלה בין העולם והתורה ממש כמו שאנו לא מבינים הרבה בחוקי היקום וגבולותיו כך התורה שבה ברא הקב"ה את העולם היא אינסופית ומלאת סודות.
ומדוע לא נתבאר טעמי המצוות וישנם חוקים שלא מובנים ? כי האדם בנוי מרמ"ח איברים ושס"ה גידים – סה"כ 248+365= 613 והפלא שבתורה יש 613 מצוות.
האדם הוא עולם קטן – ובכח האדם להשפיע על העולם.
במצוות שעושה הוא מוריד שפע לעולם ובעבירות ההפך. "האדם הוא עולם קטן, העולם הוא אדם גדול, ומה שיש בזה יש בזה". אילו ניתנו טעמי המצוות במפורש – כי אז נבחר אילו מצוות לקיים לפי השכר. עכשיו שאין ברור טעם המצוות , אין לנו כל סיבה לבחור מצווה כזאת או אחרת – כי אנו לא יודעים את טעמם.
ולכן לא נוכל לדרג את המצוות לפי סולם כלשהו. אז בהכרח נקיים ככה את כל המצוות.
וכתוצאה, כל מצווה שנעשה מחייה את האיבר בגופנו שקשור אליה וכך גם המקום שבו האדם עושה את המצווה, אפילו כל מקום מקבל את חיותו מהיהודי שמקיים בו מצוות.
לסיום, ניתן טעם כללי למצוות:
עשיית מצוות התורה משפיעות בכמה שלבים:
שלב ראשון: על האדם ובמיוחד בחלקי הגוף והאיברים המשתתפים במצווה.
שלב שני: על האנשים בסביבתו
שלב שלישי: על העולם – שמקבל שפע שיורד עליו ובכך הוא מתקיים.
מצווה אחת נחוצה במיוחד לקיום העולם, מצוות לימוד תורה.
וכשם שהקב"ה ברא את העולם בזכות התורה, כך הוא ממשיך לקיים את העולם בזכות לימוד בתורה כל רגע ורגע.
אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי
שבת שלום
