תחילה נסביר את המילה "וילך". וילך מלשון הליכה, כלומר התקדמות (פיזית) של האדם מהנקודה בה הוא נמצא למקום אחר. לפי ביאור חז"ל ביומו האחרון של משה, הוא הלך לכל אוהל ואוהל בכל שבט ושבט להיפרד מהם לפני מותו. מכך נבין שבכך נוצר קשר רוחני בין כל אדם למשה רבנו בעת פגישה זו! וכך אורו של משה רבנו ננסך על עם ישראל.
תרגום יונתן בן עוזיאל, על המילים " וילך משה" נותן לנו הסבר להיכן הלך : וְאָזַל מֹשֶׁה לַמִּשְׁכָּן בֵּין אֻלְפְּנָא (משה הלך לבית המדרש, ושם אמר את דבריו אל בני ישראל). מסביר "הפרי צדיק" ( הרב צדוק הכהן מלובלין) ש"וילך" שנאמר אצלנו, המשמעות, התקדם בעבודת ה'. ומכאן ניתן ללמוד יסוד חשוב בעבודת ה': אל לו לאדם להישאר במצב של בינוני בעבודת ה', עליו "ללכת" לְהִתְקַדֵּם וּלְהַעֲלוֹת מַעְלָה מַעְלָה בְּדַרְגָּתוֹ הָרוּחָנִית, וכמו שעשה משה רבנו בגיל מאה ועשרים, ביום האחרון לחייו. הנביא זכריה, מגדיר את כוון ההליכה הרצוי לאדם "המהלך", בכדי שיתקדם לכוון המטרה: "אִם בִּדְרָכַי תֵּלֵךְ" (ג, ז), אבל אם הוא סוטה ממסלול התורה והמצוות, אדרבה, ככל שהוא הולך יותר, הוא תועה יותר, ומתרחק מהיעד.
העיקרון של תנועה מתמדת בא לידי ביטוי בעשיית מצוות שנקראות גם "הלכות" מלשון ללכת. לכן אנחנו כל הזמן חייבים במצוות, בהלכות. יסוד התנועה המתמדת הופיע כבר אצל האבות,
א. אברהם אבינו נצטווה "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך" ורש"י אומר "לך לך" (כפל לשון) להנאתך ולטובתך". עליך לעזוב את ארצך ולהגיע למקום שונה, "לטובתך", שם תגיע לרמה רוחנית גבוהה.
ב. גם בפרשת העקידה, נצטווה אברהם אבינו "קַח נָא אֶת בִּנְךָ ..וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" (בראשית כב, ב). כפל לשון לוֹמַר שֶׁאֵין הַמְּדֻבָּר רַק בְּהַגָּעָה לַטֵּרִיטוֹרְיָה אַחֶרֶת, אֶלָּא גַּם לְהִתְעַלּוֹת רוּחָנִית. ולא לעצור !
ג. גם יעקב הבין שהוא חייב לרדת מצרימה כי חזק הרעב בארץ ובכך לקיים את כולם.
האדם הולך, לכן מתאים לו הלכות שבעזרתם הוא משתכלל וצובר זכויות. נשים לב שבניגוד לאדם, הרי שלמלאכים, לא נאמר לשון "הליכה" אלא "עמידה" הישארות במקום, כמו שהנביא יחזקאל מתאר את המלאכים: "וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה" (יחזקאל א,ז). וכן בישעיהו "שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ" (ו, ב), שהרי למלאך אין בחירה, והוא מבצע בדיוק את מה שציווה אותו ה'. רגלי המלאכים ללא כיפוף/ציר כי הם לא הולכים.
לקראת יומו האחרון של משה, מצווה הוא את עם ישראל שיקחו ממנו דוגמא, אפילו בגיל 120 הוא המשיך והתעלה ולא עצר. הלך בדרך הנכונה. הָלַךְ מֹשֶׁה מֵחַיִל אֶל חַיִל בַּמַּעֲלוֹת הָרוּחָנִיּוֹת, וּבְכָךְ הִוָּה דֻּגְמָא לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים. מזהיר אותנו דוד המלך בספר תהילים בפרק הראשון : אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב. ומסבירים חז"ל את רצף המילים הלך -> עמד -> ישב, שמי שהולך למטרה שלילית, הוא יעמוד שם ובסופו של דבר ישב שם ויגרר לעבירות חס ושלום.
לסיכום, מעניין ששם הפרשה "וילך" מתאים לתקופה שבה אנו נמצאים: בין ראש השנה וליום הכיפורים. אחר שנפתחו שלושה ספרים בר"ה: ספר צדיקים, ספר רשעים וספר בינוניים. הרי מצופה מהבינוניים להאזין לדברי משה וללכת בדרכיו בעשרת ימי תשובה טרם הגיענו ליום הקדוש בשנה. לכן כל יהודי יכול ללמוד תורה, תורת משה, כי משה בעצמו בא לכל אחד ואחד מעם ישראל לפני מותו. ממש כמו שמשה האציל מרוחו על תלמידו יהושע. לכל יהודי יש ניצוץ ממשה רבנו ! לומדים ממשה שיש בכח אדם להשפיע על השני מכוחו. לכך נדרש להיות פעיל ואקטיבי כמו משה רבנו ביום האחרון שלו הלך לכל שבט ושבט.
מערכת אשדוד10 מאחלת לקוראים כתיבה וחתימה טובה.
שבת שלום
