לכאורה יש כאן הסתייגות מסוימת מהגדרת נח כצדיק תמים, כפי שמופיעה בתחילת הפסוק. התמיהה העולה היא: האם בדור אחר הוא לא היה צדיק?. בעיון פירוש חז"ל נראה שיש 2 צדדים לפרש את המילה "בדורותיו": צד אחד: יש מרבותינו שדורשים אותו לשבח: כל שכן שאילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר. וצד שני: יש דורשים אותו לגנאי: לפי דורו היה צדיק, ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום. והקב"ה הקב"ה מעיד בסוף פרשת בראשית שנח מצא חן בעיני ה'.
אז מה נכון ? ועוד שאלה: למה כתוב פעמיים נח ?
נח חי בתקופה של קלקול אדיר של אנשי הדור (גזל/עריות ושפיכות דמים) עד שהקב"ה רצה למחות את כל החי בעולם על ידי מבול. אולם המשך האנושות וכל החי ניצל על ידי תיבת נח. פירושי חז"ל המנוגדים לכאורה, באים לידי ביטוי ומתאימים למהלך בניית התיבה ומעשי נח. מעשים אלו מראים את שני הצדדים שבנח:
מצד אחד בפרשת השבוע הקב"ה בחר בנח לשמר את היקום, ציווה את נח לבנות תיבה שבה יכנסו נוח ובני משפחתו וגם מכל החי יבואו לתיבה, על מנת שיהיו שם בימי המבול. במשך 120 שנה נח בונה לבדו! את התיבה ומורח אותה בזפת מבפנים ומבחוץ כדי שתשרוד המים במבול. אורכה של התיבה היה 150 מטר. רוחבה 25 מטר וגובהה 15. היא נחלקה לשלוש קומות. העליונה שימשה למגורי נח ומשפחתו. באמצעית התגוררו בעלי החיים שהיו בתיבה. בקומה התחתונה נשמרה האשפה שהצטברה במשך ימי השהות בתיבה. שלושת הקומות היו מחולקים לתאים קטנים.
בדרך נס התיבה – אף על פי שהתיבה לא היתה גדולה במיוחד – הצליחה להכיל נציגים מכל החיות שבעולם! ובתוך התיבה התגוררה משפחת נח (נח, אשתו מנעמה, שלושת בניו ונשותיהם). מכיוון שהמבול החריב את היקום כולו, ציווה הקב"ה כאמור, לשמר מעט מכל מין ומין. וביום המבול התקבצו לפני התיבה זוגות זוגות או שבעה שבעה מכל ברואי תבל ועוד.. ואת כ ו ל ם הכניסם לתיבה. על נח הוטל לזון ולפרנס אותם במשך השהות בתיבה. וכך במשך 40 ימים כל מי שהיה בתיבה ניצל מהמבול. זכות גדולה נפלה בחלקו של נח להציל אותו ואת משפחתו ואת קיום המין אנושי וכל החי מהמבול, אכן צדיק.
מצד שני בסיפור נח, לא רואים שהוא משכנע אנשים לתקן את דרכם, הוא מתרכז בבניית התיבה וברגע כניסת נח לתיבה רואים שאמונתו של נח לא הייתה גדולה כל כך והוא לא נכנס לתיבה עד שהמים דחקו אותו להכנס לתיבה מפני המבול. כאילו היסס בגזירת המבול, אז איפה אמונתו בקב"ה ?
היהדות התחילה מאברהם אבינו (המתואר בסוף הפרשה) כי בניגוד לנח, לאברהם אבינו הייתה אמונה מושלמת. הוא התנסה בעשר נסיונות וצלח את בכולם. אברהם אבינו – אבי האומה לא היסס לרגע באמונה בבורא עולם. אברהם מלמד אותנו שצדיק משפיע על אחרים והוא מאמין בקב"ה באופן מוחלט וגם כאשר לא נח לנו!
מהמחלוקת של חז"ל לגבי האם נח היה צדיק? רואים שאדם נבחן בשני היבטים, לא רק ראייה מצומצמת לדור שלו אלא גם ביחס לדורות אחרים. המסר מכך הוא שצריך אדם לשאוף שיגיעו מעשיו למעשי אבותיו. ההוכחה הברורה לכך שאברהם/יצחק ויעקב הם ה"מודל לחיקוי" היא עצם הזכרתם בתפילת העמידה כל יום.
התשובה לשאלה הראשונה: נח מצא חן בעיני ה', אך התורה כתבה "בדורותיו" ללמד אותנו על הקושי לשפוט אדם ולקטלג אותו צדיק/רשע. אפשר להסתכל על שני הצדדים. ושניהם לגיטימיים. כאשר יש כוס והיא חצי מלאה. אזי היא גם חצי ריקה. אז מה נכון ? תלוי במה בוחרים להסתכל.
והתשובה לשאלתנו השנייה: בכך שכתוב פעמיים "נח" בפסוק, רואים ממדרש תנחומא על הפרשה רואים שנח שקול כאברהם, יעקב, משה, שמואל. "אלה תולדות נח" "נח איש צדיק …" – שתי פעמים למה? אמר הקב"ה: בשביל לפייס לכל באי העולם שלא יהרהרו לומר שלא היה צדיק אלא בדורו. אמר הקב"ה: שקול הוא לפני כאברהם. אמר ר' יהודה [הלוי] בר שלום: נאמר שתי פעמים אברהם אברהם, וכן ביעקב, וכן במשה, וכן בשמואל, וכן נח נח, בשביל להשוות לצדיקים.
לסיכום:
בתיאור צדקותו של נח בתורה על ידי המילה "בדורותיו ", ומפירושי חז"ל למדנו שני דברים: שניתן להסתכל על כל דבר בכמה צדדים ו..שמצופה ממנו לדון לכף זכות להיות טובים גם כאשר לא נח לנו, ולא רק להיות בתיבה כמו נח אלא להיות כמו מי שיהיה אבי האומה – אברהם אבינו שיצא מארצו וממולדתו ומבית אביו והלך בעקבות הקב"ה והשפיע על כל הסובבים אותו.
שבת שלום
