השבוע נקרא בפרשת בא, המתארת את שלוש המכות האחרונות שהונחתו על מצרים ושחרור בני ישראל מעבדות. תושבי אשדוד והסביבה יתכנסו לקבלת שבת בזמן כניסתה בשעה 16:52, וסיומה בצאת הכוכבים בשעה 17:54.
הלכות הדלקת נרות וקבלת שבת
מצוות הדלקת הנרות היא אחת המרכזיות בקבלת השבת. נשים מדליקות את הנרות במקום הסעודה, כדי לכבד את קדושת היום. המסורת קובעת הדלקת שני נרות לפחות, כנגד "שמור" ו"זכור", ויש הנוהגות להוסיף נרות כמספר בני המשפחה.
תקציר פרשת בא
פרשת בא היא הפרשה השלישית בספר שמות, ומתארת את המשך המכות על מצרים, שיא העימות בין משה לפרעה, ושחרור בני ישראל מעבדות לחירות.
שלוש המכות האחרונות
הפרשה נפתחת בהוראת ה' למשה ללכת אל פרעה ולהתרות בו על שלוש המכות האחרונות:
- מכת ארבה – נחילי ארבה מכסים את מצרים, מכלים את יתרת היבול ופוגעים בכל הצומח שנותר לאחר מכת הברד.
- מכת חושך – שלושה ימי אופל מוחלט שוררים על מצרים, ורק בבתי ישראל יש אור.
- מכת בכורות – המכה הקשה מכל, שבה כל בכור מצרי, אדם ובהמה, מת בחצות הלילה. בעקבותיה פרעה נשבר ומשלח את בני ישראל ממצרים.
המצוות העיקריות בפרשה
פרשת בא אינה רק תיאור יציאת מצרים, אלא גם פרשה מרכזית בעיצוב הזהות הדתית והלאומית של עם ישראל, עם הציווי על כמה מצוות יסודיות:
- קידוש החודש – הציווי הראשון שניתן לישראל כעם, לקבוע את לוח השנה לפי הירח.
- קורבן פסח – מצווה לאכול שה צלוי, יחד עם מצות ומרורים, לזכר יציאת מצרים.
- חג הפסח – חג של שבעה ימים, שבו אסור לאכול חמץ, ויש חובה לספר ביציאת מצרים.
- קידוש הבכורות – הבכורים בעם ישראל מוקדשים לה', זכר לכך שה' פסח על בתי בני ישראל במכת בכורות.
היבטים היסטוריים וקדומים
בתקופת הגאונים נהגה בבבל חלוקה שונה של הפרשיות, ולפי מסורת זו, פרשת בא החלה כבר במכת ברד (שמות ט', י"ג). מסורת זו נקראה "פרשת השכם" או "פרשת השכם בבקר". העדות המאוחרת ביותר למנהג זה מופיעה בקהילת קונסטנטין שבאלג'יריה במאה ה-16, בספר "עיבור שנים" של רבי יששכר בן סוסאן.
הקשר לימינו
פרשת בא מדגישה את חשיבות הזיכרון ההיסטורי ואת חובת ההעברה מדור לדור – הן באמצעות קיום חג הפסח והן דרך מצוות הסיפור ביציאת מצרים. היא מהווה תזכורת לכוחו של חופש, לאמונה ולמחויבות למסורת ולזהות היהודית.
