ויתרו על החופשה והתנדבו במד"א

בקטגוריית נוער מתנדב, בחרנו השנה 3 בני נוער: שקד דברא, עמנואל טולפין ויאיר אשטוקר שמתנדבים במרכז הלוגיסטיקה של מד״א. בשעה שחבריהם ישנו עד מאוחר ויצאו לבלות בחופש הגדול, הם התנדבו יום יום ודאגו לצייד את צוותי מד״א בכל מה שצריך. גם עכשיו כשהחלו את שנת הלימודים, הם משלבים בין הלימודים לבין ההתנדבות הברוכה

שיתוף ב facebook
שיתוף בפייסבוק
שיתוף ב whatsapp
שיתוף בוואצאפ
שיתוף ב email
שיתוף במייל

שקד דברא, עמנואל טופלין ויאיר אשטוקר הם אנשי השנה של אשדוד10 בקטגוריית נוער. השלושה מתנדבים בימים שבשגרה במד״א. אולם בתקופת הקורונה הם מתנדבים סביב לשעון במחסן הלוגיסטיקה של מד״א ודואגים לצייד את צוותי מד״א בכל מה שנחוץ להם לצורך הבדיקות של הנגיף. בעוד חבריהם ניצלו את ימי החופש הגדול לבילויים, טיולים ושינה עד הצהרים, הם השכימו קום והתייצבו במחסן הלוגיסטי שם עבדו בהתנדבות ומכל הלב כ-12 שעות בממוצע.
במד״א אומרים כי מיום פרוץ הקורונה המתנדבים הצעירים לא עולים על אמבולנס כמו תמיד, אבל הסיוע שלהם כל כך משמעותי ומשחרר את הצוותים העמוסים בהצלת חיים ובבדיקות הקורונה מהצורך לדאוג לציוד הנחוץ להם. ״מדובר בהתנדבות חשובה שבה הם תורמים את חלקם למאמץ למניעת התפשטות נגיף הקורונה שמוביל מגן דוד אדום, ארגון ההצלה הלאומי של ישראל״.

יאיר אשטוקר: ‪“‬אני עושה את הטוב ביותר לעזור״

יאיר אשטוקר בן 17‪.‬5 תלמיד כיתה י״ב במקיף ג׳ ומתנדב מד״א כשלוש שנים. ״בתקופת הקורונה ביקשו עזרה בסיוע לוגיסטי. התחלנו את הסיוע במרכז הלוגיסטי של המרחב.אנחנו מכינים דגימות לבתי אבות לדוגמי בית לאנשים.כמו כן, דואגים לציוד באמבולנסים, ולתחנות השונות במרחב: שדרות, אשקלון, קריית מלאכי, קרית גת, אשדוד והסביבה״. הוא מספר על עשיית המתנדבים הצעירים: ״אני עושה את הטוב ביותר כדי שיספיק לצוותים ושיהיה להם את כל הציוד הנדרש. אני חש סיפוק ושמח שיש להם את כל מה שהם נדרשים. אם לא היינו, אנחנו אז אולי היו דברים חסרים. זו הרגשה טובה לקחת חלק ולדעת שאנחנו מקלים על העומס של הצוותים שלא צריכים לדאוג מבחינה זו.״

עמנואל טולפין: ״זו חוויה מטורפת״

עמנואל טולפין בן 16 תלמיד כיתה י״א במקיף ג׳ מספר שבתחילת משבר הקורונה הוא קיבל פנייה לבוא לעזור. ״שלחו לי הודעה לבוא אז באתי. משם נותרנו בקפסולה שאני ועוד אנשים הכנו דגימות לצה״ל שהיו דוגמים אנשים. זו הייתה חוויה מטורפת ואני מאוד אהבתי את זה. ונשארתי ועברתי הלאה ונשארתי עם חברים שלי גם הכרתי אנשים מדהימים בתחנה ונשארתי עד עכשיו״, הוא אומר ומספר על ההרגשה להתנדב למערך המלחמה בנגיף הקורונה. ״אני מרגיש סיפוק ענק מכל רגע, זה משהו שעושה לי את השבוע, את היום״.
על החזרה ללימודים והצורך לתמרן בין הלימודים, בגרויות וההתנדבויות הוא אומר: ״אני מתאם בין הלימודים להתנדבות. זה לא כל התנדבות באמבולנס שיש לך משמרת. משלוש עד 11. אני יכול לבוא מתי שיש לי זמן ולתרום מה שאני יכול. אני עושה את מה שצריך לומד בבית ובא לתחנה מתי שנוח לי. אני גם יכול ללמוד בתחנה, כך שזו התנדבות מאוד נוחה לי״.

שקד דברא: ״החופש הגדול שלנו היה פה״

שקד דברא בת 16‪.‬5 תלמידת י״א במקיף י״א מתנדבת במד״א כשנה וחצי. גם היא קיבלה הודעה על ההתנדבות במרכז הלוגיסטי וביקשה להצטרף. בתחילה, היא מספרת לא התקבלה ״אבל בזכות חברה שלי כן הצלחתי להיכנס ונשארתי אחרי הרבה שעזבו. ״במהלך החופש הגדול שקד וחבריה התנדבו סביב השעון מידי יום בממוצע 12 שעות, במסירות ומכל הלב. ״החופש הגדול שלנו היה פה. חודשיים הגענו כל יום חוץ משבת. לעומת בני נוער אחרים שכנראה ישבו בבית, קמו מאוחר. אנחנו בפק״ל בשעה 7 בבוקר קמים וב- 8 כבר בהתנדבות, ועושים את כל מה שצריך 12 שעות ביום עד 10:30 בלילה. יוצאים הביתה כשיש החלפת משמרות. לא היה לנו באמת חופש השנה היה קצת שונה כי לא ישבנו ונחנו וטיילנו כמו החברים שנסעו לאילת או לכל יעד אחר. אבל באמת שעשינו את זה מכל הלב באהבה גדולה ורצון לעזור. אנחנו לא מצפים לשום דבר בתמורה, כי אנחנו באים לפה להתנדב. כי אני יודעת שבלי העזרה שלנו אנשים לא היו מצליחים לתפקד כמו שצריך וזה מאוד חשוב לנו כי אנחנו באמת אוהבים לעזור. עם החזרה ללימודים היא מאמינה שניתן לשלב התנדבות לצד לימודים. ״אפשר להצליח לשלב עם הבית ספר בלי לפגוע בכלום. אפשר למצוא זמן להכל״.

דילוג לתוכן