קצין המשטרה, אשר זהותו אסורה לפרסום, זוכה מאישום גרימת מוות ברשלנות. השאלה המרכזית בה התבקש להכריע השופט זאיד פלאח היא האם קצין המשטרה הנאשם היה בסכנת חיים בזמן האירוע? התובע מטעם המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), רונן יצחק, טען במהלך המשפט שירי האזהרה שביצע הקצין לעבר הכביש ולא באוויר היה בניגוד לפקודות התרגולות ולכן מהווה רשלנות. מנגד, הסנגור יאיר נדשי, טען שקצין המשטרה היה בסכנת חיים לאחר ששתי אבנים פגעו בו לפני הירי, ולכן היה רשאי לבצע ירי על מנת לפגוע. כלומר, לדבריו, לא הייתה יכולה להיות רשלנות במעשיו.
בערב שבו נורה סלומון טקה, הנאשם שלא היה בתפקיד היה בדרכו לפארק ציבורי שסמוך לזירת הרצח יחד עם אשתו וילדיו. אשתו סיפרה לו שהבחינה באירוע שעורר את חשדה וכי היא חושבת ששלושה נערים סוחטים נער צעיר יותר. הנאשם עזב את משפחתו, התקרב לקבוצת הנערים הצעירים, הזדהה בפניהם והחל לנסות לסייע לנער שנסחט.
בשלב זה הגיע סלומון טקה למקום ואמר לנערים האחרים שהנאשם רק מתחזה לשוטר ושהתעודה שלו מזויפת. הנערים החלו לקלל את הנאשם שהחל בשלב זה להתרחק מהמקום ונכנס לחניית בניין בשל החשש להתקרב לבני משפחתו. הנערים השליכו לעבר הנאשם אבנים ששתיים מהן פגעו בו. בנקודת הזמן הזו הנאשם יצא מהחנייה ושלף את אקדחו, חלק מהנערים נסוגו ולאחר מכן ירה הקצין יריה אחת לכיוון הכביש. הקליע פגע באספלט, התפצל כך שחלק אחד ממנו עף כלפי מעלה ופגע בסולומון טקה שנפטר לאחר מכן בבית החולים רמב"ם בחיפה.
