הרב לאופר במכתב לתושבי העיר בימי הקורונה

שיתוף ב facebook
שיתוף בפייסבוק
שיתוף ב whatsapp
שיתוף בוואצאפ
שיתוף ב email
שיתוף במייל

בכל שנה אנו קוראים בליל הסדר מתוך ההגדה של פסח את המשפט "בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". קוראים, אבל לא באמת מתחברים. אני חושב שהשנה נקרא את המשפט הזה בצורה אחרת לחלוטין. השנה אנו חשים כולנו על בשרנו את הציפיה הדרוכה לצאת כבר מה"מצרים" בו אנו לכודים, ולזכות לגאולה ולחרות שלימה!

ממש כמו אבותינו במצרים שנגאלו בזכות האמונה והציפיה לגאולה, כך גם אנחנו, אם רק נמשיך להאמין ולבטוח בה', ונצפה לחסדו בביטחון מלא, אין ספק שגם הנס שלנו יקרה, וניגאל כולנו במהרה.

נכון, קשה לנו לראות איך זה יכול להתרחש בפתע פתאום, אבל במצרים היה להם קשה שבעתיים להאמין שאחרי שנות גלות כה ארוכות יתחולל לפתע נס שכזה. אבל, הנה, הנס קרה, בפתע פתאום, ובחיפזון, מבלי שהקב"ה ייתן להם להתעכב אפילו רגע אחד מיותר, יצאו אבותינו ממצרים.

מי שעשה ניסים לאבותינו וגאל אותם מעבדות לחרות, הוא יגאל אותנו בקרוב! ויוציא את כולנו מצרה לרווחה. מה שנדרש מאתנו הוא להמשיך לגלות אחריות וערבות הדדית, לעזור כל אחד לחברו במה שהוא יכול, להאמין ולבטוח בה', לשדר אופטימיות ורוגע, ובעזרת ה' נעבור את זה יחד!

בזוהר הקדוש נאמר שהמצה היא "מיכלא דמיהמנותא" – מאכל האמונה, וכן "מיכלא דאסוותא" – מאכל הרפואה. לכן השנה חשוב במיוחד לקיים את מצוות אכילת המצה, ומה טוב להקפיד על לפחות מצה 'שמורה' עבודת יד בשיעור 'כזית' אחד לפחות, בתקווה שהמצה הזו, שמזכירה לנו את נסי יציאת מצרים, תחזק בקרבנו הן את האמונה, שהיא כה נדרשת בימים אלו, והן את הרפואה, לנו לעולם כולו. ובעזרת ה' בחודש ניסן, נראה ניסים גלויים, ולקראת הפסח, נצא כולנו מעבדות לחרות אמתית – אמן!

דילוג לתוכן