הקצין האשדודי על אדמת גרמניה: ״סגרתי מעגל בשביל סבי הפרטיזן"

באוגוסט 2020 התקיים תרגיל אימון משותף לחיל האוויר הישראלי וחיל האוויר הגרמני על אדמת גרמניה. קצין הפריסה הישראלי באירוע ההיסטורי הוא סגן א׳ בן 25 מאשדוד. סגן א׳ הוא בן למשפחה מוכרת בעיר: סבו הוא יוסף ג'וג'ו אביטן ז"ל סגן ראש העיר המיתולוגי. בריאיון מספר סגן א׳ על המורשת שלו ממשפחתו, על תפקידו בתרגיל על אדמת גרמניה ואיך סגר מעגל בשביל סבו השני שורד השואה, כשהשתתף במטס הכבוד של חיל האוויר מעל מחנה הריכוז דכאו ומעל שדה התעופה של מינכן, שם נרצחו ספורטאי ישראל באולימפיאדה

שיתוף ב facebook
שיתוף בפייסבוק
שיתוף ב whatsapp
שיתוף בוואצאפ
שיתוף ב email
שיתוף במייל

באוגוסט האחרון נרשם רגע היסטורי מרגש כשחיל האוויר הישראלי ערך תרגיל אימון על אדמת גרמניה. האימון המשותף בין חיל האוויר הישראלי והגרמני נחל הצלחה. רגע השיא שלו היה כאשר נערך מטס מיוחד במינו, בו נטלו חלק חיל האוויר הישראלי וחיל האוויר הגרמני. המטס חלף מעל שתי נקודות משמעותיות בהיסטוריה של העם היהודי ליד מחנה הריכוז "דכאו" ומעל שדה התעופה "פירסטנפלדברוק" – בו נרצחו תשעה מ-11 חללי אולימפיאדת מינכן.

קצין הפריסה הישראלי הוא סגן א. מאשדוד. (פריסה – מעבר של כלים מחיל האוויר ממקום למקום לצורך אימון, תרגיל או מצב אמת). הוא גדל באשדוד בן למשפחה שורשית ומוכרת בעיר, סיפורו האישי משתלב כחוט השני בסיפורו של העם היהודי.

הוא בן 25 בן הזקונים במשפחה. יש לו 3 אחיות ואחיינים אותם הוא אוהב. הוא גדל עד גיל 13 במושב גבעת עזר בסמוך לאשדוד ולמד בבית הספר בבאר טוביה. המשפחה חזרה לגור באשדוד בשל העסקים של הוריו – חיה ואורי: "דפוס אביטן" ו"שיווק חשמל אשדוד”. הוא גדל ברובע ד' היה ספורטאי, שיחק כדורסל אבל התאמן באומנויות לחימה בעיקר בקראטה. "המאמן שלי רפי ביטון עזר לי לעצב את הגוף". במקביל הוא השקיע בלימודים סיים במגמת טו"ב, שילוב של טכנאי ובגרות במקיף ג’: "המעבר לאשדוד עשה לי טוב. ההתפתחות שלי התעצמה. אשדוד זו עיר שאני מאוד אוהב מבחינת המקום מבחינת האוכלוסייה. היא עיר מאוד חזקה  ומפתחת. למדתי במקיף ג' השקעתי מאוד מאוד בלימודים, כי הרגשתי שזה משהו שמאוד חשוב לי.  במיוחד במגמה של המכונות ששמה עסקתי במקצוע שבאמת אהבתי  ורציתי לחיים. הייתה לי מטרה מאז כיתה י' להיות מהנדס מכונות כקצין. סיימתי כמצטיין חברתי בית ספרי"  ביחד עם כמה חברים בבית הספר הוא הלך לחיל האוויר . במסגרת חיל האוויר הוא המשיך ללמוד בכיתה י"ד לתואר הנדסאי מכונות . בסיום הלימודים התגייס לחיל האוויר למערך הטכני. לאחר הטירונות עבר קורס מבנה מטוס. בסיום שובץ לבסיס פלמחים  ביחידת מתנ"ם כטכנאי מבנה. "שירתתי כטכנאי של ייצור חלקים  בתפקיד קיבלתי  שרטוטים ותכנונים והייתי צריך להוציא אותם לידי מימוש ע"י תכנון וביצוע שלי וגם תכנון של כיפות ברזל,  טילי פטריוט ועוד, מבחינת המבנה שלהם". לאחר 3 שנים הוא הגשים חלום ועבר קורס קצינים. "אני בא מבית שבו רבים שירתו בצבא בתפקיד משמעותי והיו קצינים. זה היה לי טבעי לצאת לקורס קצינים". הוא שובץ לבסיס חצור בכנף 4 בתפקיד קצין מבנה מטוס של גף מבנה של פלטפורמה אפ 16  וחופית צופית. "התפקיד שלי להיות אחראי על מבנה המטוס  שלאחר כל התיקונים  ולאחר שבדקנו שהמטוס שלם, אפשר להעלות אותו לטיסה לאוויר ושישאר שלם, מבלי שיתפרק לנו כנף או משהו אחר.  להיות אחראי על שלמות המטוס". בנוסף הוא יזם פתיחת כיתת לימוד ללימודי הנדסת מכונות במכללת ׳סמי שמעון׳ המיועדת לאנשי צבא קבע."החלום שלי מכיתה י' היה להיות קצין ומהנדס מכונות״.

 בינואר 2020 הוא קיבל תפקיד לקחת חלק בתרגיל האימון בגרמניה כקצין הפריסה. תפקיד בו עבד עם שאר הצוות מינואר במשך 9 חודשים. מרגע ההיערכות לאימון, האימון והחזרה לישראל.

איך היו ההכנות לפריסה בגרמניה?

"הפריסה הייתה בחודש אוגוסט האחרון, אבל ההכנות החלו בחודש ינואר 2020  התחלנו בתכנון של כל האופרציה של  להטיס את מטוסי חיל האוויר אפ 16  בשמי גרמניה בשותפות עם חיל האוויר הגרמני.  באוגוסט טסנו לשם לשבועיים וחצי . מדובר בפריסה ראשונה של מטוסי קרב ישראלים על אדמת גרמניה. לתרגיל משותף יחד עם מדינות נאט"ו. זה תרגיל שמסמל בשבילנו אבן דרך משמעותית בשיתוף הפעולה הישראלי-גרמני בזירה הבינלאומית.  שיתוף הפעולה בין חיל האוויר הישראלי לגרמני התהדק עם השנים והחילות מקיימים  מגוון שיתופי פעולה ביניהם. התרגיל עצמו נקרא תרגיל mag כולל בתוכו טיסה  באזורים לא מוכרים, תוך יישום חוקי נאט"ו ותרגול מתארי טיסה משותפים, המורכבים מצוותים הטרוגניים של חילות האוויר השונים. כלומר יש פה עוד  חילות אוויר חוץ מאתנו ומהגרמנים.  תוכנית אימונים של חיל האוויר  מורכבת מתרגילים איכותיים  בחו"ל. מגוון רחב של  תרחישים שמטרתם  הוא שיפור היכולת והכשירות המבצעית של חיל האוויר הישראלי".

מה היה התפקיד שלך בתרגיל בגרמניה?

"לטכנאים ולקצינים במערך הטכני יש חלק  באמת משמעותי בהצלחת המשימות בשוטף  ובחירום. עבודתם של הטכנאים חיונית במשימות ובאימונים וגם במבצעים. לא מובן מאליו שחיילים בגיל 18 ומעלה  יהיו אמונים על אחזקת מטוסים  מוטלת עליהם אחריות והם עובדים במשימתם בכבוד, ומציגים דוגמא עבור  כלל החיילים בחיל. במערך האחזקה אנחנו עובדים  סביב לשעון 24 /7  על מנת לשמור  על ביטחון המדינה  ועל גבולותיה  של מדינת ישראל.

 חשוב לו לפרגן לחבריו לצוות: "כחלק מההכנות לפריסה ועד הפריסה הגיעו איתי אנשים,  טכנאים וקצינים,  אנשי קבע  מאוד מקצועיים שמסורים למשימה  והם התרגשו בגדול כשמטוסים ישראלים טסו מעל מחנה דכאו. חלקם באו עם רקע של  משפחה שנספו בשואה, וזה עורר בכולם רגש.  הם התמסרו כל כולם להצלחת המשימה.  היה לנו חשוב  להצליח  והכל יהיה מושלם. כי בסוף הגרמנים מסתכלים עלינו איך אנחנו עובדים  וככה צריך להציג להם את העוצמה  הגדולה החיל אווירית הישראלית שלנו.  שזה גם היה חלק מכל התכנונים ארוכי טווח”.

בתרגיל היה גם מטס מיוחד ומרגש. ספר מה היה?

"במהלך הפריסה התקיים מטס  משותף של חיל האוויר הישראלי והגרמני  מעל מחנה הריכוז דכאו  ומעל שדה התעופה במינכן  בו נרצחו ספורטאי ישראל באולימפאדה בשנת 1972.  המטס כאות זיכרון בשבילנו  בהנצחת מיליוני נספים בשואה והנרצחים  בטווח במינכן  ובראייה צופה אל פני העתיד לא עוד!.  זו היסטוריה של העם היהודי זה דבר בלתי נתפס״.

איך הרגשת במטס הזה?

"כל הטיסה גרמה לי לרגשות מאוד כבדים  אתה עם מדים ודרגות  ועם מטוסים שלך  בשואה לא היה לנו את  הדברים האלה,  הלכנו כצאן לטווח  וזה מסר להגיד לא. לא יקרה  היום יש לנו צבא ועם חזק  עם אמצעים ו כלים בשביל להגן על התקרה  על העם . על האדמה שאנחנו חיים בה.  ומבחינתי להיות שם על אדמת גרמניה וללוות את המטס הזה זה  מראה עד כמה אנחנו חזקים  ועל העוצמה שלנו  ובסוף הרגשות הן מאוד עזים כי לא היה לנו דבר כזה. את מה שיש היום  וצריך להמשיך לשמר את זה . תמיד שואלים אותי  למה מזמנך החופשי אתה  מתאים את החיים שלך לחיי הצבא ואני אומר שאם אנחנו לא נעשה את זה  אין מי שיעשה את זה. . בתור ספורטאי ריגש אותי לראות את המטס  לספורטאים שנרצחו  אני כל החיים שלי התאמנתי  ואנחנו שולחים משלחת וקורה דבר כזה. דבר שהוא  מאוד לא  אתי לעשות דבר כזה למשלחת  אי אפשר להכניס שנאה של עם מסוים לעם אחר  בספורט. במשהו  בין לאומי כל כך.  וכשטסנו עם כל העוצמה שלנו במיוחד בשיתוף עם הגרמנים זה ריגש אותי.  ואת חברי המשלחת.  זה הוציא את הרגשות החבויים שלנו" .

 ״סגרתי מעגל בשביל סבא שולם הפרטיזן"

אבל כבן לסבא שורד שואה ופרטיזן, המטס הזה היה בעיניו סגירת מעגל משפחתי עבור סבא שולם מודלין שנפטר לפני מספר חודשים ולא זכה לראות את נכדו מעל אדמת גרמניה כנציג חיל האוויר הישראלי. סבא רבא שלי נרצח ע"י הנאצים כשניסה לטפס על החומה בגטו ורשה. סבתא רבא שלי עם שלושה ילדים ביניהם סבא שולם, קפצה עם ילדיה מהרכבת שהובילה אותם למחנה השמדה. הם הגיעו לסיביר וחיו ביערות עם הפרטיזנים: "סבא ילד בן 10 עבד במפעל לפחם יום שלם עבור חצי כיכר לחם,  והוא נתן אותה לאמו ואחיותיו. הוא עצמו אכל במפעל  כי אהבו את הילד הבלונדיני עם העיניים הירוקות, שהתאים למראה הגזע הארי. האחות הגדולה נפטרה מקור ורעב וסבו קבר אותה ביער. האחות הקטנה נלקחה מהיערות עם עוד ילדים ונשלחה לארץ ישראל . לאחר המלחמה שב סבו עם אמו לפולין שם גילו כי החרימו את ביתם ורכושם. הם קיבלו מכתב מהאחות הקטנה מישראל ועשו עלייה. "קשה מאוד לבטא רגש כזה. אתה חושב כמה ניספו מהמשפחה שלך. כמה בני משפחה שלא זכית להכיר, ואתה מבין איך רצחו אותם בדם קר  ובשבילי להיות חלק מהפריסה זה היה עבורי סגירת מעגל, לכבוד סבא שלי והמשפחה  שחלקה נספתה בשואה.  סגירת מעגל חשובה וגדולה שהייתי חייב לעשות. זה סבא שממש גדלתי אצלו. בבית וקיבלתי המון מבחינת ערכים  ואהבת הזולת  הייתה לו נתינה אין סופית  אלי ואל משפחתו. הוא היה כמו אמא ששומרת על  הגורים שלה ככה הוא ראה כל אחד מאתנ. בשבילי הוא היה כמו הרקולס.  הוא היה אדם מאוד חזק”.

הנכד של סגן ראש העיר המיתולוגי

סבו השני הוא יוסף (ז’וז’ו) אביטן ז"ל יקיר העיר אשדוד וסגן ראש העיר המיתולוגי של אשדוד שנפטר באוקטובר האחרון. "סבא יוסף כיוון אותי לצעדים הראשונים לכיוון הדת. שמירת השבת ואהבת השם. יש למשפחה שלנו,  רובינו אנשי צבא ששירתו  בתפקידים משמעותיים בצבא,  יוצאים לקצונה ונשארים בקבע המון שנים. מבחינתי זה היה מובן שאני אמשיך לקבע ואתרום, וסבא שלי היה חלק מזה והגיע למעמד קבלת הדרגות שלי.  מבחינתי זו הייתה גאווה גדולה להמשיך את  המסורת  ולסבא יוסף היה גאווה שנכד נוסף ממשיך את  המורשת לתרום  לצבא ולמדינה. דיברתי איתו בזמן שהייתי בגרמניה  וזה היה מבחינתו כבוד מאוד גדול, שהנכד שלו חלק מההובלה של פריסת חיל האוויר של הצבא הישראלי בגרמניה.  הוא מאוד מאוד התגאה בי.  זה היה בחודשים האחרונים של חייו,  ואני שמח שהוא  ראה את זה  ושהצלחתי להסב לו גאווה״.

מה למדת ממנו?

"קיבלתי ממנו המון המון חוכמה. הייתי יושב איתו  כל שישי בערב בארוחת שישי  והוא היה מספר לי המון דברים . היה מאוד אינטליגנט  וגרם לי באמת לשאוף לגרום לו לגאווה. והוא היה מגיע לכל  טקס סיום שלי. בית ספר  הנדסאי קורס קצינים  לכל מקום הוא  הגיע אליו. הוא לא פיספס  אף סיום טקס של אף ילד או נכד תמיד היה שם בשבילנו”.

כבר הורדתם את האפליקציה של אשדוד10?

הורדה לאנדרואיד:

הורדה לאייפון:

דילוג לתוכן