הערעור לא עזר: בית המשפט העליון החמיר את עונשו של נניקשווילי

בית המשפט העליון דחה את ערעורו של איש העסקים האשדודי אברהם נניקשווילי וקיבל את עמדת הפרקליטות להחמיר את עונשו ל-21 חודשי מאסר, 7 חודשים יותר מהעונש שגזר עליו המחוזי. נניקשווילי הורשע במתן שוחד של כמיליון וחצי שקלים לשר לשעבר בנימין בן אליעזר, שנפטר במהלך המשפט. הפרקליטות: ״העליון העביר מסר כי יש להחמיר בענישתם של נותני שוחד״

שיתוף ב facebook
שיתוף בפייסבוק
שיתוף ב whatsapp
שיתוף בוואצאפ
שיתוף ב email
שיתוף במייל

בית המשפט העליון דחה את ערעוריו של איש העסקים אברהם נניקשווילי, שהורשע בבית המשפט המחוזי, במתן שוחד והלבנת הון בסך כמיליון וחצי שקלים לשר לשעבר בנינמין בן אליעזר (פואד), וכן בחתימה על הסכם הלוואה פיקטיבי שנטען שנועד להסוות את מתן השוחד המהווה הלבנת הון. עוד נטען כי בתמורה העיד בן אליעזר ז״ל לטובת נניקשווילי במסגרת משפט שניהל נגד רשויות המס, לאחר שחוייב בשומת מס בסך 350 מיליון שקלים. נניקשווילי ערער הן על ההרשעה בשוחד והן על העונש שהוטל עליו.

 מנגד קיבל את ערעור הפרקליטות שערערה על קלות העונש והחמיר את עונשו של נניקשווילי מ-14 חודשי מאסר ל-21 חודשי מאסר.

 הצדדים ערערו לעליון על גזר הדין והעונש שהטיל בית המשפט המחוזי בתל אביב על נניקשווילי בתום שלב ההוכחות בשנת 2019.

 שופטי העליון בהרכב: ניל הנדל, עינת ברון ועופר גרוסקופף קיבלו כאמור את ערעור הפרקליטות והחמירו את עונשו של נניקשווילי. "דעתי היא כי עונש מאסר בפועל של 14 חודשים אינו מרתיע ואינו הולם, בהינתן מקום המעשה בשורת המעשים השונים של שוחד. דעתי היא כי יש להוסיף תקופה מסוימת בעלת משמעות לעונש המאסר. על בסיס האמור, החלטתי כי יש לגזור על המערער עונש מאסר בפועל של 21 חודש תחת עונש המאסר של 14 חודשי מאסר”, נכתב בפסק הדין.קנס בסך מיליון שקלים שהוטל על נניקשווילי במחוזי נותר בעינו.

השר בן אליעזר נפטר במהלך המשפט, ההליכים נגד נניקשווילי נמשכו

כזכור, כתב האישום נגד בן אליעזר הוגש בדצמבר 2015 על-ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה. השר לשעבר הואשם בעבירות שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים ובעבירות מס. לפי כתב האישום, בן אליעזר דרש וקיבל סכומי כסף בתמורה לפעולות הקשורות בתפקידיו מאנשי עסקים שונים, ובכספים אלה רכש, בין היתר, נכסי נדל"ן. בין הנאשמים גם אברהם נניקשווילי. בנוסף לטענה כי נניקשווילי נתן כמיליון וחצי שקלים לבן אליעזר וכי פואד העיד לטובת נניקשווילי במשפט על גובה שומת המס שהמדינה דרשה מנניקשווילי, נטען גם כי בן אליעזר הפעיל קשרים בזמן שהיה השר הממונה על מועצת הנפט יחד עם ראש לשכתו איילת אזולאי, לטובת שיפור הסיכויים של חברת ׳שמן׳, שנניקשווילי היה שותף בה וזאת לעמוד בתנאים לקבל רישיון קידוח באתר ״מד אשדוד״.

כאמור, בן אליעזר נפטר במהלך המשפט מבלי שהספיק להתייצב בבית המשפט וההליכים נגדו נפסקו, אך נמשכו נגד שאר הנאשמים.

באוגוסט 2019 הורשע נניקשווילי בבית המשפט המחוזי. השופט בני שגיא ציין בהכרעת הדין כי "החלטת הנאשם בדבר העברת הכסף לבן אליעזר הושפעה מהקשר שנוצר ביניהם באופיו ונדיבותו של הנאשם, אך לא הונעה בלעדית מכך. היה גם אינטרס כלכלי – הועבר סכום עצום לבן אליעזר, וזה יצר מחויבות עצומה ואינדיקציה של מטרה פסולה". בדצמבר 2019 גזר השופט שגיא על נניקשווילי עונש של 14 חודשי מאסר בפועל  וקנס בסך מיליון שקלים.  "המקרה העומד הוא ייחודי ויוצא דופן, ולא ניתן להשקיף עליו במשקפיים הרגילים שנבחנות בסוגיית שוחד בין אזרחים לעובדי ציבור”, אמר השופט שגיא בנימוקי העונש.

בית המשפט: ״אין במניע החברי כדי להלבין את המעשה הפלילי״

בית המשפט העליון דחה את הערעורים של נניקשווילי, שטען בין היתר כי יש לזכות אותו מכיוון ש״המניע״ החברי ביחסים בין השניים היה דומננטי ו״המניע הפסול״ הוא משני, וקבע כי אין במניע החברי כדי להלבין את המעשה הפלילי. "אני נכון להסכים, כי החלטת הנאשם (נניקשווילי) בדבר העברת הכסף לבן-אליעזר, הושפעה גם מתחושת הקרבה שחש הנאשם לבן אליעזר, מהקשר שנוצר ביניהם, מרצונו ויכולתו לסייע לבן אליעזר עת היה במצב רפואי מורכב, וגם מאופיו ונדיבותו של הנאשם שלא פעם התגייס לסייע לפונים אליו בבקשת עזרה. ׳הושפעה', אך לא הונעה בלעדית; 'גם', אך לא 'רק'. הוכח כי לכל המאוחר בשלהי שנת 2010, נוכח הליכי המס שהתנהלו בעניינו, זלג אינטרס כלכלי לתוך מערכת היחסים ששררה בין הנאשם לבן-אליעזר, עת הבין הנאשם כי עלולים להתקיים הליכים שיתכן ויצריכו הצגת ראיות ועדויות בשאלת התושבות, שאלה שככל שהייתה מוכרעת לטובתו הייתה מובילה לביטול שומת מס בהיקף של 350 מיליון  שקלים״ נכתב בפסק הדין‫, ״ העברת מתת בדמות סכום עתק לאיש ציבור, יוצרת אצלו מחויבות עצומה, וניתן לראותה ככזו המהווה אינדיקציה ראייתית לקיומה של מטרה פסולה מצידו של נותן המתת…יש לראות בפערים בין ההסכם למציאות כאינדיקציה ראייתית משמעותית לקיומה של מטרה פסולה מצידו של נותן המתת, וכי אי החזרת הכסף שימרה את תלותו של בן אליעזר בנאשם…העברת הכסף לבן אליעזר, עובר להגשת התצהירים ועדותו בבית המשפט, התאפיינה במגמת הסתרה מובהקת…מהווה אינדיקציה ראייתית משמעותית לקיומה של מטרה פסולה מצידו של נותן המתת… שילובם של כלל הנתונים שפורטו…כל אלה מובילים למסקנה לפיה התביעה הצליחה להוכיח כי גם מטרה פסולה עמדה ביסוד העברת הכסף”, סעיפים 127‫-128  להכרעת הדין״‫. 

בנוסף קבע בית המשפט העליון כי נניקשווילי ובן אליעזר ז"ל היו מיודדים, אך גם התקיימו ביניהם קשרים מקצועיים על רקע תחום עיסוקיו של נניקשווילי, ועל כן נקבע שמתן 1.5 מיליון שקלים לבן אליעזר ז"ל ניתנו ״ממניע מעורב, חברי ומושחת״. בית המשפט קבע, כי קיומו של מניע מעורב אינו שולל את אחריותו הפלילית של נותן השוחד, וכל עוד קיים אף מניע מושחת, המקיים את יסודות עבירת השוחד, יש להרשיע בעבירת מתן שוחד.

הפרקליטות: ״יש להחמיר בענישתם של נותני שוחד״

 לדברי הפרקליטות: "בית המשפט העליון העביר מסר, כי קשרי חברות בין עובד ציבור לנותן השוחד אינם מהווים הגנה מפני הרשעה בעבירת השוחד לאור אופיים של יחסי ׳תן-וקח׳ שפעמים רבות מערבים קשר מקצועי וקשר חברי. עבירת השוחד משתרעת גם על סיטואציה בה עובד הציבור מנצל את מעמדו הציבורי לטובת נותן השוחד. כמו כן, העביר בית המשפט מסר כי יש להחמיר בענישתם של נותני שוחד על ידי הטלת מאסר לתקופה משמעותית".

כבר הורדתם את האפליקציה של אשדוד10?

הורדה לאנדרואיד:

הורדה לאייפון:

דילוג לתוכן