העולם בכף ידה

הסלבריטאית האשדודית-ישראלית-שוויצרית מישל שאפה (31) עלתה בגיל 8 ממולדובה ותוך זמן קצר למדה עברית שוטפת והשתלבה היטב. היא התאמנה בקביעות שעות ארוכות בטניס ושחיה, אך לאחר מכן עברה לתחום המוזיקה. כשסיימה בגרות, טסה בגיל 18 בעקבות האהבה לז'נבה, שם התגרשה כעבור זמן קצר ומאז היא מתגוררת שם. היא רצתה ללמוד משחק, אך אביה הטיל וטו ודרש לימודים אקדמאיים קודם, וכך רכשה לא פחות משלושה תארים. כאשר כבר הייתה בנקאית בכירה, הכירה מפיק מוזיקלי מהשורה הראשונה, עזבה את עבודתה כשכירה והחלה לעבוד על חלום חייה ולשחרר קליפים מושקעים למדיה. כעת היא מתפרנסת בכבוד מחברה פיננסית בינלאומית שהקימה במו ידיה, אך חלומה האמיתי הוא לפרוץ ובגדול.ומה עם חתן? "עוד לא מצאתי מישהו שיהיה יותר חזק ממני, באמביציות ובשאיפות"

שיתוף ב facebook
שיתוף בפייסבוק
שיתוף ב whatsapp
שיתוף בוואצאפ
שיתוף ב email
שיתוף במייל

בשבוע של יום העצמאות מובן מאליו שכל שיחה או ראיון, יגיעו מייד לנושא החיבור לארצנו האהובה. אם תשאלו את מישל שאפה ,זמרת ושחקנית שעברה כברת דרך ארוכה וכל חייה למעשה חולפת בין ארצות רחוקות במטרה להגשים את חלומותיה, עם כל היופי והשוני שבעולם, ישראל היא המיוחדת מכולן: "תמיד ובכל מקום בעולם אני אומרת שאני ישראלית ואין על המדינה שלנו."

היא יפהפיה ונראית צעירה מכפי שנותיה, אך גילה עומד על 31 ואת מסעותיה בין טיסות החלה למעשה כבר בילדותה.

מישל נולדה במולדובה ומשם המשפחה עברה מיד לסנט פטרבורג. בגיל 8 עלו הוריה ארצה עם ילדתם החכמה. ללא ידיעת השפה העברית כלל, היא השתלבה מצוין ורכשה את השפה העברית על בוריה בשנתיים בלבד. נכון להיום היא מדברת באופן שוטף ארבע שפות ומשמרת זאת באמצעות קריאה יומיומית..

היא למדה בבית הספר היסודי "היובל" ובתיכון מקיף ז' וסיימה באנקורי. מגיל קטן מאוד השתתפה בליגות ספורטיביות בתחום הטניס והשחייה התחרותית: "חמש שעות בכל יום עסקתי בספורט בנוסף ללימודים. לא היו לי חיים, וההורים ראו כמה קשה לי והסכימו שבתיכון ארפה קצת מהספורט ואקדיש ללימודים".

אך לא אחת כמישל תרפה בשל קושי, היא רק כיוונה להתרכז יותר בתחום הריקוד והשירה: "התחלתי לכתוב שירים מגיל 12 אך לא ידעתי אם יש לי קול. כתבתי למגירה עד גיל 15, תמיד על אהבה. הייתי בחוג לדרמה ומגיל קטן קוראת הרבה ספרים כך שכבר הבנתי בנושא".

כנכדה לסבא שרקד במולדובה ובת לאמא שרקדה היטב, גם היא נמשכה לריקוד והשתלבה בלהקת "אביבים" של הכוריאוגרף הידוע אבי לוי.

איך תרם לך הריקוד אצל אבי לוי הכוריאוגרף?

"שנים רקדתי בלהקת ׳אביבים׳ של אבי לוי , ולפני הקורונה גם אמא שלי פגשה אותו במקרה במטוס לשוויץ, והזכירה לו אודותיי. אני זוכרת שהוא לימד אותנו איך להיות הכי טובות שאפשר וזה בהחלט בנה אותנו עד היום. ללמוד אצלו זה מעצב אופי ואת הנחישות, וזה משהו שצריך היום בכל תעשייה".

איך הגעת לז'נבה בשוויץ בגיל 18?

"בגיל 18 סיימתי בגרות מלאה ומצוינת, לא התגייסתי ומייד טסתי לשוויץ. אני בכלל חלמתי ללמוד בארצות הברית וגם סבתא שלי גרה שם אבל אבא, שהוא ביזנס מן על קו ישראל-מולדובה, העדיף אירופה. רציתי ללמוד שם מוזיקה, רציתי ללמוד משחק, אך אבא אמר שאין מצב. תלמדי מה שאני אגיד לך ואחר כך תעשי מה שבא לך ואז עזבתי לז'נבה".

מישל חוותה שם אהבה צעירה ואף נישאה לבחור אך כעבור זמן הם נפרדו.

בלטביה השתתפה בתחרות שהיא מעין אירווזיון מקומי, אשר נקראת NEW WAVE ואף הגיעה איתם לגמר, וכל זאת כשהיא עדיין סטודנטית בז'נבה. 

וכפי שאבא הנחה, מישל למדה לתואר ראשון במלונאות ומינהל עסקים, לאחר מכן לתואר שני במינהל עסקים ולאחר מכן למדה תואר שני נוסף ביחסי ציבור ותקשורת.

במה עבדת באותה תקופה?

"התחלתי לעבוד בשווייץ בנקאית פרטית שבע שנים, ברמה מאוד גבוהה. נהניתי מהעבודה אך כל הזמן חשבתי על המוזיקה".

אז איך התחברת שוב לשיר?

"פגשתי מפיק ודיג'יי בינלאומי מצוין בשם דיויד מוראלס, הכרתי אותו הרבה זמן אך אף פעם לא אמרתי לו שאני שרה, הוא עבד עם מריה קארי ועוד מפורסמים. חברים סיפרו לו עליי ואז התחלנו לעבוד יחד, התחלתי לשיר ולהוציא שירים."

איך ביצעת את המעבר בין פיננסים לסלבריטאות?

"האמת שבדיוק זה הגיע בתקופה מבלבלת- הייתי בנקאית מצוינת וכמעט בת 30, וידעתי שאני בעצם רוצה להצליח במוזיקה אז חייבים לעזוב הכל. וכך מהיום למחר עזבתי הכל והתחלתי מחדש".

וחודשיים אחרי הגיעה הקורונה, היכן זה תפס אותך?

"מצד אחד, התבטלו לי הרבה הופעות מאוד טובות והרגשתי שהקורונה הרסה לי, מצד שני נתן לי הרבה זמן לעבוד על המוזיקה שלי, להוציא קליפים מושקעים, בשנה האחרונה הספקתי כבר להוציא חמישה שירים וקליפים כולל שני שירים עם מוראלס. בדיוק יצא לי קליפ חדש בארץ Miracles  שצילמנו במועדון Camino.".

וכבר מספר חודשים שאת מבלה בבית אמך באשדוד, אלה, בעלת מספרת כלבים בסיטי. איך זה מרגיש?

"אצל אמא תמיד כיף, ארבעה חודשים כבר, באתי בדצמבר לבקר ואז היה סגר וכשיכולתי לחזור לשוויץ כבר העדפתי לצלם פה בארץ והכל פה התחיל לרוץ יופי אז החלטתי להישאר עד סוף אפריל. כרגע המצב לא ברור שם, בשוויץ יש מעט חיסונים והקורונה משתוללת יש סגר חלקי, אין מסעדות עד אמצע אפריל. והאמת שדווקא בארץ יוצא לי לעשות יותר מוזיקה, כי כולם פה פתוחים, בשוויץ יותר סגורים מבחינת האמנות".

אז את שלמה עם הבחירה שלך במוזיקה אחרי כל השנים?

" אין בחירה טובה מוחלטת בחיים. את בוחרת באחד ובמקביל את מוותרת על משהו אחר. אני מאמינה שהכל קורה כמו שהוא צריך לקרות, גם אם נבין זאת רק אחרי זה".

את גם מוכרת לזמרים שירים שלך?

"האמת, קשה לי למכור שירים שאני כותבת, אני מעדיפה לכתוב אותם ישירות למי שזה מיועד לבצע".

ומה את עושה בשעות הפנאי?

"קוראת ספרים והרבה בכל השפות, באנגלית, בעברית, ברוסית".

לחשו לנו שאת גם מתכננת ליזום בתחום האופנה?

"נכון, מלבד המוזיקה והמשחק תמיד חלמתי להוציא ליין משלי, כנראה של שמלות, פרויקט שעדיין לא יצא לפועל, אני שואפת אליו".

אז מה החלום הבא?

"כרגע אני זמרת ושחקנית, עברתי אודישנים ל׳אקס פקטור׳ ולעוד תוכניות שאסור לספר כרגע. בעזרת המוזיקה והמשחק אגיע למקום שכולם יידעו מי זו מישל שאפה. בשנתיים הבאות השאיפה היא להצליח גם בארץ וגם בחו"ל".

עם יד על הלב, במבט לאחור, היית עושה דברים אחרת?

"לדעתי עדיף היה לתת את הפוש הזה  למוזיקה בגיל 18 ואז אם לא מצליח ללכת לתחום הבנקאות

ולא להיפך. מצד שני, נכון להיום אני לא תלויה באף אחד, אני מתפרנסת מהעסק הפיננסי שלי".

ומה המסר שלך לנשים?

"חד משמעית: אם יש לך חלום- לא משנה מתי ואיך, תעשי משהו כדי להתקרב אליו, אל תוותרי ואל תקשיבי לאנשים. כל הזמן אמרו לי שלא אצליח ועובדה שכן."

״הבן זוג העתידי שלי עוד יגיע״

מה שנותר זה רק לשאול מה קורה עם זוגיות?

"אני רווקה, גרה לבד עם הכלב שלי בשווייץ וכל הזמן בטיסות בעולם, כשאין קורונה כמובן. עוד לא מצאתי את הגבר שיהיה מספיק חזק, כי ברור שהוא צריך להיות יותר חזק ממני, באופי, באמביציות, בשאיפות. הוא עוד יגיע".

ויש מצב שתחזרי בשבילו לארץ?

"פעם אמרתי שלארץ בטוח לא אחזור, היום אני אומרת שאהיה מוכנה לחזור רק אם תהיה לי פה הצלחה והרבה עבודה או שאתאהב במישהו ואכיר גבר שאוהב ושהוא יאהב אותי ונקים ביחד משפחה".

באשדוד?

"אשדוד היא ללא ספק עיר שמאוד מתאימה למשפחתיות. תל אביב שונה ממנה ולא ברור מה יהיה."

נסיים במה שפתחנו, מה את מאחלת לנו ליום העצמאות?

"שכל עם ישראל יהיה ביחד מאושר ". אמן.

כבר הורדתם את האפליקציה של אשדוד10?

הורדה לאנדרואיד:

הורדה לאייפון:

דילוג לתוכן