רחוב "שער האריות" הוא הרחוב הפרטי של דיירי הבתים במספרים: 2, 6 ו-8 ושל דיירי הבתים מספר 6 ו-8, בשדרות ירושלים. הרחוב מוגדר כשפ"פ (מושג תכנוני שפירושו: שטח פתוח לציבור, שנמצא בבעלות פרטית ושאינו מיועד לבנייה) ונמצאים בו מקומות החניה שלהם. לדיירים נודע שהרחוב שלהם פרטי רק כשהתחילו להתלונן בעירייה שלא מנקים להם את הרחוב, "שנראה, לדבריהם, כמו מזבלה אותה יוצרים נהגים שזורקים זבל מהמכוניות שלהם", שלא מטפלים בתאורת הרחוב ושלא גוזמים את העצים בשטח שמאחורי הבניינים " שמנשירים עלים שעפים לכל עבר ומלכלכים". בתגובה לתלונותיהם נאמר לדיירים הנדהמים, שהם גרים ברחוב פרטי וצריכים לטפל בכל בעצמם.
"היינו המומים ! זה לא מתקבל על הדעת. הרי אנחנו משלמים לעירייה ארנונה יקרה אז ההיגיון אומר שמגיעים לנו השירותים שניתנים על ידי העירייה כמו לכל התושבים", אומרים הדיירים.
מאחר שבכניסה לרחוב אין שום תמרור או שלט שמתריע על כך שמדובר ברחוב פרטי, הציבור, שפוקד את המרכז המסחרי- שממוקם בכניסה לרחוב וכולל בנוסף לחנויות, גם מרפאות ומרכז לאומנויות- חונה במקומות החניה של הדיירים, לאורך כל היום והערב. לאחרונה התופעה הזאת עוד התגברה, משום שהעירייה הסבה את החניות של המרכז המסחרי, לחניות בתשלום, מה שהגביר את לחץ המחנים הזרים ברחוב הפרטי. "החיים שלנו הפכו בלתי נסבלים "אין לנו איפה לחנות. כשאנחנו אומרים למי שבא לחנות בחניות שלנו שזה רחוב פרטי, הם חושבים שאנחנו עובדים עליהם ומי שכבר כן מאמין לנו מצפצף עלינו. הרבה פעמים יש מריבות ואנחנו מזעיקים את המשטרה. זה נהיה ממש כמו שוק, עם רעש ולכלוך. בדקנו אפשרות להתקין שער חשמלי, אך זה לא מעשי מכיוון שאנחנו הרבה מאוד דיירים והשער לא ינוח לדקה ועלול להתקלקל לעיתים קרובות. אנחנו לא יכולים להתמודד עם המצב הזה ואנחנו חסרי אונים. בכל פעם שאנחנו פונים לעירייה ולמינהלת הרובע, מדגישים לנו שוב ושוב שמדובר ברחוב פרטי. מה מצפים מאיתנו, שנפתור את הבעיה לבד? הרי העירייה היא שקבעה שזה רחוב פרטי, ולכן היא חייבת לעזור לנו לגמור עם הסיוט הזה", אומרים הדיירים בכעס.
על פניו אולי מצטייר השפ"פ כמשהו יוקרתי, אז זהו, שהוא לא! הוא פרטי באופן פורמלי, אך ציבורי בנראות ואופיו הציבורי, מקשה על זיהויו כשטח פרטי. השפ"פ הפך לפיתרון תכנוני מושלם בערי ישראל, לאחר שהבטיח ליהנות מכל העולמות. גם לייצר שטח פתוח לציבור וגם להצמיד אליו בעלי נכסים שאחראים, עפ"י החוק, למימון פיתוחו ותחזוקתו, וכך לחסוך הקצאת משאבים משלה למטרות אלה. באשדוד עשרות שפ"פים, שחלים עליהם החוקים שחלים על השטחים בבניין המגורים כמו: חדר המדרגות, הגג והלובי. עם זאת החוק אינו מונע מעבר של זרים בו והוא פתוח לשימוש הציבור כולו. במחקר "אסטרטגיות מוניציפליות לניהול השפ"פים באזורי מגורים" שנערך ב-2010 בפקולטה לבינוי ערים בטכניון, ע"י ד"ר ניר מועלם ועמית פרץ, בערים: כפר סבא, הוד השרון והרצליה, הוגדר הנושא כ"פצצה מתקתקת". כותרת המחקר שבדק את "אתגר השפ"פים והמדיניות העירונית כלפיו" במודיעין, במעלה אדומים ובירושלים , ונערך ב-2018 ע"י שירה לובודה ליכטנבאום וד"ר גלעד רונן, מהמכון ללימודים עירוניים ואזוריים, באוניברסיטה העברית בירושלים, היא "טרגדית השפ"פים". במחקר רואיינו בעלי תפקידים ברשויות המקומיות המדוברות שהגדירו את השפ"פ, בין היתר כ: "אתגר לאין קץ", "עקב אכילס מעצבן", בעיה ארוכת טווח" ו"שטח מאוד מאוד בעייתי". אחת המסקנות שהמחקר הגיע אליהן היא, שרשות מעורבת ופעילה מסוגלת להציע לתושבים פתרונות, גם בסוגיות שאינן בתחום אחריותה הרשמי, כאשר העיר כולה עשויה להרוויח מכך.
עיריית אשדוד: ״האחריות מוטלת על הדיירים״
ממינהלת הרובע נמסר כי "ראש המינהלת נפגש לא אחת עם כל ועדי הרחוב ועומד איתם בקשר רציף ושוטף (לפחות אחת ליומיים). ככלל רחוב "שער האריות" הינו שטח פרטי. ככזה האחריות מוטלת על הדיירים ואף על פי כן העירייה מסייעת ופועלת בשטחים פרטיים ככל שמתיר החוק, ומבצעת את המוטל עליה, כדוגמת פינוי אשפה, וניקיון סביבת הטמונים, ולעיתים בפעילות חד פעמית, כגון: סיוע בניכוש עשבייה וטיפול בשטח שמאחורי הבניינים, כפי שנעשה לאחרונה. לצערנו ישנה תופעה ברובע הסיטי של אי לקיחת אחריות על השטח הפרטי המשותף לבניינים, ומינהלת הרובע עמלה רבות בהסברה ובאיגוד הוועדים לכדי ועד מייצג שכונתי, אשר ייקח אחריות ויקדם את האזור בהתאם לצורכי השכונה ו/או המתחם. יש לא מעט אתגרים המונחים לפתחם של ועדי הבניינים, הן בתוך שטח הבניינים והן בשטח המשותף לבניינים, והגיע העת לגלות אחריות ולקחת את המושכות לידיים".
