לפני עשרים שנה בדיוק פגשתי את אולגה, אמה של מרגריטה לוי ז"ל, צעירה שכל החיים לפניה, רק בת 21, לאחר שגופתה נמצאה בפארק באילת.
אולגה, שכבר שמעה את הבשורה הקשה, נזכרה שמרגריטה שאלה אותה בשיחתן ביום רביעי בבוקר: "מה את דואגת לי? אני לא ילדה קטנה". שיחה שגרתית, דאגה שגרתית, אך הדאגה כידוע הסתיימה בטרגדיה קשה, ובאותו היום אחר הצהריים נמצאה על ידי עובר אורח גופתה של מרגריטה (ריטה) כשעליה סימני אלימות קשים, ועל ראשה כרוכה מגבת מגואלת בדם, בפארק "יעלים" באילת.
מרגריטה ז"ל הספיקה לשהות אז באילת רק ארבעה ימים, בניסיון להשתלב כחדרנית בבתי המלון ולחסוך כסף ללימודי הסיעוד אליהם נרשמה באוניברסיטה העברית בירושלים. היא אף הספיקה לפגוש שם מנהל מלון שאצלו ביקשה לעבוד ושוכנה לילה אחד באכסנייה ולילה נוסף במלון "שרתון", כאשר בכל השיחות איתה נשמעה שמחה ומרוצה ולא היה רמז לבאות. ביום חמישי הייתה אמורה להתחיל לעבוד במלון "שלום פלאזה" ועברה להתגורר בדירה של חברה, אך אחר הצהריים הפלאפון שלה כבר לא היה זמין.
אולגה כבר דאגה באותו זמן, אך קרוב משפחתה ניסה להרגיע שכנראה הפלאפון אבד או נגנב ותכף היא תרכוש חדש ותיצור קשר. השעות נקפו והקשר עם מרגריטה לא חודש, האם אולגה הגישה במשטרה תלונה על היעדרות וזמן קצר לאחר מכן כבר פורסם על צעירה שנרצחה בפארק וזוהתה כמרגריטה. מדובר בפארק מרכזי, שתושבי אילת נהגו לטייל בפארק וילדים רבים נהגו לשחק בו וחלקם נקלעו לצפייה במראות קשים שלא עזבו אותם זמן רב.
האם והאח לאון, האבלים וההמומים, נאלצו לטמון את הבת היפה באדמה ומעליהם ריחפה השאלה: מדוע ומי פגעו כך עד מוות במרגריטה?
אולגה סיפרה אז בכאב שאין לה קצה חוט ושמרגריטה הייתה בחורה חיובית, שאהבה לצחוק ולבלות, היא ובתה אהבו מאוד את הים האדום והיו מאושרות יחד ובקשר טוב, בכל יום שוחחו מספר פעמים: "היא הייתה נשמה טובה, שנרצחה סתם" אמרה אז.
הם היו משפחה קטנה שעלתה מאוקראינה עשר שנים קודם לכן, שם איבדו את אב המשפחה אלכסנדר ז"ל בתאונת דרכים טראגית, כאשר מרגריטה ז"ל הייתה רק בת שמונה. מרגריטה שירתה בצבא בבסיס נבטים כטכנאית מטוסים בחיל האוויר וכאשר השתחררה עברו מבאר שבע לאשדוד.
האח ליאון היה בימי הרצח כבן 17 והוא הביע תקווה שהמשטרה תמצא את הרוצח וביקש מכל מי שהיה עד למקרה לפנות למשטרה.
בימים הסמוכים לרצח נעצר חשוד ממגדל העמק, אותו הכירה מרגריטה ז"ל, אך הוא שוחרר מספר שבועות לאחר מכן באין ראיות למעצרו ומאז, דממת אלחוט, החקירה ככל הנראה נקלעה למבוי סתום.
איש מאיתנו לא ידע שיעברו עשרים שנים ארוכות של סבל וחוסר ידיעה עד שיתגלה איזשהו קצה חוט שיוביל אל הרוצח, אך ישנו צו איסור פרסום שמעיב על כל העניין.
כל שפירסמה המשטרה הוא רק שישנה התפתחות דרמטית בחקירת הרצח, אך בית המשפט באילת הטיל על החקירה איפול מוחלט, אין לפרסם מהי ההתפתחות, אין לפרסם כל פרט מהחקירה וכן כל פרט מזהה לגבי החשודים.
משטרת אילת: ״יש צו איסור פרסום״
דוברת משטרת אילת, אפרת אקלר, מסרה בתגובה כי ״ישנו צו איסור פרסום על כל פרט מפרטי החקירה".
עו"ד כבוב: מרשי מכחיש כל קשר
עורך הדין ווליד כבוב, בא כוחו של אחד החשודים בפרשה, מסר בתגובה כי : "החשוד מכחיש כל קשר לחשד המופרך שמיוחס לו. מדובר בפרשיה שבמסגרתה נחקרו מספר רב של חשודים חלקם נעצרו וחלקם שוחררו ללא תנאים. מרשי נחקר לראשונה ומכחיש כל קשר. אני סמוך ובטוח שחפותו תוכח בבית המשפט שיורה בזמן הקרוב ביותר על שחרורו."
