שנה וחודשיים לאחר הטבח הנורא של השבעה באוקטובר, הזמן לא עוצר לרגע. עולם כמנהגו נוהג? תלוי את מי שואלים. יש אכן רבים שהמשיכו בדרכם, אך אחרים והם לא מעטים, עדיין מתמודדים. ניצולים, משפחות חטופים, חיילים ומשפחותיהם, כל אחד מזווית הראייה שלו עדיין מתפלל שהכל ישוב כבר לקדמותו.
ליאת דויטשר (42) אם לשני בנים ובת,( 18, 16 ,9 ) מייסדת ומטפלת בשיטת חמשת הגופים, הייתה בביתה עם משפחתה בשבעה באוקטובר, כשהחלו האזעקות.
"הרגשתי חיבור מיידי לניצולי הנובה"
מה את זוכרת מאותו היום?
"כשהחלו האזעקות, כמובן שנבהלנו, אבל חשבנו שתהיה אזעקה שתיים והכל יחלוף. בפועל, האזעקות לא הפסיקו להישמע שוב ושוב ועדיין, לא תיארנו לעצמנו כמה חמור ונורא הולך להיות אותו יום."
מתי הבנת מה באמת קורה?
"אני זוכרת שראיתי סרטון, בו מחבלים נכנסים לעיר בדרום, ואמרתי לעצמי שזה פשוט נורא, שיש לפחות שמונה מחבלים שמסתובבים ברחובות.. כן, חשבתי באותן דקות שיש "רק" שמונה מחבלים וכמה זה נורא.."
כיצד התמודדת?
"באותו רגע מיד הדלקתי נרות והתפללתי להגנתם של אותם אנשים. אני יודעת שיש מנטרות שאפשר לחזור עליהן והן מאפשרות חוסן נפשי בסיטואציות כאלו והתחלתי לשנן אותן."
מתי שמעת לראשונה על מסיבת הנובה?
"פתאום עלו צילומים וסרטונים של נערים ונערות שנמצאים במסיבה בשם "נובה", וממש טובחים בהם. הבטן התהפכה לי והרגשתי שאני חייבת לעזור להם. אינני יודעת למה דווקא מסיבת הנובה הזיזה אותי יותר מכל הדברים שהיו .. הרגשתי חיבור רוחני מיידי ותחושת שליחות מיידית לעזור לאותם נשמות שבחיים וגם לאלו שכבר לא בחיים.."
איך סייעת להם?
"הייתה לי הבנה ברורה כשמש, שיש לי שליחות לטפל או לדבר עם ניצולי נובה, וכן עשיתי צעדים ליצור קשר עם עמותות וגורמים שתמכו בזמנו וביקשתי להתנדב, אך ללא הצלחה, ללא מענה. כולם מלאים, כולם רוצים לעזור. ישבתי עם עצמי ולא הבנתי למה. ודיברתי עם היקום או הבורא, איך שנוח לקוראים לקרוא לזה, וקיבלתי הבנה שעליי לחכות.
ואכן, בבוא הזמן לפני כשנה, הזמינו אותי לפרויקט מיוחד ב"יער הסודי" בקפריסין, שהקים יוני כהנא בניהול התוכן של מאור אריאלי היקר, שבו הביאו בהתנדבות קבוצות של יוצאי נובה לריפוי, שחרור, והעצמה. כל כך התרגשתי מהמעמד ונעניתי ברצון מייד" .
מה עשית שם ביער הסודי?
"הרציתי חמש הרצאות בחמישה ימים כשהייתי שם, שהתוכן שלהם היה התמודדות עם רגשות והעצמה, איך ממשיכים אחרי משבר ועוצמתן של מילים בתת המודע. ולאחר מכן הייתי זמינה לייעוץ ושיחות אישיות למי שרצה".
הכל מתחיל בילדות
מהי למעשה שיטת התת מודע שאת עוסקת בה?
"אני מומחית לתת מודע, מייסדת "שיטת חמשת הגופים" לאיזון גוף ונפש. בעלים ומנכ"לית לשעבר של "מרכז דויטשר", מרצה בכירה בתחום המודעות וההתפתחות האישית מזה 15 שנים ומקיימת שת"פים עם המרצים הבכירים בארץ ובחו"ל. בין היתר יסדתי את כנס "חמש הכניסות לתת המודע", "כנס תת המודע הגדול בישראל 2019" בנווה אילן וכן ההרצאה על "הקשר בין תת המודע ופיברומיאלגיה" בבית החולים איכילוב."
איך התחיל העיסוק בתת מודע?
"האמת היא, שמאז שהייתי ילדה יכולתי להרגיש ולחוות אירועים לפני שהם קרו, ידעתי לכוון אנשים בבחירות שידעתי בדיוק לאן יובילו אותם, הרגשתי וחלמתי על נשמות שכבר לא איתנו והייתי מביאה מסרים במידה וקיבלתי. זה היה מאוד מפחיד ומבלבל בתור ילדה. רק כשהתבגרתי ולמדתי דרך היהדות שאכן קיים עולם רוחני שלם ושאפשר לחדד חושים אינטואיטיביים אלו בדרך חיובית ו"כשרה", רק אז גם התחלתי לעסוק בזה, מלווה בהתמחות של טיפול בתת המודע".
וכיצד החלטת מה ללמוד?
"את דרכי בעולם המודעות התחלתי כאשר למדתי תואר ראשון למדעי התנהגות, פסיכולוגיה. דפוסי התנהגות, תווי פנים ושפת גוף תמיד מאוד סיקרנו אותי. חוץ מהעולם הקונבנציונלי המדעי, תמיד הייתה לי משיכה מהולה בחשש, לכל מה שקשור לעולם המיסטי והרוחני. בלימודיי האקדמאיים נחשפתי לתיאוריות ושיטות פסיכולוגיות, המסבירות תופעות רגשיות ונפשיות של האדם. לכן המומחיות שלי היא למנף אנשים על ידי תכנים של העצמה אישית ותודעה מנצחת, לא משנה מה עברו בחייהם".
מה ההבדל בין פסיכולוגיה לתת מודע?
"פסיכולוגיה עשתה לי טוב והיא אבן דרך משמעותית עבורי, מצד אחד הגעתי למודעות שבאמצעותה יכולתי לשים לב להתנהגויות שלי ובאותו רגע לנסות לשנות משהו, מצד שני אותו חוסר פנימי ואותן התנהגויות המשיכו להופיע באופן אוטומטי, כך שהסקתי שמעצם המודעות, אין עדיין פתרון, כלומר, הבנת הבעיה עדיין לא פותרת אותה. זה גרם לי להתעניין בדרכי טיפול חדשניות ולהתמקצע באותם זמנים, כמו NLP, ריפוי דרך תת המודע, דמיון מודרך, ריפוי באמצעות אנרגיות, הילינג ורייקי, תטא הילינג, ריפוי קוונטי, סודות קבלה, ריפוי קארמטי, שחזור גלגולים וריפוי עמוק בין דורי, עוצמת הרכות, מגע מרפא".
וכיצד פיתחת את "שיטת חמשת הגופים"?
"שיטת חמשת הגופים" נולדה כששאלתי את עצמי למה אין טיפול אחד, שמכניס לתוכו כמה סוגי טיפולים- בהם מקבלים מענה ואיזון לחמשת תתי המודע שקיימים בנו- הפסיכולוגיים, הרגשיים, הפיסיים, הרוחניים. אלו הגופים שקיימים בנו: גוף המנטל- החלק החושב, הרציונל; המין- החלק המגיב- ההישרדות, התשוקה, היצירה, המוציא לפועל; הרגש- החלק המרגיש, כל מנעד הרגשות שלנו. עצב, שמחה, הנאה, כעס, פחד. הפיסי- החלק הקיים, הגוף, הביולוגיה והפיסיולוגיה של הגוף. הנשמה- החלק הרוחני, האינפורמציה הבין דורית, המטען הגנטי מדורי דורות, הייעוד".
רבים סוברים שהכל מתחיל בילדות, האם חווית חוויה טראומטית שהובילה לכך?
"אני בת אמצעית להורים מקסימים ותומכים, יש לי שתי אחיות אוהבות, חברות, חברים, ילדים מתוקים, בריאה לחלוטין, לקראת סוף התואר, לימודים מעניינים… יש שיגידו שנראית טוב, מה רע? אבל האמת היא, שהתהלכתי עם תחושה פנימית עמוקה של עצבות שחיכתה לי בכל פינה, כאב וריקנות שלא היה ניתן להסביר באופן חיצוני, זה היה כל כך מתסכל… וכולם אמרו 'תגידי תודה… תראי כמה אהבה..' זה לא היה עוזר. גם אם חגגתי עם 50 חברות וחברים ומשפחה אהובים ביום ההולדת שלי, הרגשתי הכי בודדה בעולם, גם אם היו אומרים לי כמה מעריכים אותי , לא הרגשתי שמגיע לי בכלל… קשה להסביר את זה, אולי רק מי שעובר זאת או עבר זאת בעצמו יבין… מן הרגשה כזאת, שלא חסר באמת לכלום, אבל חסר משהו בפנים…"
ומתי גילית מהו החיבור בין התחושה השלילית לבין ילדותך?
"לאחר טיפולים של כמעט שנתיים אצל פסיכולוגית, הגענו למסקנות רבות, בהן שהחוסר שהרגשתי מבפנים היה בגלל חוויות נטישה שחוויתי בילדות, תפיסת עולם של ילדה שהרגישה שהיא ממש לבדה, לא מובנת, לא מוערכת. היה לי קשה להשלים עם זה בהתחלה, כי שוב, המציאות הייתה אחרת, ההורים כן היו שם… אבל זה הרבה יותר מורכב מזה מסתבר".
נחזור לניצולי הנובה שליווית.. איזו חוויה נצרבה בך לתמיד?
"כולם היו נראים לי כמו פיות ופיונים, יפים כל כך ומדהימים עם לב פתוח ואהבת אדם, ראיתי בעיניים של חלקם עצב עמוק, עיניים שראו טרור נוראי. היו כאלו ששיתפו בסדנאות איך ראו את חבריהם נטבחים או נעלמים, והיו ששיתפו שהצליחו לברוח ממש ממש בהתחלה, שפנו פניה ימינה שפשוט הייתה איכשהו נכונה… "
ומה היו משאלות הלב שלהם?
"מה שהיה הכי מדהים בעיניי זה שכשבאו להתייעץ עימי באופן אישי לכולם היו שתי משאלות עיקריות. איך להגשים את עצמם ואיך למצוא זוגיות בריאה.
הם היו מדהימים ומילאו את ליבי במחשבה האופטימית, שתמיד יש המשכיות ותמיד נרצה להתקדם ואיזה כוח גדול יש ברצון הפשוט הזה, לקום כל בוקר מחדש ופשוט לרצות לחיות וכמובן לרקוד".
