החזון, המורשת והקרע: הסיפור של מוטי מלכא, יחיאל לסרי והתזמורת האנדלוסית – מראשית הדרך באשדוד ועד הקרב התרבותי החדש

לאחר שלושה עשורים של פעילות תרבותית, מלכא הודח מתפקידו כמנכ"ל המשכן לאמנויות הבמה באשדוד, בעקבות קרע קשה בינו לבין חברו הקרוב לשעבר וראש העיר אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי ● מלכא לא מוותר והקים תזמורת מתחרה –מטרוז שפועלת בעיר אשקלון ● מדובר באחת הדרמות הגדולות בשדה התרבות המקומי: האיש שייסד את האנדלוסית באשדוד – מצמיח פלטפורמה חדשה מחוץ לעיר.● הסיפור מהזווית של מלכא

שיתוף בפייסבוק
שיתוף בוואצאפ
שיתוף במייל

בסוף שנות ה־80, הרבה לפני שהפכה התזמורת האנדלוסית לשם תרבות לאומי ולגאווה אשדודית, עמד איש אחד עם חזון: מוטי מלכא, אז מנהל מתנ"ס "תקוותנו" בעיר. בשנת 1988 הגיש מלכא לראש העיר דאז, אריה אזולאי ז"ל, את התוכנית שאפתנית להקים באשדוד מרכז לפיוט ושירה – מהלך שהפך לימים לתשתית שעליה נולדה התזמורת האנדלוסית הישראלית.

לצידו של מלכא עמד סגן ראש העיר לשעבר ושותפו לדרך, רבי אליהו בן חמו זצ"ל, חזן ופייטן מהגדולים שפעלו בארץ. שניהם חלמו להקים בית מקצועי ומרכזי למסורת האנדלוסית – וחזונם נענה ברוחב לב. אזולאי ז"ל אישר תקציב חסר תקדים, וביקש בקשה אחת: "שלבו את סמי אלמגריבי".

מלכא נדהם: "סמי הגדול? במונטריאול!". אך אזולאי השיב: "מוטי, סמי גר באשדוד כבר שנה". הפגישה בין השנים הפכה לרגע מכונן: מלכא הגיע לביתו של סמי אלמגריבי המיתולוגי ברובע ה׳, ושם נחתם ההסכם. "ג'נטלמן אמיתי", נזכר מלכא.

הקול הגדול של המוזיקה האנדלוסית: סמי אלמגריבי ובניית המרכז

מופע הפתיחה בפברואר 1989 בקולנוע אשדוד היה חוויה שלא נשכחה: אלמגריבי שר, ניגן על העוד, וניצח על הרכב פייטנים ונגנים שבנה עם מלכא. על הבמה עמדו גם רבי מאיר עטייה, חיים רביבו ומרדכי בוזגלו – דור מייסדים של המוזיקה האנדלוסית בישראל. אלמגריבי התמנה למנהל הפדגוגי הראשון של המרכז, לימד צעירים ומבוגרים, כתב עיבודים, ניצח, דייק, הנחה – ובעיקר בנה מסד מקצועי אמיתי למסורת העתיקה.

בשנת 1990 ביקש להרחיב את ההרכב. "המורים מחבר העמים מנגנים רק לפי תווים", השיב מלכא. וסמי ענה: "אני אכתוב להם את התווים". וכך היה. לקראת הקונצרט השנתי נערכו 12 חזרות, עם מקהלות פייטנים ו־22 נגנים – מחציתם עולים חדשים. הקונצרט תועד ושודר בערוץ תבל – רגע מכונן במפת התרבות הישראלית.

מופע אחד הפך לשמונה – ומשם לתזמורת האנדלוסית הישראלית

מלכא, שחיפש דרך להפוך את הפרויקט ליציב ומשמעותי מספר כי, פנה לח"כ אהרון אבוחצירא. זה אישר רכישת שמונה קונצרטים ברחבי הארץ ב־1991 – מקריית שמונה ועד דימונה. קהל רב, צמא למוזיקה אנדלוסית אותנטית, מילא אולמות.

כך נולדה לראשונה התזמורת האנדלוסית הישראלית. ב־1994 מינה מלכא את ד"ר יחיאל לסרי ליו"ר העמותה, וגייס כמנצח את אבי עילם־אמזלג. "הבאתי אותו לראות את הניצוח של סמי בבית יד לבנים – והוא נדהם", מספר מלכא. בשנים 1994–1995 פעלה התזמורת במסגרת המרכז לפיוט ושירה. ורק ב־1996 הפכה לגוף עצמאי – כפי שהציבור מכיר אותה עד היום.

הוקרה לאומן: תחרויות, מופעים וזיכרון

כשהגיע סמי אלמגריבי לגבורות, יזם מלכא קונצרט ענק לכבודו במשכן האופרה בתל אביב, וכן את תחרות העוד הבינלאומית הנושאת את שמו. המתמודדים הגיעו מכל העולם – ואף מיפן. לימים, היה מלכא זה שסייע להבאת עצמותיו של אלמגריבי ממונטריאול לקבורה באשדוד. "רבים פוקדים את קברו. זוכרים, מוקירים ומעריצים אותו", הוא אומר מלכא

והיום – קרע עמוק ודרך חדשה: מלכא פותח תזמורת מתחרה

לאחר שלושה עשורים של פעילות תרבותית, מלכא הודח מתפקידו כמנכ"ל המשכן לאמנויות הבמה באשדוד, בעקבות קרע קשה בינו לבין חברו הקרוב וראש העיר אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי. הסכסוך, ששורשיו מקצועיים ואישיים כאחד, הוביל את מלכא לפתוח תזמורת מתחרה בעיר אשקלון. בעיני רבים מדובר באחת הדרמות הגדולות בשדה התרבות המקומי: האיש שייסד את האנדלוסית באשדוד – מצמיח פלטפורמה חדשה מחוץ לעיר.

Subscribe
Notify of
guest
0 תגובות
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
הצטרפו לקבוצת הוואצאפ של אשדוד 10:
כבר הורדתם את האפליקציה של אשדוד10?

הורדה לאנדרואיד:

[ajax_load_more container_type="div" post_type="post" offset="1" destroy_after="10"]
[ajax_load_more container_type="div" post_type="post" offset="1" destroy_after="10"]
דילוג לתוכן