"לא מאמינה שהשם של הילד היפה שלי מתנוסס על מודעת אבל", כתבה ליאת אזולאי, אמו של סמל אליאב אסטיוקר ז"ל, ברשומה מצמררת לאחר נפילת בנה. אליאב, בן 19 מאשדוד, נפל ביום שבת האחרון בקרב בצפון רצועת עזה. הלוחם בגדוד 931 בחטיבת הנח"ל נהרג יחד עם שלושה לוחמים נוספים כשהרכב בו נסעו עלה על מטען. "רק אתמול אמרת לי שהכל בסדר", כתבה האם השכולה.
"ילד מלאך פשוט, ילד טוב באמת", מתאר קובי, אביו של אליאב, את בנו בכאב. "ילד שאף פעם לא אמר לי 'לא'. כל דבר שביקשתי ממנו – הוא עשה". אליאב, מספר אביו, היה נער מופנם וצנוע, שהצטיין באהבתו העזה לחבריו. "הוא אהב את החברים אהבת נצח", אומר האב.
אליאב התגייס לצה"ל לפני כשנה, אחרי שהתכונן במשך שנתיים לשירות הקרבי. "הוא רצה רק קרבי", משחזר האב. "הלך לחדר כושר שנתיים לפני, היה רץ והכין את עצמו. הוא היה כל כך מאושר כשהתקבל לנח"ל". במהלך שירותו, עבר אליאב קורס נגבים וקורס קטלן – תפקיד מבצעי על האמר משוריין.
בחודשים האחרונים שירת אליאב ברפיח, ולאחרונה עבר עם יחידתו לבית חאנון בצפון הרצועה. "הוא אמר לי 'פה עובדים, פה עושים עבודה'", מספר האב. "הוא היה מאושר מזה". למרות חששות המשפחה, אליאב סירב בתוקף לעזוב את חבריו ליחידה. "דיברתי איתו פעם אחת על זה", נזכר קובי, "והוא מיד עצר אותי: 'אבא, מה עם החברים שלי?'"
בשבת בבוקר, בשעה 10:00, נסע אליאב עם חבריו בשיירת האמרים שליוותה קצינים בכירים. "הוא ישב בהאמר השני, מקדמת הרכב כי הוא נגביסט", מספר האב. לאחר פיצוץ קטן, ירד אליאב עם שני חיילים נוספים לבדוק את המצב. באותם רגעים הופעל מטען מרחוק. "הייתה לחימה של חצי שעה", מתאר האב את הדקות הקשות, "כי המחבלים רצו למנוע פינוי מהיר".
מפקדיו סיפרו למשפחה כי במהלך הפינוי במסוק, אמר אליאב "שמע ישראל", עצם את עיניו, חייך, ונפטר. שלושת הלוחמים האחרים שנפגעו נפטרו מאוחר יותר בבית החולים איכילוב.
אביו: ״הוא עוד לא הספיק לחלום על העתיד״
"הוא היה כולו בצבא, עוד לא הספיק אפילו לחלום על העתיד", אומר האב בכאב. "מה שהיה חשוב לו זה להגן על המדינה שלו ועל העם שלו. הוא אמר את זה כמה פעמים – 'אני הולך להגן על המדינה שלי'".
בהספד שנשא מפקדו של אליאב בהלוויה, תיאר הסמח"ט את הלוחם הצעיר כחייל מסור שתמיד התנדב ראשון למשימות, והיה אהוב על חבריו ליחידה. "הוא לא אהב להתגאות במה שהוא עושה", מספר האב. "הוא פשוט אהב לעשות את זה, בצניעות".
"מה שמחזיק אותי זאת האמונה שהעולם שלנו זמני", כתבה האם בכאבה, "ומי שנפטר נפטר אך ורק מהגוף והנשמה שלו ממשיכה להתקיים". בפנייה ישירה לבנה, הוסיפה: "אליאבוש יפה שלי, אני אהיה חזקה בשבילך עד כמה שאפשר למרות הקושי שאתה כבר לא איתנו. נלחמת והגנת על המולדת שלנו בגופך! אני גאה בך חייל שלי, גיבור ישראל!"
אליאב הועלה לאחר מותו מדרגת רב"ט לדרגת סמל. הוא הותיר אחריו את הוריו, קובי וליאת, שמתמודדים עם האובדן הנורא. "תמיד תישאר הילד המתוק והקטן שלי שאני כל כך אוהבת", כתבה האם, "תהי נשמתך צרורה בצרור החיים". האב מסכם בכאב: "כל החיילים הקדושים שלנו, הם מגינים על כולנו. חשוב שנהיה מאוחדים".
