ההקלטה המצמררת נחשפה 48 שנים אחרי של השבוי אברהם קליימן מאשדוד

48 שנים חלפו מאז מלחמת יום הכיפורים ועדיין צפים ועולים תיעודים מרגשים על הנופלים והשבויים הרבים. אחד מהם נחשף השבוע, ראיון נדיר שהתקיים ברדיו "קול קהיר" בעברית עם שבוי המלחמה אברהם קליימן, תושב אשדוד, כיום בן 70. קליימן נשבה ב-13 לאוקטובר 1973 כאשר נפל מוצב המזח בידי המצרים. בהקלטה המצמררת, ששודרה השבוע לראשונה בגלי צה"ל, מספר בין היתר טוראי אברהם שהוא חייל בודד בארץ וכל משפחתו בברזיל ומוסר מסר לאשתו ההרה: "אני אברהם זאב קליימן, שבוי המלחמה, רוצה למסור דרישת שלום חמה לגילדה אשתי, אני מקווה שתיהי במצב של בריאות ובהריון והבן שלנו יבוא לעולם בעוד שאני שבוי"

שיתוף ב facebook
שיתוף בפייסבוק
שיתוף ב whatsapp
שיתוף בוואצאפ
שיתוף ב email
שיתוף במייל

48 שנים ארוכות חלפו מאז המלחמה הנוראה ההיא, שגבתה אלפי הרוגים מעם ישראל והותירה צלקות מדממות בליבם של רבים אחרים. מי בכלל יכול לשער תקופה שבה אין פלאפונים, כולם מנותקים, חיילינו נלחמים באפיסת כוחות ונופלים בזה אחר זה לכוחות האוייב  ואין בדל מידע בבית, נשים לא יודעות אם בעליהן חיים או חלילה נהרגו? הורים לא משערים שעוד רגע חייהם יתהפכו..

בכל שנה בעת הזו נחשפים תיעודים מצמררים ופרוטוקולים מקומיים וזרים של הקולות ההם והתמונות ההן, שמזכירים לנו כמה עברנו כדי להגיע לימים האלו.

בהקלטה נדירה שפורסמה השבוע  בגלי צה"ל על ידי הכתב לענייני ערבים ג'קי חוגי, מככב לא אחר מאשר טוראי אברהם קליימן, כיום תושב אשדוד בן שבעים, ובעבר טוראי צעיר תושב קיבוץ שדה נחום. ההקלטה נשמרה ארבעים ושמונה שנים בארכיון רדיו "קול קהיר" ורק כעת נחשפה.

ב-13 לאוקטובר שנת 1973 נפל מוצב המזח בידי המצרים, שלושים ושבעה חיילים נלקחו בשבי, השאר נהרגו. טוראי אברהם קליימן הינו אחד מהשבויים, כאשר במוחו חולפים כל הזמן הרגעים האחרונים לצד רעייתו, שהייתה בחודש חמישי והוא מאוד רצה להעביר אליה מסר של תקווה.

את הראיון עם הטוראי הצעיר השבוי ערך אחמד אלחימלי, מי שהגיש שנים רבות תוכניות בתחנה המצרית, והוא נערך בכוונת מכוון בעברית לשם תעמולה. להלן התמלול המלא והמצמרר:

מה שמך?

"אברהם קליימן".

מהי הדרגה שלך?

"טוראי".

מהי היחידה שלך אברהם?

"נחל, נחלאי, גדוד 904".

האם יש לך עבודה אחרת?

"פלח".

בן כמה אתה?

"עוד מעט 23".

איפה נולדת?

"נולדתי בברזיל, אני לבד, ההורים וכולם בברזיל".

האם אתה נשוי?

"אני נשוי ואשתי בהריון בחודש חמישי".

כמה זמן לא ראית אותה?

"אני חושב שזה חודש".

האם אתה רוצה לראות אותה?

"כן, אני רוצה מאוד".

האם תרצה למסור דרישת שלום לאישה שלך?

"כן מאוד, אני אברהם זאב קליימן שבוי המלחמה רוצה למסור דרישת שלום חמה לגילדה אשתי, אני מקווה שתיהי במצב של בריאות ובהריון והבן שלנו יבוא לעולם בעוד שאני שבוי. גילדה, זה בגלל מצב המלחמה."

את דברי הסיכום לראיון אמר אלחימלי: "זה היה אחד מהשבויים שנפלו בשבי המצרי. נמשיך להגיש עוד קורבנות לתעמולה הציונית ושאיפות הגדלות של דוגלי הכיבושים והסיבוכים בתל אביב".

**

ראיון כה אותנטי ומרגש מאותה תקופה שכוחת אל, אותו שמע גם אברהם לראשונה השבוע, בעודו מתכונן לטוס לחופשה משפחתית בחוץ לארץ, בווינה. אברהם ישב אז בשבי כחודשיים וחצי ומספר חודשים לאחר ששוחרר מהשבי נולד בנו רונן.

לפני שטס השבוע לחופשתו, בדיוק בזמן הנכון לעכל ולהירגע, הספיק להתראיין בכמה כלי תקשורת ולספר על תחושותיו. בין היתר שיתף שאותו ראיון נערך כשהוא אזוק בשתי הידיים וחבטו בו תוך כדי, כאשר היסס לפני שדיבר.

 "שמעתי את ההקלטה אתמול בפעם הראשונה וזה מאוד ריגש אותי, החזיר אותי לדברים קשים, אבל בסך הכל אני בסדר". אברהם סיפר לאמנון לוי בערוץ 13 שהוא זוכר כל יום בו ישב בכלא כחודשיים וחצי, לאחר שנפל בשבי במהלך המלחמה ו"קול קהיר" בעברית הגיע לראיין אותו בתוך הכלא בשבי.

"שאלו אם אני רוצה למסור דרישת שלום, שמחתי מאוד, כי רציתי להודיע לאשתי שאני חי. היא הייתה בהריון מתקדם. לא ידעתי לכמה זמן אני אהיה בכלא".

לשאלה אם פגעו בו, השיב אברהם בקול שבור: "כן, מכות מהבוקר עד הלילה, השפלה מאוד גדולה, אתה עושה צרכים על עצמך קשור באזיקים, העיניים סגורות כל הזמן, הכלב שלי חי יותר טוב".

אברהם סיפר על התחושות המעורבות מאז שמע את הנקלטת בפעם הראשונה: "מצד אחד זה מחזיר אותי לאחור את כל השנים, מצד שני שוב מביא אותי לחשוב על כל מה שעברתי. טוב שהבן והבת שלי שמעו, כי סיפרתי להם מה קרה וזה עוד יותר מעמיק את הסיפור".

כבר הורדתם את האפליקציה של אשדוד10?

הורדה לאנדרואיד:

הורדה לאייפון:

דילוג לתוכן