הגשימה את הצוואה של בעלה והוציאה ספר: "כשאמות אל תשכחו אותי"

הילה חן תושבת אשדוד בת 38, אמא ל-2, סטייליסטית ומאמנת לתזונה בריאה ומורה לתנ״ך, איבדה את בעלה מיכאל חן בן 43 לפני כשנתיים. כחודשיים לאחר מותו היא קיבלה מסר שמיכאל רוצה שתכתוב עליו ספר. היא מצאה מחברת בה רשם את תחושותיו כשהתמודד מול מחלת הסרטן שם הוא כתב "כשאמות אל תשכחו אותי". השבוע יצא לאור ספר הביכורים של הילה "להסכים להרגיש" בהוצאת ספרי ניב ויש בו הכול: אהבה, התמודדות עם מחלה ארוכת שנים והתמודדות עם השכול

שיתוף ב facebook
שיתוף בפייסבוק
שיתוף ב whatsapp
שיתוף בוואצאפ
שיתוף ב email
שיתוף במייל

"שעת צהריים של קיץ חם, מספריים קרירים, מרגישה אותם ברווח שנוצר בין צווארון החולצה שלי לבין צווארי. בשנייה אחת נוצר קרע, מסמל את ליבי שנקרע, את הכאב הגדול שאני מרגישה עכשיו כשאיבדתי אותך, ואתה אינך יותר. אני רוצה לדעת מה הרגשת, מה הציק לך לפני מותך, איך לא ראיתי וצפיתי את שקרה לנו."
הילה חן בת 38 מאשדוד, איבדה את בעלה מיכאל חן, לפני כשנתיים לאחר שנאבק במחלת הסרטן. השבוע יצא ספר הביכורים שלה "להסכים להרגיש" בהוצאת ספרי ניב העוסק בהתמודדות הקשה עם אובדן ובחירה בחיים. ספר שכל אחד מאיתנו, שחווה שכול ואובדן ימצא בו עניין.


הילה היא מורה לתנ"ך במקיף ד', סטייליסטית ומאמנת לתזונה בריאה ומעצימה אנשים. היא אמא לאפרת ואלעד. את מיכאל הכירה כשהייתה בת 16, בעודה תיכוניסטית שחיפשה עבודה. מיכאל היה מנהל משמרת בגלידריה "בלו מון" בקניון ׳לב אשדוד׳. למרות שפישלה בראיון העבודה היא התקבלה להפתעתה. העבודה המשותפת הולידה ידידות שהפכה לאהבה גדולה וב- 5.6.2000 הם התחתנו. בהמשך הביאו לעולם שני ילדים אותם גידלו באהבה. היא לימדה ומיכאל עבד כטכנאי ב׳בזק׳. החיים היו יפים, אבל לפני 9 שנים חלה מיכאל בסרטן והחיים התהפכו. "הוא חלה בסרטן שלוש פעמים פעם אחר פעם. הוא עבר השתלת עצם בתרומה שקיבל מאחותו. האמנתי שהוא יתגבר”, היא מספרת בכאב. מיכאל נפטר בן 43 ב-1‪.‬7‪.‬18 אחרי 7 שנות מאבק. “בסוף הוא נפטר מחיידק”, אומרת הילה, "המוות שלו הותיר אותי מובסת. התקופה הראשונה עברה עלי כמי שהקרקע נשמטה לרגליה. הייתי אופטימית והאמנתי שאחרי שגבר פעמיים על הסרטן, הוא יצליח פעם נוספת".

המחברת הסודית של מיכאל

כחודשיים אחרי מותו היא התעוררה מתוך חלום עם הרגשה שמיכאל רוצה שתכתוב ספר. "הוא הזכיר שמה של מישהי שלא שמעתי עליה קראו לה נורית אדרי. ביררתי בפייסבוק והתברר שהיא מתקשרת. התקשרתי והמזכירה אמרה שהיא לא מקבלת לקוחות נוספים. סיפרתי לה את החלום ונורית התקשרה אליי. הסתבר שהיא ידעה שאתקשר״. בשנה האחרונה לחייו כתב מיכאל במחברת את תחושותיו, בעידוד הילה. "חיפשתי את המחברת, וכשמצאתי אותה פתחתי ברגשות מעורבים ונדהמתי מהמילים שעלו מתוכה: 'כשאמות אל תשכחו אותי'. לזה לא ציפיתי. מיכאל התמודד עם מחלת הסרטן במשך שבע שנים, ובשנה האחרונה חשף בינו לבין עצמו (בלבד) את התחושות, הפחדים, הרצונות, את האכזבה מגופו ההולך ונעלם ואת הפחד הגדול ביותר שלו – לאבד אותנו. את הצד הזה הוא לא הראה או גילה לי מעולם. נשברתי, וכשאספתי את שברי הלב, יצאתי למסע ההגשמה של בקשתו האחרונה" .
על הספר היא אומרת: "הוא מארג של סיפור חיים שיש בו הכל- אהבה שחלקנו לצד התמודדות עם מחלה ארוכת שנים, שהסתיים באובדן גדול ותובנות רבות, שהגיעו בעקבותיו. הסיפורים משולבים זה בזה. החלקים שלי עם החלקים שלו, אלו שנכתבו בכתב ידו ואלו שנמסרו לי בעל פה, ולצידם תובנות משנים רבות בהם תפקדתי על אוטומט, בלי לחשוב בלי להרגיש".


לדבריה, מאז נפטר מיכאל היא עברה שינוי. ״התאלמנתי לפני שנתיים. מאז השלתי מעליי צורות חשיבה ודפוסי התנהגות רבים, שאפיינו אותי עד השבר הזה. התפתחתי והפכתי מאישה רציונאלית ושכלתנית שלא מוכנה להודות בחולשה ושלא מאמינה בשום דבר שלא ניתן להוכיח, לאישה חזקה המתמודדת עם הקושי אך לא מפחדת לחשוף ולהביע רגשות ומבינה שיש עולם שלם, שנסתר מעינינו, אך קיים ומתקשר איתנו באמצעות חלומות, סימנים ומסרים”.
על מנת להוציא את הספר היא גייסה כספים בפרויקט מימון המונים, והצליחה להשיג יותר ממה שביקשה. הספר שכאמור, יצא לאור השבוע, בעיתוי של יום הנישואים שלהם. "היינו אמורים לחגוג 20 שנות נישואים" ושנתיים למותו. לדבריה, הספר נועד "להראות שהזמן הכי טוב לחיות- זה עכשיו! אין טעם לבזבז יום אחד בחיים מבלי להרגיש הכל. לחוות כאב לצד שמחה ולחיות את החיים במלואם. האמונה והכוחות לצמוח הגיעו דווקא מהמקומות הכי חשוכים שלי שבהם הייתי מיואשת מכוחותיי. והיום השליחות שלי זה להעביר את זה הלאה, שממסע חיי ילמדו, יבחרו, יסכימו להרגיש יום ביומו".
זה ספר הביכורים של הילה, אך היא מבטיחה שלא הספר האחרון. "בכתיבת הספר, נפתח לי פתח לכתיבה. יש כוח עצום לכתיבה. זה יהיה ספר אחר, בנושא אחר" היא מסכמת.

דילוג לתוכן