לפני כחודש וחצי פרסמנו כתבה לאחר שנחשפנו לפוסט שפרסמה בפייסבוק, שלי ארוש, המנהלת האדמיניסטרטיבית של מערך מרפאות הילדים בבית החולים "אסותא" באשדוד, שתיאר תופעה מטרידה. ארוש כתבה בפוסט כי כשהייתה אחר הצהריים בבית קפה בקניון "סי מול", ניגשה אליה נערה, שהיתה לבושה עדיין בתלבושת בית ספר ונשאה ילקוט על גבה, שהציעה לה למכירה מיץ פטל, כדי לקנות מתנת יום הולדת לאימה. אם זה לא היה עצוב או מדאיג, זה יכול היה להצטייר כיוזמה חיובית וחביבה. אלא שהתברר עד מהרה שלא זה היה המצב. ארוש כתבה בפוסט כי אמרה לנערה שאין לה צורך בשתייה, נתנה לה 20 שקלים ואיחלה לה בהצלחה. כשהנערה עזבה את המקום התברר לארוש מבני זוג שישבו בסמוך, שהם רואים את הנערה כל ערב בקניון, כשהיא מציעה שתייה למכירה, כדי לקנות מתנת יום הולדת לאימה, ושמידי פעם מתלווה אליה גם אח, שצעיר ממנה. המידע הזה, כתבה ארוש, הטריד אותה במשך שעות וגרם להחלטתה לפרסם את הפוסט המדובר, בו גם שאלה אם עוד מישהו נתקל בילדים הללו. תוך שעה קצרה זכה הפוסט ללמעלה מ-250 תגובות- שקראתי את כולן- ומהן עלה כי שני הילדים נראו במשך חודשים, לעיתים גם על ידי אותם אנשים, כשהם מציעים למכירה שתייה ולפעמים גם מרשמלו על מקל, גם בקניון "ביג", ב"גן העיר" ובכיכר הסיטי. להלן מבחר מייצג מתוך התגובות: "לפני חודשיים ישבנו בקפה ליון ב"ביג" ואח של הילדה ניגש אלינו בדיוק עם אותו סיפור. 2 בקבוקי פטל גדולים בתיק גב, רוצה לקנות מתנה לאמא. ניסינו לדובב אותו אם מישהו מבקש ממנו לגשת לאנשים וסרקנו את הסביבה, אבל הוא היה נחוש, 'מתנה לאמא', אז גם נתנו כסף"; "ראיתי את הילדה ניגשת לזוג מבוגרים ומבקשת כסף"; "קרה לי עם אח שלה, לדעתי אפילו מתחת לגיל 8. הצעתי לו לקנות מתנה לאמא, אמר שהוא קונה רק באזור ח'. הבת שלי ראתה אותו גם ב'ביג' עם אותו סיפור"; "קרה לי ולבן הזוג שלי כשישבנו ב'ביג'. ניגש אלינו ילד שנראה ממש מוזנח ואמר שמוכר שתייה, פשוט הבאנו לו שטר וככה גם עוד שולחנות, עד שהמלצר אמר לנו שזו עקיצה ושולחים אותו לזה"; "גם אני ישבתי לפני חודש ב׳ביג׳, בבית קפה ב-22:30 ובאה אלי ילדה ואמרה שהיא אוספת כסף ליום הולדת של אמא שלה"; "הבן שלי אתמול נתן לה 100 שקל" " לפני חודשיים מישהי שאלה אותה איפה היא גרה אמרה ב-ה', כששאלה אותה באיזה בי"ס היא לומדת, ענתה שהיא לא זוכרת…"; "פגשתי אותה ב'גן העיר' לקראת 19:00"; "פגשתי אותם ב׳ביג׳, פעם שלישית השבוע, עם חולצות בי"ס ב-22:00 בלילה"; "ראיתי את הילדה ואחיה ברחוב בשעה 22:00 בלילה מסתובבים ושואלים אם רוצים לקנות מרשמלו על מקל"; "לפני חודש פנה אלי ילד עם אותו סיפור, נתתי לו 50 שקלים".
אצל איש זה לא הדליק נורה אדומה
מהתגובות עלה אם כן, שאנשים רבים נתנו להם כסף, אך למרבית הפלא אצל איש זה לא הדליק נורה אדומה, עד שארוש, ברגישותה הרבה, חשפה את התופעה. יצרתי קשר עם ארוש, שסיפרה לי, שבעקבות פרסום הפוסט אימם של הילדים יצרה איתה קשר, אך בהמשך ניתקה אותו. מאחר שהפוסט פורסם גם בווטסאפ של העובדים הסוציאליים, פנתה לארוש, עובדת סוציאלית ממינהל הרווחה בעיריית אשדוד ובעקבותיה גם שוטרת, שביקשו לקבל פרטים נוספים באשר למקומות ולשעות בהם הסתובבו הילדים וכו'. בבדיקת המצלמות באחד הקניונים זוהו הילדים ואותרו. במענה לפנייתי לקבלת תגובת העירייה על התופעה נמסר לי משירותי הרווחה, כי הם רואים את המקרה המתואר בחומרה ומטפלים בו בדחיפות ובכלים המקצועיים.
התופעה שנחשפה לא נתנה לי מנוח והחלטתי לבדוק אותה לעומק. ארוש נרתמה לעזרתי אולם בתחילה האם חששה לדבר איתי. בסופו של דבר הצליחה ארוש לשכנע אותה , שנדבר שלושתנו בשיחת ועידה, שארוש תארגן. בשיחה זו הצלחתי לשכנע את האם לשתף פעולה ולתת לי את מספר הטלפון שלה, כדי שיהיה לי קשר ישיר איתה ואוכל לנסות לסייע לה. לאחר מספר שיחות, במהלכן הצלחתי לרכוש את אמונה, היא נפתחה אט אט, בכל פעם עוד קצת, וסיפרה את סיפורה המשפחתי, סיפור על משפחה שמטופלת כבר שנים על ידי הרווחה ומפאת צנעת הפרט לא אוכל לכתוב את כל מה שסופר לי.
החיים, שלא היו שם דבש מלכתחילה, הפכו לפני כשנתיים קשים עוד יותר
פגשתי באם מפוכחת ומסורה שמקדישה, ככל יכולתה, את חייה לילדיה. היא עלתה לאשדוד עם הוריה בגיל שבע עשרה וחצי מאחת ממדינות חבר העמים, וכאן היכירה את מי שהפך לבעלה. לבני הזוג נולדו שישה ילדים שהם כיום בגילים 23-8. החיים, שלא היו שם דבש מלכתחילה, הפכו לפני כשנתיים קשים עוד יותר, כשהאב, שהיה המפרנס במשפחה, חלה באופן פתאומי בשטף דם במוח, אושפז במשך יומיים בבית החולים, כשהוא מורדם ומונשם ונפטר.
מעבר לקושי הכלכלי הנוסף אליו נקלעה המשפחה, הילדים שהיו, לדברי האם, קשורים מאוד לאב, נכנסו למשבר וחלקם נזקקו לטיפולים פסיכולוגיים. ולא זו בלבד אלא שאחת מהבנות התמכרה לסמים, סירבה להיגמל וגם לקחה הלוואות בשוק האפור. בעקבות פרסום הפוסט של ארוש התברר לאם כי הנרקומנית היתה זו שיזמה את מכירת השתייה המדוברת בקניונים, באמצעות שני אחיה הצעירים.
זקוקה לתרומות
כאמור, המשפחה אומנם מטופלת על ידי הרווחה, אך כידוע גם משאביה הכלכליים של זו מוגבלים. כך למשל, לפני שלושה שבועות מכונת הכביסה של המשפחה, שתכולתה 10 ק"ג, שבקה חיים. פנינו לחבר המועצה עזרא שור, הבעלים של רשת המכבסות "צח 3", וזו כיבסה ללא תמורה את הכביסה הרבה שהצטברה.
מאחר ועד כה הצליחו ברווחה לגייס, נכון לעכשיו, רק שליש מהסכום הדרוש לרכישת מכונת כביסה חדשה, נעזרת בינתיים האם במכונת הכביסה של אחת משכנותיה. זאת ועוד. מאחר שהמשפחה זקוקה גם לסיוע במזון גייסנו תרומות חד פעמיות- נוסח "כיבוי שריפות"- לשני סופי השבוע האחרונים: החמ"ל בראשות אבי אבן חיים, מוועד עובדי נמל אשדוד, שמספקים בהתנדבות ארוחות חמות לחיילים ברצועת עזה, תרמו "על הדרך" גם ארוחות חמות למשפחה, ואלי סבן, הבעלים של "סבן דייגים", תרם דגים. ומעבר לכל זה, מאחר שחלק מהריהוט של המשפחה התבלה היא זקוקה לתרומות ריהוט משומש: ארון בגדים, שידה ומיטת קומותיים.
