דניאל פרג׳ נהרג בתאונה קטלנית: "כולנו הפסדנו, אלוהים הרוויח מלאך"

כ- 500 בני משפחה וחברים הגיעו לבית העלמין באשדוד ללוות בדרכו האחרונה את דניאל פרג׳, שנהרג בתאונת דרכים קטלנית עם משאית. בעוד כחודש היה אמור לחגוג את יום הולדתו ה- 22 ולהכניס ספר תורה לעילוי נשמתו של סבו בו טיפל במסירות. עין לא נותרה יבשה כשחברתו אופק ספדה לו ״חלק עצום ממני נקבר איתך״

שיתוף ב facebook
שיתוף בפייסבוק
שיתוף ב whatsapp
שיתוף בוואצאפ
שיתוף ב email
שיתוף במייל

מה כבר אפשר לומר להורים שבמקום ללוות את ילדם האהוב לחופה, הם מלווים אותו למנוחות? מה אפשר לומר לאחיו הצעיר שהיה קשור אליו מאוד ולא מבין איפה אחיו הבכור? או לצעירה שבמקום להתכונן לחתונה עם אהוב ליבה היא צריכה להספיד אותו? דניאל פרג׳ נהרג בצהרי יום שישי בתאונת דרכים מחרידה, כחודש בלבד לפני שעמד לחגוג את יום הולדתו ה-22.

דניאל רכב ביום שישי בצהרים על אופנועו בשד׳ בני ברית באשדוד ונפגע אנושות ממשאית. הוא הובהל לבית החולים ׳אסותא׳, שם נאלצו הרופאים לקבוע את מותו.

בשורת האיוב על מותו של דניאל הכתה את העיר אשדוד, שהייתה עסוקה כבר בהכנות לקראת השבת, בהלם ותדהמה. רבים התקשו להאמין כי החבר שלהם האהוב נהרג. הרשתות החברתיות התמלאו הספדים של חברים כואבים.

 ביום ראשון, לאחר שגופתו של דניאל הוחזרה מאבו כביר, לשם הועברה לצורת ניתוח שלאחר המוות, הגיעו כ- 500 ממכריו ואוהביו של דניאל אל בית העלמין באשדוד, ללוותו למנוחות. למרות מגבלות הקורונה ובקשת המשפחה להקפיד על ההנחיות, הם חשו צורך לחלוק כבוד אחרון לדניאל, להיפרד מחברם האהוב.

דניאל נולד ב-1999, ‪ לשוקי עובד נמל ולדליה, עובדת  בבית חולים ׳ברזילי׳. הוא גדל וחי באשדוד. כשהיה ילד התגרשו הוריו. שני ההורים הקימו משפחות חדשות ועברו להתגורר באשקלון, אבל דניאל נשאר באשדוד וטיפל בסבו וסבתו (הוריה של האם). לאחר מותו של סבו, קנה דניאל ספר תורה לעילוי נשמת סביו. הוא התעתד להכניס את הספר לבית הכנסת שהתפלל סבו ממש בעוד מספר שבועות, ביום הולדתו ה- 22. הוא לא זכה ושירת חייו נגדעה באכזריות.

 ״כולנו הפסדנו את דניאל, אלוהים הרוויח מלאך״, כך ספד לדניאל, רוני פרג׳, דודו של דניאל מצד אביו. ״כאשר הוריו התגרשו הוא היה מגיע בילדותו למשפחה לארוחת ערב. היה מאוד מחונך, נקי ומסודר ותמיד חייך״. לדברי הדוד, לאחר שאביו של דניאל נישא בשנית הקשר עם דניאל היה פחות הדוק ונשמר בעיקר בפייסבוק ובטלפון. ״מי שהכיר את דניאל ידע שהוא איש של דת ואמונה, כבר בפייסבוק הוא כתב את המוטו שלו: ׳כלום לא שלי הכל של אלוהים׳.  דניאל הלך בדרך סבו, נהג להתפלל בבית הכנסת. איש חסד שתרם רבות. כשמו הוא, דניאל, דן אותו האל ולקח אותו מאיתנו״.

לב שבור של אמא

השמיים נפלו על אמו עת התבשרה שבנה האהוב נהרג. ״הוא היה הנשמה שלי. תמיד עודד וחיזק אותי. תמיד תרם ועזר אם תרומות לבית הכנסת, גם הקפיד לעזור לאחרים. הוא היה קשור מאוד לאחיו הצעיר יותר, בני יקיר ילד עם צרכים מיוחדים. יקיר היה כל עולמו של דניאל. בשבת הקרובה יש ליקיר יום הולדת. דניאל קנה לו טאבלט, כי ככה יקיר מתקשר עם העולם. הוא אמר לי ׳אמא תקני ליקיר עוגת יום הולדת ואני אשלם׳, אבל לא הספיק לחגוג לאחיו. גם לו לחגוג בעצמו יום הולדת. הוא התכוון ביום הולדת 22 שיהיה עוד חודש להכניס ספר תורה לעילוי נשמת סבו, אבא שלי ז״ל, בו דניאל טיפל עד יום מותו והיה קשור אליו. היו לו הרבה חברים. כולם אהבו אותו. כולם בוכים שהלך. הייתה לו חברה אופק, בעוד כחצי שנה התכוון להציע לה נישואים״ היא מספרת בקול סדוק מכאב.

בת זוגו אופק: ״החיים שלי נגמרו בגיל 21״

אופק בת זוגו ואהבת חייו של דניאל, ספדה לדניאל ואף עין לא נותרה יבשה. את ההספד היא כתבה גם בדף הפייסבוק של דניאל. כותבת אופק ״באבו״ כינוי החיבה שדניאל כינה אותה: ״אהבת חיי, איך השארת אותי פה לבד? הלב שלי הלך… החיים שלי נגמרו בגיל 21. איך מתמודדים בכלל? איך מפנימים הכל? מי ידאג לי עכשיו? מי ינשק לי את הראש ויגיד לי שאני אשת חיל שלו ויסתכל במבט אוהב שלא נגמר?. מהרגע הראשון שלנו התאהבנו, כולם אמרו לי שאתה אהבת אותי אהבה אחרת, שאתה בחיים לא אהבת ככה. לב שלי, מי כמוני יודעת כמה אהבת אותי, בכל רגע נתון נתת לי להרגיש מלכת העולם שלך!!!. דניאל שלי, אני רוצה אותך פה לידי לא בשום מקום אחר! רוצה שתשמור עלי קרוב כמו תמיד ותהיה המשענת והכתף התומכת שלי!. בדרך כלל כשקשה לי ורע לי, אתה הראשון לדעת והראשון להתייצב לצידי ולהרים אותי הכי גבוה שאפשר, ועכשיו? אין לי מי שיתייצב לידי ואין מי שיתן לי את המילה הכי טובה ונכונה שיש. נכנסתי לראות אותך, ראיתי אותך חסר אונים, נשכבתי מעליך ונישקתי לך כל חלק וחלק בפנים. התחננתי שתקום ופעם ראשונה שאני מתחננת שתקום ואתה לא מגיב אלי. נשארת לישון כמו מלאך, המלאך השומר שלי !!!!״

״כולם אמרו שנתחתן. אנחנו תמיד ידענו שנהיה בעל ואישה!. כל החברים שלך אמרו לי שבעוד חצי שנה אתה רצית להציע לי נישואין, שהחלום שחלמנו עליו יתממש. אבל החלום שלנו התנפץ כמו זכוכית בפנים שלי. אני מפחדת כל כך דניאל, אני מפחדת מהימים והלילות שיגיעו. מפחדת מהרגע שהחברים וכל המשפחה יחזרו לשגרה שלהם ולי כבר לא יהיה לאן לחזור. אתה המלך שלי. ברגע שנכנסת לי לחיים והפכת אותם להכי טובים שיש. ׳האהבה שלנו חזקה יותר מהכל׳- ככה תמיד אמרנו. אתה זוכר? אהבה טהורה שלא תימצא באף מקום!. התאהבתי בלב הטוב שלך, בזה שברגע אתה עוטף אותי בכל החום והאהבה בעולם. התאהבתי בלב, בחיוך ונתינה שרק במבט אחד ידעתי! ידעתי שאף אחד בעולם! לא יאהב אותי כמוך. אתה האהבה הכי גדולה בחיי. חלק עצום ממני נקבר איתך דניאל שלי!. אני רוצה להישאר חזקה בשבילך כמו שתמיד רצית לראות אותי חזקה ואיתנה, אבל לבד אני לא אהיה מסוגלת להישאר חזקה. תעזור לי ותשלח לי את הכוח הזה, בבקשה אהובי. תודה שעשית אותי מאושרת. אני מודה לך על כל רגע ושנייה לצידך. שתדע שלנצח אשאר שלך ואתה שלי! הלב שלי רועד והנשמה שלי נשרפת מבפנים. אני אוהבת אותך עד כאב ומתגעגעת אליך עד אין סוף. שלך לנצח, באבו שלך״.

המשטרה עדיין חוקרת את נסיבות התאונה. דודו של דניאל, רוני, פונה במסר מרגש: ״אני רוצה לנצל במה זו ולפנות בכל לשון של בקשה לכל נוסעי האופנועים, אנא מכם סעו לאט. תהיו עירניים, אפילו ותרו על הכלי המסוכן הזה. לא מאחל לאף הורה ומשפחה לעבור את הגיהנום שעברנו מיום שישי עם קבלת ההודעה ועד יום ראשון מועד הלוויה״.

השנה הקשה של אבא שוקי

זו הייתה השנה הקשה ביותר עבור אביו של דניאל ז״ל, שוקי, הוא התגרש בפעם השניה, הוא נעצר בחשד לריגול במהלך טיול במצרים ואיבד את בנו בכורו

שוקי פרג', אביו של דניאל ז"ל, עובד נמל אשדוד, עבר ועובר תקופה קשה בחודשים האחרונים. בנובמבר 2019 הוא נעצר במצרים בחשד לריגול ועבר ימים קשים בכלא המצרי לצד אסירים מהחמאס עד שהמצרים הבינו שטעו ושחררו אותו, בהמשך הוא התגרש מאשתו השניה מירב, ובשבוע שעבר הוא כאמור, איבד את בנו בכורו דניאל ז״ל.

שוקי, חובב צילום שמתעד במצלמתו רגעים קסומים בעבודתו בנמל, ביקש לנסוע למצרים לטיול שורשים. כבן להורים יוצאי מצרים רצה לבקר היכן שגדלה משפחתו. הוא הספיק לבקר בקהיר,  ואז בתחנת הרכבת , שם עמד לנסוע לאלכסנדריה הוא נעצר. התמונות הרבות שצילם כתייר נמחקו והוא נחקר בחשד שהוא מרגל. כינו אותו "האלי כהן" החדש. שוקי דובר מצרית משובחת, אבל דווקא עובדה זו החשידה אותו. החוקרים אמרו לו שהמוסד הישראלי לימד אותו לדבר מצרית. בתום חקירתו הוא הועבר לבית מעצר, שם נכלא למשך מספר ימים בתנאים קשים, שכלל תא מעופש. לתקשורת סיפר כשחזר לישראל כי "זה תא מעצר שכולם ישנים בו על הרצפה שמסריחה משאריות אוכל עם עובש. קונים אוכל מהקנטינה על חשבון הכסף האישי שלך, ויש שירותי בור קליעה מטר על מטר לטובת עשיית צרכים. מי שרוצה להתקלח לוקח דלי ושופך על עצמו מים קרים. אין סבון. אין שמפו והאוכל  מזעזע".  אבל זה לא היה הקושי היחיד. בין האסירים היו גם אסירי חמאס והוא חשש לחייו: "בתא היו אסירי חמאס שנעצו בי מבטים מפחידים. אמרתי להם שאני מיוון ושאני חף מפשע, והם צחקו ואמרו שכולם פה חפים מפשע. פחדתי לומר שאני מישראל", אבל אחד הסוהרים גילה שהוא מישראל. ״התרחש רגע מפחיד. אחד הקצינים נכנס וצעק: 'איפה האזרח הישראלי אלי כהן'. השתתקתי. הייתי בהלם. מתתי מפחד כי הוא הסגיר את הזהות הישראלית שלי מול אסירי חמאס. לא עצמתי עין במשך שני לילות ופחדתי שיהרגו אותי. אחד מאסירי חמאס איים עליי שישחט אותי, ואסיר מצרי אחר אמר לי: 'אם הייתי נתקל בך ברחוב הייתי שוחט אותך ומוציא את הראש שלך החוצה'. בין לבין הסוהרים היו מורידים לי ולאסירים אחרים כאפות ככה סתם. ניסיתי להיות תמיד עירני ובפוקוס כדי שלא יפתיעו אותי. הייתי דרוך כמו קפיץ לכל תרחיש שלא יבוא".בסופו של דבר לאחר שהתבררה הטעות הוא שוחרר וחזר לישראל.

כבר הורדתם את האפליקציה של אשדוד10?

הורדה לאנדרואיד:

הורדה לאייפון:

דילוג לתוכן