קורבן – אפשר להתקרב לה' מכל מצב
בשבת ב"ה נתחיל לקרוא בחומש ויקרא, הנקרא תורת כהנים משום שהוא עוסק בעבודת הקורבנות שנעשות על ידי הכהנים. כבר בפרשה הראשונה מפורטים סוגי הקורבנות למיניהם והפעולה הפועלת בהם. מעניין לראות שישנם קורבנות שונים לאנשים במצבים שונים ואף קורבנות ציבור. שני תנאי יסודי בקורבן: כוונת האדם ושהכשרים להקרבה הינם בעלי חיים טהורים: (ככון: פר, פרה, עגל, עגלה, כבש, כבשה, איל ורחל, שעיר ושעירה, גדי וגדיה, תורים ובני יונה) בנוסף ישנם גם מנחות שבאות מן הצומח. לכל קורבן יש תנאים בגיל הבהמה ומינו וישנם עוד תנאים שונים – מדוע לא קבעה התורה קורבן אחד שיפעל את כל הפעולות?
ישנם טעמים שונים לקורבנות: הרמב"ם בהקדמתו למסכת זבחים מסביר שהקורבנות אינם צורך גבוה אלא צורך האדם, הם "תרופה לנפש", וכשם שרופא אינו נותן תרופה אחת לכל המחלות, כך התורה נתנה קורבנות שונים למצבים שונים. הרמב"ן בפירושו לויקרא מסביר שהקורבן פועל על האדם מבפנים – האדם רואה שהבהמה נשחטת במקומו ומבין שכך ראוי היה לו, וזה מעורר תשובה אמיתית, וספר החינוך (מצוה צ"ה) מוסיף שבלי כוונה פנימית אמיתית הקורבן אינו מועיל כלל. וכן "קורבן" מלשון התקרבות לה'.
מתוך כך מובן שלכל קורבן מטרה משלו: עולה מן הבקר והצאן והעוף – הכל נשרף חוץ מהעור שהוא לכהנים, מכפר על הרהור עבירה ועל אי קיום מצוות עשה, וכן הוא קרבן של עולי הרגל, ויש קרבן עולה שמקריבים בכל יום תמיד. ישנם עולות של יחיד ושל הציבור וכן עולות בחגים וכן עולת נדבה. חטאת של כהן, של יחיד, של ציבור ויום הכיפורים, המכפרת על עוונות שנעשו בשגגה כגון אכילת איסור ועדות שקר. קורבנות חטאת נקראים גם קורבן עולה ויורד: העשיר מביא בהמה, העני עוף והדל מנחה. הגמרא במנחות (דף קד ע"ב) אומרת "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמיים", ורש"י שם מדגיש שהמילה "נפש" שנאמרה דווקא בקורבן מנחה של העני ולא בקורבנות היקרים, באה ללמדנו שהקב"ה מעלה על העני כאילו הקריב את נפשו ממש. אשם מביא אדם שלא בטוח שחטא, והגמרא בכריתות (דף כו ע"א) מגדירה אותו כ"מגדר עבירה" – כלומר הוא בא לא רק לכפר אלא להכניס את האדם למצב של זהירות ולגרום לו לחשוב מה עשה. קורבן שלמים מביא אדם שרוצה להודות לקב"ה, והרב שמשון רפאל הירש בפירושו לויקרא מסביר ששם "שלמים" בא מלשון שלמות – האדם מרגיש שלם עם בוראו, עם עצמו ועם העולם, ולכן קורבן זה הוא היחיד שחלקו נאכל על ידי הבעלים, כי השמחה וההודיה משותפת בין האדם לקב"ה.
מפירוט הקורבנות רואים שהתורה מתייחסת לפרטי פרטים של פעולות האדם ונותנת מענה לכל סוג של עבירה או רצון של האדם להודות לבוראו, עלות הקורבן המשתנה אף מאפשרת לעשיר ולעני לכפר על חטא שעשו בלי שום קשר למעמדם הכלכלי. המסר הוא שהפתח לניקיון ולכפרה זמין לכולם. לסיום, מתקדש שם שמים בבואנו לבית המקדש, ואף עושים מצווה בכך שחלק מהקורבנות ניתן לכהן – וכדברי חז"ל "מצווה גוררת מצווה", עצם מעשה הנתינה מוביל להמשך של טוב ושל קירבה לבורא.
שבת שלום 🕯️🕯️
