גדולה על מדים

לשני בוחבוט היה ברור לאחר סיום התיכון היא רוצה להתגייס לצה"ל ולהיות חיילת כמו כולם. שני, על הרצף האוטיסטי, היא בתה הבכורה של מאיה כהן, פעילה חברתית ואם חד הורית ל-4 ששלושה מהם אובחנו על הרצף האוטיסטי. מאיה ושני נעזרו ב"גדולים במדים" ששמה לה למטרה לשלב בעלי צרכים בצה"ל. אחרי מיונים רבים עלתה שני על מדים והיא משרתת בבסיס ׳ג’וליס׳ והיא מלאת גאווה שהיא חיילת

שיתוף ב facebook
שיתוף בפייסבוק
שיתוף ב whatsapp
שיתוף בוואצאפ
שיתוף ב email
שיתוף במייל

אחד הדברים המרגשים בחיי משפחות בישראל, הוא הרגע בו מלווים את בנם או בתם ללשכת הגיוס. לרוב בוגרי התיכון, המסלול מתקיים לאחר סיום הלימודים ותעודת הבגרות, הם פושטים את התלבושת האחידה ועולים על מדים. גם שני בוחבוט רצתה להתגייס לצבא ולשרת כמו כולם. רק שבמקרה שלה זה לא היה מובן מאליו, ולבטח הייתה מקבלת פטור מהצבא בשל היותה על רצף האוטיזם. אבל לשני היה ברור שהיא עולה על מדים וב- 23.6.21 זה קרה, שני התגייסה לצה"ל בזכות עמותת "גדולים במדים”, שמסייעת לנערים ונערות בעלי צרכים להשתלב בצה"ל.

 כמה ימים קודם סיימה שני את התיכון. היא למדה בכיתת תיכון במקיף ט' וסיימה בהצלחה את הלימודים. מעמד טקס הסיום ריגש את המשפחה במיוחד. זה לא מובן מאליו. שני למדה בכיתות החינוך המיוחד בחינוך הרגיל, ואמא שלה מאיה נלחמה ששני תלמד כמו כולם. וכששני אמרה שהיא רוצה להיות חיילת, מאיה נרתמה למשימה. כאשר שני עלתה על מדים, כתבה מאיה ברשת החברתית "התינוקת שלי בצבא ויוצאת לדרך חדשה". מספרת מאיה: "שני  סיימה את הלימודים שלה במקיף ט'  והחליטה שהיא רוצה להתגייס להיות כמו כולם. בהתחלה היא התלבטה בין שירות לאומי לבין גיוס לצה״ל. פנינו לעמותת 'גדולים במדים'  שזה פרויקט שהוא ייחודי ומיוחד.  500 חיילים מיוחדים מתגייסים ברחבי הארץ בתפקידים שונים, והחלטנו ללכת על זה. שני אמרה שהיא רוצה להיות שווה בין שווים וגם לחוות ולהיות כמו כולם, ולהרגיש שהיא גם תורמת למדינת ישראל, ונותנת את מנת חלקה ותרומתה למדינה. התחלנו להגיש טפסים  עברנו וועדות, ושני עברה והתחיילה, וכיום היא מאוד מאוד מרוצה."

שני שעמדה לצד מאיה במהלך הריאיון השיבה בקצרה לשאלות:

איך ההרגשה ללבוש מדים?

"בסדר”.

איך המפקדים מתייחסים אליך?

" בסדר. מתייחסים יפה. בשבת המדריכה לקחה אותנו אליה לביתה עשינו שבת אצלה ושמרנו שבת ולא נגעתי בטלפון בכלל״.

יש לך חברים מאשדוד?

"לא, הכרתי חברה חדשה בשם אורטל”.

איך ההרגשה לישון מחוץ לבית?

"קשה, אבל מתרגלים”.

איך האוכל בצבא?

״טעים”.

היא מספרת שאפילו עשתה תורנות מטבח למרות שהיא לא הייתה חייבת.

אחרי הצבא את יודעת מה את רוצה לעשות, מה להיות?

"להיות מורה בבית ספר. רוצה ללמד בתיכון להיסטוריה , אזרחות וספרות. מתמטיקה לא, כי מתמטיקה זה לא אני”.

מאיה: ״התינוקת שלי בצבא ויוצאת לדרך חדשה"

מאיה כהן מתרגשת ובכל פעם כשהיא מגיעה לבקר את "החיילת שלה. ״זה לא קל לשחרר את הגוזל שלך, אבל החלטתי לשחרר את הגוזלית לחיים עצמאיים, ואני גאה בה מאוד". היא מספרת גם כי התלמידים שלמדו איתה בכיתה החליטו להתגייס לצבא בעקבות שני: "בזכות העובדה ששני התגייסה לצבא, ההורים של חבריה לכיתת תקשורת אזרו אומץ  ופנו אלי  התעניינו שאלו איך שני מסתדרת. הם חששו זה  לא קל לשחרר את הילד שלהם לגור בדיור מיוחד, ולחיות חיים עצמאיים. להתגייס לצבא זו טבילת אש רצינית לא סתם. היה השבוע טקס מרגש בפלמחים וכל חבריה לכיתה התגייסו. הבנים מהכיתה של שני הופנו לדיור ביחד”.

חלמת פעם שהיא תתגייס?

"מאז שאובחנה, ידעתי שאני אלחם למענה, ואדאג שתמצא את הטוב שבה. זה היה הרצון של שני ואני הלכתי אתה. בטקס הסיום של התיכון ישבתי עם נורית טופז אמא של אמילי, שתינו יחד פועלות למען בעלי צרכים מיוחדים ובכינו בהתרגשות על זה שהבנות שלנו מסיימות תיכון משתתפות בטקס הסיום כמו כולם, זה לא היה מובן מאליו."

את מאיה כהן אפשר להגדיר במילה אחת "הלוחמת" כיום מאיה עשתה מהפך בחייה היא סיימה בהצטיינות תואר ראשון בחינוך במכללת ׳אחווה׳ וממשיכה לתואר שני, וכן היא משמשת, כרכזת פיתוח והשתלבות תחום צרכים מיוחדים בחברה העירונית וביחד עם טופז ובשיתוף הגורמים הממסדים, הם מצעידות את טיפוח בעלי צרכים מיוחדים באשדוד קדימה.

מאיה, בת 46, מוכרת באשדוד כרקדנית וכוריאוגרפית בכל סגנונות המחול ושנים עבדה במתנ"ס ׳עם שלום׳ בי"א,  והעבירה חוגי ריקוד בכל סגנונות הריקוד למאות תלמידות , בין היתר גם לתלמידות בעלות צרכים מיוחדים.

מאיה נולדה וגדלה באשדוד. הנערה היפה הוכתרה בשנת 1983 לתואר נסיכת אשדוד. בצבא היא שירתה כאחות מעשית במחלקות פנימית וגריאטריה בבית חולים "ברזילי". עם השחרור היא החליטה לממש את חלומה ורקדה כל הדרך ל"ווינגייט" שם למדה הוראת מחול. בנוסף היא למדה בבית הספר לבלט ומחול "קול ודממה" של משה אפרתי המשלב רקדנים שומעים עם רקדנים חירשים. "אז ראיתי שאפשר וצריך לשלב רקדנים בעלי לקויות בחוגי המחול", היא אומרת. במהלך השנים היא עברה הכשרה בתחומי תנועה לגיל הרך וכן למדה מחול מזרחי בשיטה הוליסטית רפואית. "בן אדם שהוא רוקד ישר מתחיל לחייך. הריקוד הוא דרך לבטא את עצמך ולהתמודד עם משברי החיים. והוא גם עוזר. היא אם חד הורית לארבעה ילדים, שלושה מהם אובחנו על הרצף האוטיסטי. מלבד שני הגדולה גם טליה שהיא "אמא קטנה" כפי שמאיה אומרת והתאומים הקטנים ינון ואליה. שאף הם אובחנו. בזמנו, כאם צעירה לא היה לה קל לקבל את האבחון של שני. "זה היה שוק גדול. בערך כשהילדה הייתה בת שנתיים קראו לי מהמעון ואמרו לי לקחת אותה לבדיקת שמיעה' כי קוראים לה והיא לא עונה. התפלאתי כי לא ראיתי בעיה אבל לקחתי אותה". הבדיקה יצאה תקינה ומאיה התרוצצה בין רופאים מבדיקה לבדיקה עד שקיבלה את האבחון שילדתה המתוקה לוקה באוטיזם. "הייתי שבורה. לא ידעתי איך מתמודדים? מה זה אומר? הבית היה כמרקחה. לא היו לי חיי אישות, הילדה גזלה את כל זמני ביום ובלילה, ובעקבות כך החלו בעיות בנישואים. העדפתי להיות אם חד הורית לילדה עם אוטיזם ותינוקת. הטיפול בילדה היה חשוב. הוא נתן לי כוח". מאז כמובן היא הפכה אמא לעוד ילדים על הרצף. ומאיה נלחמה למענם.

מאיה: ״כל עוד הבת שלי מאושרת אני מאושרת"

 היא משבחת את "גדולים במדים" ואת מיסדו אריאל אלמוג. "בזכותם הילדים שלנו משרתים בצבא ומרגישים שהם נותנים את חלקם למדינה" ומספרת בהתלהבות על הטיפול בחיילים, שיבוצם בתפקידים הולמים ועל המגורים הנפלאים שיש להם כשהם מסיימים את יום העבודה." הלוואי על אשדוד הוסטלים ברמה כזו" היא אומרת ומספרת בהתלהבות כי " הקימו גם  להקה צבאית של חיילים מיוחדים. הם שרו ביחד עם עדן בן זקן. זה ממש מרגש".

מה השתנה בחיים שלך?

"סיימתי את התואר בחינוך והתקבלתי לתואר שני  בחינוך עם התמחות בניהול מערכות חינוך היום אני מתעסקת  עם כל מה שקשור לניהול פרויקטים לילדים עם צרכים מיוחדים  בחברה העירונית , ואני מאושרת.  זו השליחות שלי.  חשבתי שאני אמשיך עם לימודי המחול שלי אולי אפתח סטודיו, אבל הילדים שלנו משנים עולמות."

אילו פרויקטים?

"הפרויקטים הם הצגות מונגשות ואקדמיה שנפתחה לסטודנטים עם צרכים מיוחדים. ביחד עם נורית טופז, אנחנו עובדות על האקדמיה שתיפתח באוקטובר. אני הולכת ללמד באקדמיה  כ- 3 שעות את התחום של אומנות רב תחומית  בשיתוף עם מכללת אשדוד,  אקי"ם והחברה העירונית. יום יום לימודים סטודנטים שמסיימים את התיכון ואין להם מה לעשות. זו תוכנית ייחודית שאין אותה בארץ.  זה הולך להיות שם ודבר שלוחה של ׳בר אילן׳  לומדים יום יום תיאטרון מוסיקה  כתיבה יצירתית  לחן, פיתוח קול  מסלול של 3 שנים. המאבק הבא זה דיור. חשוב לי שיהיה להם מקום טוב שאוכל בבוא היום ללכת בשקט. שיהיה להם את המקום שלהם. כולם יכולים להגשים את החלומות. הלימודים שלי רק בזכות הילדים שלי כל עוד שהבת שלי מאושרת אני מאושרת".

 על ׳גדולים במדים׳

תכנית "גדולים במדים" נוסדה לפני כעשור במטרה לשלב בצה"ל נערים עם מוגבלויות ובכך להביא לשילובם בחברה הישראלית כאשר המטרה המרכזית היא לשלב אותם בסופו של דבר בתעסוקה אזרחית על מנת שיוכלו לחיות חיים עצמאיים ככל האפשר. במהלך התכנית מקבלים הנערים הזדמנות שוויונית להתנסות בעבודה יצרנית, יחד עם אנשים רגילים, כאשר הכול נעשה במסגרת הצבא, המהווה עבורם בית מוגן המקבל אותם כפי שהם.

בנוסף, השילוב תורם רבות גם לשאר החיילים בבסיס, בכך שהוא מסיר את המחסומים שלהם לקבלת השונה והחריג, דבר שיש לו השפעה רבה לעתיד, כאשר סיכוי רב שאותם חיילים יהפכו למעסיקים עתידיים או יעבדו איתם יחד באותו מקום עבודה. במהלך הזמן הוכיחה התוכנית כי השילוב בצה״ל הופך את הנערים מתלותיים וחסרי ביטחון לנערים עצמאיים שמשתלבים בחברה ותורמים לה כמיטב יכולתם. בנוסף הוכח, שהשירות בצה״ל משפר פלאים את המיומנות החברתית שלהם, מעניק כישורי חיים בסיסיים, ומחדיר בהם אמונה ביכולותיהם. התכנית זכתה ב"אות הנשיא למתנדב" 2017 על עשייה הברוכה בקרב צעירים עם מוגבלויות בישראל.

כבר הורדתם את האפליקציה של אשדוד10?

הורדה לאנדרואיד:

הורדה לאייפון:

דילוג לתוכן