מותה של יובל בטרם עת היכה בתדהמה את חבריה, מכריה ומוקיריה. "יובלי היתה הנשמה שלי, נשמה יוצאת דופן, מתת אל. החזקתי אותה צמודה אלי מגיל אפס, היינו גוף אחד. עברה תקופה קשה והתמודדה באומץ, נשאר חלל גדול" אומר בכאב תהומי אביה, ברק סרי.
לדבריו, היא היתה מלאך אמיתי, כזו שנכנסה ללב של כולם. "כל מי שהכיר אותה, כל מי שהיה במחיצתה התאהב בה. היא היתה אישה טהורה עם לב ענק שכל כולה אהבה, נתינה, חסד ועזרה. תמיד ביקשה לעזור לנזקקים, לסייע לכל מי שביקש. הפכה עולמות כדי לעזור. היתה רגישה כל כך לכל המצוקות של האנשים. להומלס שחי ליד בניין העירייה, קנתה טלפון סלולרי ושמיכות".
אבל מאחורי הדמות החיצונית האהודה והאהובה, הזורחת והטוהר ששידרה היו ליובל שלוש שנים קשות וסבלה מאוד פנימה. "היא התמודדה בכל כוחה לצאת מזה ולחזור לחיים" מספר ברק. "היא אמרה לי שהיא רוצה לחזור להיות אישה שמחה, התחננה שיהיה לה טוב. אמרה שהיא סובלת, עוברת ייסורי גהינום. היא רצתה לחזור להיות האישה שהיתה, רצתה חתונה , רצתה ילדים. אנחנו במשפחה יצאנו מגדרנו שתהיה מאושרת. רצינו רק שתפרח, רק שתשמח. כשהיא שמחה כולנו שמחנו, כשהיא כאבה כולנו כאבנו. היא עשתה הכל כדי להיחלץ מהמכאובים, הלכה לכל מי שהבטיח לה הקלה. לפני כמה חודשים אמרו לה לצרף לשמה את השם של אמא שלי , סבתה רינה, שאותה לא הכירה. היא הלכה למשרד הפנים וצרפה את השם רינה בתעודת הזהות ולמרבה הטרגדיה היא נפטרה באותו תאריך ממש שאימי נפטרה בו. היא היתה הלב של המשפחה והלב הזה נדם".
מסע הלוויה שלה היה קורע לב. אלפים ממכריה וממכרי המשפחה הגיעו ללוות אותה ביום שישי האחרון למנוחת עולמים. אביה ברק סרי שנשא הספד על בתו אהובתו ריסק את לבבות באי הלוויה. "יובל, מה נעשה בלעדייך? בתי אהובתי יובלי, טובת לב .היית מלאך אמיתי. אישה טהורה עם לב ענק שכל כולה אהבה נתינה, חסד ועזרה. יובלי, תמיד אמרתי לך שיש לך מתת אל, את נכנסת ללב של כולם. תמיד אמרו לי 'איזה ילדה טהורה יש לך, רגישה, טובת לב מלאך אמיתי'. יובלי אהובה שלנו, כמה כאב וכמה צער יש בנו על לכתך. יובלי נשמה שלי אהבנו אותך, אהבה גדולה. כשאת שמחת כולנו שמחנו. כשכאבת כולנו כאבנו. היית הלב של המשפחה וכעת נדם הלב. יובלי שלי, אני כל כך מתגעגע אלייך, אני כבר מתגעגע אלייך. את כל כך חסרה, אני אתגעגע אלייך עד יומי האחרון".
ראש עיריית אשדוד ד"ר יחיאל לסרי ספד ליובל: ”אנו בעירית אשדוד, המומים וכואבים את לכתה בטרם עת ובדמי ימיה, של העובדת שלנו יובל סרי היקרה. ליבנו עם משפחת סרי היקרים – האבא ברק, האמא שרה, האחות אלה והאחים רון ודן, והסב אבינועם, לשעבר סגן ראש העיר ויקיר העיר -מהמשפחות הוותיקות והחשובות בעיר שלנו אשדוד. יובל עובדת עירייה שבמסגרת תפקידה בוועד העובדים, סייעה לכל עובד ועובדת שפנו אליה, במאור פניה היפות, בחן ובמקצועיות, ותמיד מכל הלב , עם חיוך רחב ועיניים מאירות שלצערינו הרב, אורן התכול כבה בטרם עת. בשמי, בשם סגני ראש העיר וחברי מועצת העיר, וכלל עובדי העיריה אנו שולחים חיזוק של נחמה להורים לאחות ולאחים, לסבא ולכל משפחת סרי המורחבת”.
הסבא אבינועם סרי, סגן ראש העיר לשעבר סיפר: "הנכדה שלי יובל הייתה אשת חסד מהמעלה הראשונה. אני בעבר שימשתי כיו"ר הוועד למען החייל, והיא תמיד ביקשה שאסייע לה בנושאי החיילים, צירפה אותי לכל מיני מקומות של נתינה והייתי מגיע איתה לכל מקום שביקשה שנסייע. הבן שלי ברק היה צמוד אליה, סייע לה וטיפל בה, עשה מעל ומעבר השקיע ימים ולילות. ברק והמשפחה הקרובה עטפו אותה בחום ואהבה. איבדנו ילדה יקרה”.
איריס נפתלי: ״הייתה בה אהבת אדם וחום אנושי בלתי רגיל״
יובל, נולדה וגדלה באשדוד למדה במקיף ח' והייתה בעלת תואר ראשון במדעי ההתנהגות. בארבע השנים האחרונות עבדה כאחת מחמש המזכירות במשרדי ועד העובדים בעיריית אשדוד.
"כשהגיעה אלי הידיעה על מותה של יובל נכנסתי להלם. זהו כאב גדול", אומרת יו"ר ועד העובדים איריס נפתלי, השוהה בימים אלה בארה"ב בביקור משפחתי. “כולנו התחברנו אליה, הייתה בה אהבת אדם וחום אנושי בלתי רגיל, שגרם לכולנו להתאהב בה. היא היתה ילדה איכותית, מוסרית, מקסימה, עם חוש הומור והרבה נתינה יוצאת דופן. כמעט ולא הייתה בעיה שהיא לא הצליחה לפתור. קיבלה כל אחד בסבר פנים יפות, היתה נכונה לעזור לכל אחד. הייתה עובדת מעולה, מה שלא ידעה, שאלה ולמדה, כשהטלתי עליה משימה זה היה מבחינתי 'שגר ושכח', כי היא תמיד התבצעה עד סופה".
מירב שרת, ראש מינהל משאבי אנוש בעירייה, מתארת את יובל כבעלת לב גדול ורחב. "היא דאגה לתושבים ולעובדים. תרמה רבות והבינה את המשמעות האמיתית של העבודה הציבורית. יחסיה היו דוגמא ליחסים המושתתים עם אהבה, כבוד ודאגה לכל אדם. חיוכה הרחב ומאור פניה היו כרטיס הביקור שלה".
והטקסטים האלה שמתארות נפתלי ושרת חזרו כמעט בפי כל מי שבא במגע איתה ובפי כל מי שהכירה אותה ואיששו את דמותה הטהורה, הטובה, בעלת סבר פנים יפות, תרתי משמע. סיפרו עליה שהייתה נכונה לסייע לכל מי שפנה אליה. "הלם" זו התיתה התגובה שנשמעה לאחר היוודע דבר מותה.
וכל מי שבא במגע עם יובל מספר על רוח ההתנדבות שפיעמה בה, על יכולת הארגון שלה, על יכולתה לרתום אחרים למשימות ולהפעילם בנושא, ועל רצונה להעניק ולסייע, בין השאר, לנזקקים ולמשפחות מעוטות יכולת. סיפרה תמיד לחברותיה על אהבתה הגדולה לאביה ברק, אותו ממש העריצה והייתה קשורה אליו בכל נימי נפשה.
אירמה צור, חברת המשפחה, שמגדירה את יובל כ"אור גדול לעולם, מלאך שכל כולו לב ענק", מספרת כי באחד המקרים יובל סייעה לה בטיפול בחייל בודד. "היא לקחה אותו תחת חסותה, היתה מתקשרת אליו לשאול מה הוא צריך ומביאה לו".
אבי אבן חיים, מנמל אשדוד ,מתאר את יובל כ"צדיקה אמיתית" ומספר כי זכה להכיר את יובל "עם העיניים הטובות והלב הענק, במלחמת 'חרבות ברזל'. היא היתה שולחת אותי לקנות מצרכים לחיילים ולכל מיני אנשים, שהיו צריכים עזרה, ומבקשת ממני שינוע לחיילים, להביא להם ציוד. רק הייתה כותבת לי והייתי נוסע לקנות להם".
אביעד תורג'מן מעמותת "חסדי נעה" מספר שיובל היתה שולחת אותו "לקנות מצרכים לכל מיני אנשים שצריכים עזרה. היא רק היתה מסמסת לי והייתי נוסע לקנות ולתת". סיפורים אלה הם רק מעט מעשרות הסיפורים על יובל והנתינה העצומה שלה לזולת אותם עשתה ב-30 שנות חייה שנגדעו והותירו חלל גדול ועצוב בליבותיהם של משפחתה הוריה, אחיה, וקרוביה ולכל מי שהכיר אותה. יהיה זכרה ברוך
