הארכיון, שמופעל באמצעות שלושה עובדים ושנים עשר מ⁹תנדבים, שנבחרו לכך בקפידה רבה, מסנכרן בין ההיסטוריה המקומית לטכנולוגיה מתקדמת, ומרכז חומר היסטורי, מימיה הראשונים של עיר, דרך צמיחתה והתפתחותה המהירה, עד לימינו אלה. הוא מכיל: פרוטוקולים, התכתבויות, פרסומים, תצלומים, אוספים, רשומות, מפות, כרזות, סרטים ועוד.
המידע עומד לרשות כל מבקש ומקבלים אותו בקלות מרבית וללא תשלום. נכנסים לאתר הארכיון מאתרים רשומות רצויות, מזמינים אותן ומקבלים אותן לאי מייל. בימים אלה מתעדים בארכיון, בין היתר, את כל ספרי המחזור ותמונות המחזור של כל בוגרי בתי הספר היסודיים בעיר. ד"ר משה דרור, מוותיקי אשדוד, עלה בגיל 12, ב-1963, מארגנטינה לאשדוד.
בתחילת דרכו המקצועית היה גרפיקאי והיה בין הראשונים בעיר שפתח וניהל משרד פרסום גדול ומצליח. את ניסיונו העשיר הביא עימו, לאחר שנים, לתפקידו כמנהל המחלקה ליחסי ציבור בעירייה, בו כיהן במשך עשרים שנה, שבמהלכן פיתח את פרסום העיר ומיתוגה. הוא בעל תואר ראשון במינהל ומדיניות ציבורית ממכללת ספיר (שלימים גם הירצה בה), תואר שני בהצטיינות, בתקשורת פוליטית, בו ערך מחקר על תהליך הקמת ביה"ח באשדוד, החל משנות השבעים, ודוקטורט בו ערך מחקר, על "שיתוף הציבור בקבלת החלטות השלטון המקומי"- כולל באשדוד, שניהם מאוניברסיטת ת"א.
במהלך השנים כתב ד"ר דרור ביוגרפיות, בהן "צילקר-אשדוד שאהב", שראה אור כחודשיים לאחר פטירתו של ראש עיריית אשדוד המיתולוגי. לדבריו, הוא נהג להחזיר בתום הכתיבה, לנשוא הביוגרפיה, או לבני משפחתו, את המסמכים שניתנו לו לצורך הכתיבה. "הבנים של צילקר השאירו לי את המסמכים היקרים מפז, וחשבתי שמן הראוי הוא שיהיו בארכיון העיר, שעדיין לא היה קיים. הפליא אותי שאין כזה באשדוד, שהרי קרו בה דברים במהלך השנים, שהפכו אותה לעיר גדולה עם כל המשתמע מכך", הוא אומר.
יש לציין ש"חוק הארכיונים בישראל" מחייב את הרשויות המקומיות להקים ולתפעל ארכיון עירוני, ומפרט אילו מסמכים של הרשות יתועדו בו, על ידי מי ובאילו תנאים. עיריית אשדוד החלה לפני שנים אחדות בהקמת ארכיון עירוני לריכוז מידע היסטורי על העיר. הפרויקט נקטע בשלב כלשהו, עד שראש העיר, ד"ר יחיאל לסרי, החליט לחדשו והיטיל את המשימה על ד"ר דרור, שכבר היה בגמלאות. אחרי סיור בארכיונים המיושנים ברשויות שונות החליט ד"ר דרור, בתמיכת ד"ר לסרי, על הקמת ארכיון דיגיטלי ראשון מסוגו.
הקמת הארכיון היתה לדבריו, אתגר גדול ולא פשוט, שכן הוא היה כרוך, בין השאר, בבעיות טכנולוגיות מורכבות. בתחילה הוא השתמש בספקי חוץ, וכיום, לאחר שהוא רכש מיכשור ייעודי מתאים, שלושת העובדים ותריסר המתנדבים שעברו הכשרה בנושא, מבצעים את הכל בעצמם וחוסכים לעירייה הרבה כסף. הם עוסקים באיסוף מידע, עיבודו ועריכתו, שיפור איכות התמונות והמסמכים, הנגשתם לבעלי מוגבלויות, העלתם למערכת הדיגיטלית ועוד. מטבעה העבודה בארכיון אינה מסתיימת לעולם ונמצאת כל הזמן בפעילות מואצת..
