לא להאמין איך במדינתנו מרובת האירועים, גם אירוע טראגי כזה אירע, והאם יתכן שבגלל רוח חזקה קרס מסוע הפחם לתוך הים וחיי אדם קופחו? זה קרה לפני יותר משנתיים בתחנת הכוח "רוטנברג" באשקלון.
למרבה הצער, דווקא באותו היום הגיע נפתלי אדרי ז"ל מאשדוד, גמלאי חברת החשמל בה עבד כשלושים שנים, לדוג על המזח בתחנת הכוח, לשטחה נכנס באישור מיוחד שקיבל.
לא ברורים עד היום פרטי התאונה, אך ככל הנראה בשל רוח חזקה, העגורן קרס, נפתלי נחשב נעדר משך ימים ארוכים יחד עם מפעיל העגורן ניר דקל ז"ל, תושב קיבוץ אור הנר.
ואם לא די בצער הנורא של הקריסה וההיעלמות בטביעה, הרי שהמשפחות נאלצו גם להמתין להימצאות יקיריהן במים. אדרי ז"ל נמצא תוך כיומיים, אך דקל ז"ל חולץ רק לאחר כחודש.
האירוע התמיה רבים ומשטרת מרחב לכיש פתחה בחקירה, בליווי פרקליטות מחוז דרום. בני המשפחות המתינו בסבלנות, אך החקירה כאמור, הגיעה לסיומה בהחלטה לסגור את התיק, ללא קבלת אחריות של איש.
המשפחות כמובן לא יודעות את נפשן מהצער, הלוא חיכו לפחות לסגירת מעגל ולנטילת אחריות על מה שקרה. בנימוק שנתנו הסנגורים של אחד הנחקרים, הואשם מזג האוויר הקיצוני שלא נצפה מראש ועל כן לא התארגנו באופן שונה.
"אני דורשת צדק. בשם כל פועל במדינה שיוצא לעבודה ולא יודע אם יחזור"
איילת אדרי, בת 28, היא הבת השלישית מתוך ארבעת ילדיהם של נפתלי ז"ל ואתי תחי'. עם קבלת הבשורה השבוע על סגירת התיק, פרסמה פוסט נוקב ונזעם כנגד ההחלטה: "המדינה קוברת את האמת, לא אתן לזה לעבור בשקט. אבא שלי נפתלי אדרי ז"ל נהרג באסון העגורן בתחנת הכוח רוטנברג באשקלון. יחד איתו נהרג גם ניר דקל ז"ל.
שני אנשים- לא שמות בסטטיסטיקה- נהרגו כי עגורן קרס. לא בגלל טיל. לא במלחמה. בגלל רשלנות. כל מי שכבד בתחנה ידע, שהרוחות באשקלון הן לא דבר חדש. תחנת כוח שמפעילה עגורנים כאלה צריכה לדעת להיערך. זה תפקידם, זו אחריותם. ועכשיו, שנתיים אחרי, הפרקליטות מודיעה שאין אשמים. פשוט כך.
כאילו לא מתו אנשים, כאילו לא הייתה אחריות של אף אחד. אני שואלת את עצמי- אם היו נהרגים בכירים ולא עובדים פשוטים, גם אז לא היו אשמים? אני לא אשתוק, אני דורשת צדק. בשם כל פועל במדינה שיוצא לעבודה ולא יודע אם יחזור."
בשיחה עימי איילת מתרגשת, מתקשה לשחזר את אותם ימים קשים שעברו מאז.
איילת, מה את זוכרת מאותו היום של התאונה הטראגית?
"בשעות הערב קראתי ידיעה, והבנתי שקרה אסון בתחנת רוטנברג וקרס עגורן. לא הבנתי במה מדובר ואז בעלי התקשר ושאל אם אבא דג באותו יום ברוטנברג. בעלי שוטר במשטרת שדרות, הוא קיבל דיווחים על מה שקרה שם ועשה אחד ועוד אחד. לאחר שבעלי הסביר לי, הבנתי שזה היום שבו אבא דג קבוע. ניסיתי להתקשר לאבא והוא לא ענה. התקשרתי לאחי כדי לוודא את המקום ואיפה בדיוק אבא נמצא יחסית למזח".
"השעות עוברות, בעלי כבר מבין שזה אבא ושאין קשר איתו. עושים איכון על הטלפון, מתקשרים לקצינים, במקביל מתחילים לבדוק מי נמצא שם. אחרי שעות מורטות עצבים, בעלי אומר שעידכנו אותו שהרכב של אבא שם והוא לא יצא. אף אחד לא יצר איתנו קשר מהמשטרה, פשוט ישבנו לבד וחיכינו. לקראת שש בבוקר התקשרתי לדווח על נעדר".
איך תפקדת באותן שעות קשות?
"הרגשנו חסרי אונים. הסברתי למשפחה שקרה אסון, ושמחכים למידע. אמא, שלמחרת הייתה אמורה להתנדב ביום המעשים הטובים כספרית למבוגרים ב׳בית לברון׳, באותו ערב אספה את הציוד והרגישה שהיא עומדת להתעלף. היא הרגישה את אבא, היה להם חיבור נשמתי. בעלי השתחרר ממשמרת לקראת שלוש בבוקר והצטרף אלינו. עדיין לא דיברו איתנו לא מהמשטרה ולא מחברת החשמל, פשוט ישבנו וחיכינו.
בשש בבוקר אמא ביקשה שכולם נגיע לבית שלה. הגיעה גם עובדת סוציאלית, שלא ידעה מה לומר לנו. אמא הגישה לה קפה ועוגה ועוד לא הבינה שאנחנו בסרט רע".
"התייחסו אלינו בחוסר רגישות מוחלט"
כמה זמן עד שהודיעו לכם שאבא נמצא?
"יומיים ישבנו בבית. משני בלילה עד רביעי בבוקר לא ידענו כלום ואף אחד לא פנה אלינו. עד היום אין תשובות, אין מצלמות, עד היום לא יודעים איך אבא נהרג. פשוט ישבנו וחיכינו שאבא יפתח את הדלת ויגיד שסתם התעכב…"
המשטרה הייתה איתכם כבר בקשר?
"המשטרה לא עידכנה בכלום, רק אחרי שהגופה נפלטה בחוף הים, יצר קשר חוקר מתחנת אשדוד".
ניסו לבדוק מה קרה?
"אני זוכרת שהייתה נתיחה באבו כביר, וגם שם לא היו יחסי אנוש. התייחסו אלינו ממש רע. אחי שאל מתי נוכל להביא את אבא לקבורה, כי ידוע שלפי היהדות הנשמה מתענה כשהגוף מתעכב בקבורה, והעובדת הסוציאלית אמרה לאחי, 'אבא שלך לא היחיד שמת אז תירגע'. ממש לא להאמין".
ואיך אמא התמודדה עם האבל בשנתיים האלו?
"אמא לא מעכלת כמובן. לפחות שנה אחרי לדעתי היא לא הבינה שאיבדה את אבא. כלום לא היה ברור. כמו הלם. אפילו בסוכת האבלים היא לא הבינה מה קורה ".
ואחרי כמעט שלוש שנים הפרקליטות סוגרת את התיק.. איך זה מרגיש?
"סוגרת ואומרת שאבא מת מרוח של 60 קמ"ש. איך? איך היא מצליחה להזיז עגורן שמתאים לאקלים של הוריקן. ל140 קמ"ש. איפה החוקרים שיסבירו למה הבלמים לא עבדו? איך העגורן השני לא קרס? אין להם תשובות. אגב, גם את הסגירה של התיק גיליתי דרך כתבה ולא עידכנו אותנו אישית".
תגישו ערעור?
"עורכי הדין יקבלו את ממצאי החקירה ואז יחליטו, אבל ברור לי שזה ביזיון להאשים רוח של 60 קמ"ש במוות של שני אנשים יקרים. לא ברור לי איפה הגורמים האחראיים היו. איך זה שהשירות נתן התראה על מזג אוויר קיצוני והמשיכו לעבוד? מבחינתי זה פשוט מחדל. באשדוד סגרו עבודה ושם לא. שיתנו לי תשובות ברורות. הכי קל להאשים את הרוח ולא לתת לנו תשובות".
מה הדבר הכי חשוב שתזכרי מאבא?
"שהוא היה אבא מדהים. תמיד כיבד את כולם וכולם כיבדו אותו. אדם טוב, שלא דיבר על אף אחד רעות. תמיד בסבר פנים יפות, מחייך. אפילו החברים שלנו ישבו איתו על בירה. אדם חכם. הפסדנו המון. "
אבא עבד בחברת חשמל 35 שנה ולכן היה לו אישור דייג. נהרג במקום שכל כך אהב. הם שומרים איתכם על קשר?
"מחברת החשמל באו לנחם אותנו, אמרו משתתפים בצערכם ונעלמו עקבותיהם. אנחנו מרגישים שהפקירו את אבא. לא הגיעו לחקר האמת בוודאות. אבא הפך להיות חלק מסטטיסטיקה של אסונות עגורנים וזהו."
ישראל אסל, עו"ד מומחה לתאונות עגורנים: ״אבחן את חומרי החקירה ואשקול הגשת ערר״
עצם העובדה שהוחלט על סגירת התיק הפלילי מבלי להעמיד איש מעובדי ומנהלי חברת החשמל לדין מלמד על כישלון מפואר נוסף של יחידת פל"ס (פועלים ללא סיכון) בלהב 433 שחקרה את אסון המזח.
בעקבות ביקורת קשה על המדינה שלא מוגשים כתבי אישום בתחום תאונות עבודה הוקמה בשנת 2019 יחידת פל"ס, כאשר מטרת הקמת היחידה היתה ביצוע חקירות מקצועיות של תאונות עבודה כך שיתאפשר לפרקליטות הפלילית להגיש כתבי האישום כנגד הגורמים האחראיים לתאונה.
במשך שש שנות פעילותה פל"ס ריכזה אצלה מספר מועט ביותר של תיקים, חלקם חקירת תאונות קטלניות במעורבות עגורנים בכל החקירות פל"ס כשלה פעם אחר פעם. כפי שהיה בתיק קריסת העגורן ביבנה אירוע שבו נהרגו ארבעה עובדים תיקי תאונות עגורנים קטלניות נוספות שאירעו באתרי בנייה בקרית אונו ובבת ים נסגרו משום שלא נחקרו במקצועיות על ידי היחידה.
לאחר שש שנות פעילות כבר ברור שיחידה זו אינה ממלאת אחר יעודה המקצועי לשמה היא הוקמה, בפועל היחידה לא הניבה חקירות שהובילו לכתבי אישום משמעותיים.
על כן אני קורא למפכ"ל המשטרה לסגור את יחידת פל"ס ולהעביר את החוקרים שלה חזרה למינהל הבטיחות בעבודה כפי שהיה לפני הקמת היחידה, אין צורך לבזבז כספי ציבור על יחידת משטרה שאין בה תועלת ממשית.
לאחר שאקבל את מלוא תיק החקירה, אבחן את חומרי החקירה ובהתאם אשקול הגשת ערר לפרקליטות המדינה על סגירת התיק הפלילי, אפעל בכל דרך לגרום לכך שהגורמים האחראיים בחברת החשמל לאסון הנורא יועמדו לדין פלילי.
חברת חשמל: ״אין תגובה״
מחברת חשמל בחרו שלא להגיב.
משטרת ישראל: טרם התקבלה התגובה
עד למועד סגירת הגיליון טרם התקבלה תגובת משטרת ישראל.
למה שיחקרו חיי אדם הפכו להפקר .פשוט בושה מדינה רקובה