במרץ האחרון עלה אבי רוזנפלד (18) על טיסה לערב הסעודית. כמי שמחזיק בדרכונים שוויצרי ובריטי (ולא בדרכון ישראלי) מתאפשר לאבי לטוס לכל יעד שהוא חפץ בו. הוא הסתובב חופשי ברחובות ריאד הבירה, אך לפתע החלו לעברו קריאות עויינות והוא הבין שיהדותו נחשפה. את יתרת הדרך למלונו עבר בריצה, כאשר שוטרים ומאבטחים בדרך אינם מתייחסים לתלונותיו על איומים, ולא מושיטים לו סיוע כלל, אלא רק מאבטחי המלון בו התאחסן, אשר סייעו לו להגיע בשלום.
ואם חשבתם שזה מה שיעצור את אבי מלהגשים את חלומו, טעיתם ובגדול. זו רק עוד חוויה בדרכו של מי שנולד עם כרטיס טיסה ביד..
אבי רוזנפלד, רק בן 18, חולם לטוס ולבקר לפחות ב-193 המדינות החברות באו"ם, ואם אפשר כמה וכמה פעמים בכל אחת, עוד יותר טוב ועוד יותר טוב.
לפחות פעם בשבועיים הוא מניח על גבו תיק גב וטס ליעד אחר. לעיתים ספונטני לגמרי, מהיום להיום. בביקורת התעופה מביטים בו, מרימים גבה לנוכח החותמות הרבות וכנראה בסתר ליבם מבינים שהוא חי את החלום של רבים מהם.
בגיל 18 כבר הספיק כבר לבקר בלא פחות מחמישים מדינות וכאמור, עוד היד נטויה. את המקור לכל זה ניתן אולי למצוא בילדותו המיוחדת.
הוא נולד בשנת 2006 בלונדון, להורים חרדים מחסידות גור, אבא יליד שוויץ, אמא ילידת בריטניה. בן שני מתוך שמונה אחים ואחיות במשפחה. כאשר היה בן חודשיים, המשפחה עברה לישראל והם גרו באשדוד ברובע ז', לא כאזרחי ישראל אלא כתושבים ארעיים, אך חוו את המגורים ברובע במלוא משמעותם: "למדתי בתלמודי תורה, יש לי הרבה חברים מהשכונה, אשדוד זו העיר שלי."
לאחר מכן המשפחה שוב חזרה לבריטניה, כאשר אבי היה בן 11, ועד גיל 16 הוא למד בישיבה החסידית עד שהתחולל בו שינוי.
מתי החלטת לעזוב את החסידות?
"בגיל 16 קניתי סמארטפון והתחלתי לגלות עולם, תרתי משמע. התחלתי לשוטט באפליקציית "גוגל מאפס", ראיתי מקומות קסומים והבנתי שאני רוצה להיות בהם בפועל".
אתה מדבר על הורים מחסידות גור. איך הם קיבלו את החזרה שלך בשאלה?
"היה להם מאוד קשה, אבל לא הוציאו אותי החוצה מהמשפחה. הם מאוד מכבדים אותי. אבא שלי הוא היום החבר הכי טוב שלי".
אתה כיום נראה חילוני במראה החיצוני אבל לא מוכן שאגדיר אותך, מדוע?
"אני מעדיף לא להגדיר את עצמי. אני יהודי. נולדתי יהודי ואמות יהודי. אני לא אתאיסט, לא אנטי, לא חילוני, נראה כמו כולם אבל מאמין ומניח תפילין."
מה קרה לך במפגש עם אפליקציית "גוגל מאפס"?
"אפשר לומר שהתמכרתי. מאוד התחברתי לטיסות וטיולים ונכנס לי חלום גדול, לטייל בכל המדינות בעולם."
בכמה מדינות מדובר?
"יש 193 מדינות שחברות באו"ם, ובכולן אני חולם לטייל."
כרגע טיילת בחמישים, זוכר את כולן?
"לא זוכר הכל.. טסתי לאנגליה, ווילס, סקוטלנד, אירלנד, ארצות הברית, שוודיה, נורבגיה, דנמרק, גרמניה, הולנד, בלגיה, צרפת, ספרד, מרוקו, שוויץ, איטליה, רומניה, הונגריה, בולגריה, צ'כיה, פולין, קרואטיה, לוקסמבורג, אוקאינה, מולדובה, יוון, טורקיה, ישראל, ירדן, פורטוגל, ארמניה, עומאן, איחוד האמירויות, קירגיסטן, סרילנקה, סין, מלזיה, סינגפור, תאילנד, ויאטנאם, קפריסין, איסלנד, סעודיה, אוסטריה, סלובקיה, קזחסטן, הודו…”.
איך התחיל בפועל העניין של לטוס עוד ועוד?
"בגיל 16 הטיסות מלונדון לארץ עלו הרבה, ולכן התחלתי לעשות עצירות של כמה ימים במדינות ביניים, קונקשן. ראיתי שזה מהנה והתחלתי ממש לשהות שם ולטייל בהן".
היו לך טיסות קצרות במיוחד?
"פעם הייתה טיסה זולה של 80 ש"ח מלונדון למרוקו, אז טסתי ליום אחד, רק כדי לטייל. וחזרתי בלילה".
אתה רוצה לטוס או לטייל?
"אני רוצה לבקר וגם ליהנות, לחוות תרבויות".
וקורה שחזרת כמה פעמים לאותה מדינה?
"בוודאי.. במרוקו הייתי שש פעמים, בסין ארבע פעמים, ברוב מדינות אירופה ביקרתי יותר מפעם אחת."
אני חייבת לשאול איך מממנים את כל הטיסות האלו.. אתה מגיע ממשפחה עשירה?
"אני ממש לא בא ממשפחה עשירה. אני בא ממשפחה פשוטה לגמרי. אני לומד לחפש דילים. בשנה האחרונה יש לי מנוי לחברת התעופה "וויזאייר", כך שאני משלם 2000 ש"ח לשנה, ומקבל טיסות ב40 ₪ בלבד, אבל צריך להיות מאוד ספונטני כדי ליהנות מזה. טסתי איתם כבר מעל שלושים פעמים."
ארבעים שקל? זו בדיחה?
"זו לא בדיחה, יש הרבה מציאות ואנשים לא יודעים. לפני כחודש הגעתי מישראל לסין ב150 ₪ בלבד".
מישראל לסין בפחות ממאתיים שקלים?
"בדיוק. טסתי מישראל לאבו דאבי ב40 שח, מאבו דאבי לקזחסטן 40 שח, מקזחסטן יש אוטובוסים לסין של 12 שעות נסיעה".
וממה אתה מתפרנס?
"האמת היא שבעבר הייתה לי עבודה מסודרת כמנהל מכירות בבריטניה וזה מאוד הגביל אותי מלטייל וגם הבוס פחות אהב את זה. היום אני הרבה ברשתות החברתיות ובאינסטגרם, מתכנן טיולים לאנשים, עוסק בבניית מסלולים, חפשו אותי באנגלית- אבי הנווד, ובעברית- אבי רוזנפלד".
אתה מגיע גם למדינות עויינות כמו סעודיה, אין בך פחד מתקיפה אנטישמית?
"אין לי דרכון ישראלי, לכן טיילתי גם במדינות עוינות, כמו סעודיה. ותמיד יש לי תפילין בתיק ודגל ישראל קטן בכיס".
ספר על מקרה מאחת המדינות העויינות…
"שלוש פעמים ביקרתי בירדן, שם לפי החוק אסור להכניס תפילין. בפעם השלישית נתפסתי עם התפילין במעבר ודרשו ממני למסור אותם. ניסיתי את מזלי, שלפתי חמישה דינרים ירדניים, נתתי למאבטח וזה הצליח. נכנסתי לירדן עם התפילין."
וכאשר יש אזהרות מסע אתה נשאר בבית?
"לא נשאר בבית בשום מצב יותר משבוע. היתה לי חוויה בסרילנקה באזהרת המסע האחרונה, כולם מיהרו לעלות על טיסות לארץ, אני העדפתי להישאר בבית חב"ד, עם עוד עשרה מטיילים אמיצים, מוקפים בנגמ"שים ובשוטרים, חסרי פחד".
אך לא רק אנטישמיות בעולם, אלא גם זעזוע ממצבים שונים. במלזיה למשל הוא מספר, שאדם נהרג בכביש בתאונת אופנוע ואף אחד לא עצר כדי לבדוק אם ניתן לסייע. בסרי לנקה חווה מצבי עוני קיצוניים ותנאי מחיה קשים. וכשהוא מתגעגע לשיגרה או סתם לחיים רגילים של בן 18 ,הוא לוקח טיסה לארץ, מבלה עם החברים שבועיים וחוזר לטיסותיו ולטיוליו.
אז מה החלום האמיתי?
"החלום שלי להיות בכל המדינות בעולם, לראות עולם, לחוות תרבויות, אני נהנה גם להיות במקומות שאנשים לא היו שם וכבר הייתי במקומות בהם אנשים לא ראו בכלל אנשים לבנים עם עיניים רגילות. לא אעצור לפני שאבקר ביותר מ190 מדינות."
מה עם צבא, אבי? חשבת להתגייס ולסייע במלחמה?
"אני לא אזרח ישראלי אבל מאוד הייתי רוצה להתגייס ואפילו לקרבי. כמובן שזה קשה בגיל הזה לעלות ולהיות חייל בודד".
ומה לגבי בת זוג? חשבת על הקמת משפחה?
"אני מקווה שאצליח למצוא מישהי שתרצה לטייל איתי ואוכל להקים איתה משפחה יפה ונראה ביחד עולם".
