כנגד כל הסיכויים, שרדה אביה אדר (37) חיים מלאי קשיים ותהפוכות, הצליחה לחלום ולהגשים, לעבוד כקונדיטורית מפורסמת עם שפע הזמנות לסדנאות וקינוחים, ואף להקים משפחה. ברגע אחד הכל נקטע שוב מאחר שבשנים האחרונות היא מתמודדת עם מחלה קשה וזקוקה לתרומות.
והפעם, יש לנו אפשרות לסייע לה ולהשתתף בפרויקט למימון המונים שפתחה לאחרונה, בשם "הסיכוי האחרון שלי". באתר https://giveback.co.il/project/87769.
אביה , כאמור בת 37 ,גרושה פעמיים, אם לשניים אלה (13) ועומרי (11) מהבעל הראשון איתו היא בקשר מצויין.
אביה, רפואה שלמה. ספרי לנו מתי חלית?
"חליתי לפני כחמש שנים, אבל גילו את המחלה רק לפני ארבע שנים, כי מאוד קשה לגלות אותה, אפשר רק על דרך השלילה של מחלות אחרות."
באיזו תקופה היית בחייך?
"בשיא שלי. לפני ארבע שנים הייתי בשיא הקריירה. אחרי לימודים בצרפת, בדיוק הקמתי קונדיטוריה מצליחה, היו לי מאות לקוחות, וכמובן חלומות גדולים".
ואיך הכל התחיל?
"עם דלקת בשתן. לקחתי כמובן אנטיביוטיקה ושוב חזר ושוב חזר עד שהבנו שזו לא דלקת רגילה אלא משהו אחר, מחלה נדירה, שגורמת לכאבים יומיומיים חזקים.. ״מחלת השלפוחית הכואבת״ זו מחלה אוטואימונית שקופה וחשוכת מרפא, שהפכה את החיים שלי לחלוטין."
לא שמענו על המחלה הזו
"נכון ,היא מאוד נדירה. זו מחלה שמגיעה גם לגברים וגם לנשים, אך אין מספיק מחקרים ואין תרופה. בעצם הרירית שמגנה עלינו מפני השתן כוללת אצלי חורים, הגוף לא מייצר אותה כמו שצריך. אין כמעט יום ללא כאב. מחלת ה־IC. היא הסיוט הכי גדול של חיי. זו לא דלקת. כל התקף משתק אותי לחמש עד 40 שעות על משטח החתלה".
ואין טיפול?
"אין ניתוח, אין השתלה, אין רפואה קונבנציונלית שיכולה לעזור. רק התקפים לא צפויים של שעות על גבי שעות עם כאבים ששוברים את הגוף ואת הנפש. ברמה שאני לא מצליחה להביא לעצמי כוס מים. יש לי הרבה מחשבות קשות ואובדניות, ורק הילדים שלי מחזיקים אותי בחיים.
יש נשים שעזר להם שינוי תזונה לפחות חומצי, לי זה לא עוזר. כי מסתבר שיש לי גמישות יתר שחשבתי שזה טוב שאני עושה שפגאט, אבל לא, כי זו גמישות פנימית בגידים, בעור ובכל הגוף שפוגעת בו. וזה גורם למחלה הזאת להתחזק ולהתקפים כל יום".
איך השתנו חייך?
"כמובן שמאותו רגע שבו גילינו את המחלה החיים השתנו לגמרי. סגרתי את העסק, הפסקתי לעבוד, אני חיה על קצבת נכות. החיים שלי נעצרו. אני באשפוזים כל הזמן, עם משככים חזקים, מורפיום, קטמין."
איך שורדים כלכלית?
"בקושי. נכנסנו לחובות, סגרנו את העסק, הרבה קשיים."
״מגיל 12 אני בלי משפחה, בלי אף אחד״
ואיך את מתמודדת נפשית?
"לא אשקר לך. אני לא. כרגע אני בתקופה מזעזעת וזה אחרי חיים מזעזעים שעברתי, מגיל 12 אני בלי משפחה, בלי אף אחד."
היכן המשפחה שלך?
"ההורים שלי התגרשו כשהייתי בת 11, אמא לא הצליחה לטפל בי. עזבתי את הבית ועברתי לגור אצל אבא באשדוד. אבל אחר כך גם אבא העיף אותי מהבית. היו הרבה ימים בהם ישנתי ברחוב, בכניסות של בניינים. נאלצתי לעבוד במקומות מזעזעים וכמובן היו אלכוהול וסמים כבר כשהייתי בת 13.5. לא למדתי בכלל, לא הייתי בקשר עם הסבתות, גם כשהייתי בפנימייה בבן שמן עברתי הטרדה מינית ועזבתי."
אז איך נחלצת מהמצב הנורא הזה?
"רק כשהכרתי את ג'קי אב ילדיי, הוא חילץ אותי מהזוועות והתחלתי לחיות."
ולימים התגרשת. אז את שוב לבד?
"לבד. יש לי רק את שני הילדים שלי, ולצערי הם לא גרים איתי כי קשה לי לטפל בהם. לא פשוט בכלל. הייתי בגג העולם והתרסקתי הכי עמוק שאפשר".
פתחת מימון המונים כדי שנוכל לסייע לך. מדוע החלטת כך?
"שני חברים שיכנעו אותי שזה חשוב ויכול מאוד לעזור והשתכנעתי, בקושי רב. ברור שזה מאוד מביך ומאוד לא נעים, וגם ככה כל כך קשה לי עם עצמי."
איזה טיפול תוכלי לעבור ב"ה כשתגייסי את הכסף?
"יש לי תקווה אחת אחרונה: טיפול הוליסטי-אלטרנטיבי ופיזיותרפי בקופנגן, אצל מומחים, שהרבה נשים בעולם מספרות שעזרו להן להרדים את המחלה, כשדבר אחר לא עבד. בשביל להגיע לשם, לשנה של טיפול ומחייה במרכז הריפוי – אני זקוקה לתמיכה שלכם. אני מתחננת לחזור לחיים ומבטיחה לשתף את הדרך, הכאב וההצלחות – לטובת כל מי שנלחם במשהו דומה. אני סומכת עליכם שתצילו אותי ותעזרו לי לחזור לחיים".
מה החלום שלך אביה?
"לתפקד באופן עצמאי, להבריא ולהחזיר אליי את הילדים."
