ashdod10 logo

סבא בא בסבבה למילואים

משה אדרי בן 54 מאשדוד, עושה כבר 20 שנה מילואים בענף בחימוש בחטיבה הדרומית באוגדת עזה. ב'צוק איתן' הוא שירת מילואים ביחד עם בנו אוריאל, ואם זה היה תלוי בו אז היה עושה מילואים גם עם נכדו. ערב ראש השנה החדשה העניק לו אלוף פיקוד הדרום פרס מפעל חיים על שירות מילואים מסור  
ענת ביגר | חמישי, 17 ספטמבר 2015 16:02

 

ביום שלישי שעבר, ערב ראש השנה העניק אלוף פיקוד הדרום, סמי תורג'מן, בטקס מרגש פרס "מפעל חיים" לראש השנה תשע"ו, למשה אדרי מאשדוד, כהוקרה על שנים רבות של מסירות בשירות המדינה, בשירות מילואים פעיל ומשמעותי ב- 20 השנים האחרונות. למרות שמשה יכל מזמן "לתלות" את נעלי המילואים שלו ועל אף שהוא כבר סבא לשני נכדים, שירותו פעיל יותר מצעירים ממנו. "אני מאוד אוהב להגיע למילואים, להיפגש עם כולם ולדעת שאני תורם למדינה שלי" הוא אומר בלהט ובהצטנעות.
אדרי, תושב אשדוד, נשוי ואב לשניים כשהבכור משרת איתו במילואים והצעיר חייל סדיר. יש לו שני נכדים. הוא השתחרר מהשירות הצבאי שלו באוקטובר 1981 אבל לא מצה"ל. במסירות ובאהבה ומתייצב בכל פעם שזקוקים לו. באזרחות הוא עובד בחברת חשמל בתחנת כוח 'אשכול' באשדוד, ובזמנו החופשי הוא מתנדב ואחראי על איסוף מזון למשפחות מעוטות יכולת לחגים.

 


במילואים הוא ממלא תפקיד של מנהל עבודה בתחום החימוש, זאת בגדוד המילואים 8149 בחטיבה הדרומית באוגדת עזה. אחראי על הכשירות של כלל הרק"מים (רכב קרבי משוריין), הרכבים, הנשקים ועוד. "מדובר בעבודה אינטנסיבית וקשה הדורשת מקצועיות רבה, ריכוז ובמיוחד אהבה לתפקיד. בגלל שאנחנו גדוד מילואים שלא מתאמן כל יום כמו גדוד בסדיר ואנחנו צריכים לשמור על אותה הכשירות". לאחרונה סיים הגדוד אימון אינטנסיבי שהוכתר בהצלחה בו משה לקח חלק משמעותי. במשך 20 שנותיו בגדוד לקח חלק במבצעים האחרונים בגזרת עזה, כולל "צוק איתן". אל הגדוד הגיע בימי מלחמת לבנון הראשונה. "בשנת 1982 כשנקראתי למילואים הוצבנו ליד עזה לשמור על השקט שם", הוא נזכר.

מילואים עם הבן הבכור
את רוח הפטריוטית הנחיל משה גם לבניו. בנו הבכור אוריאל . סמ"ר במיל אוריאל גדל באשדוד והתחנך על אהבת המולדת והצבא. הוא אמנם למד בבית הספר הימי במגמת שיט וחלם לשרת בחיל הים, אבל שירת כמכונאי בחיל אוויר. אוריאל נשוי ואבא ומתגורר היום באופקים. לפני מספר שנים כשלא קיבל צו מילואים, הוא פנה לאביו וביקש שיעביר אותו לגדוד שלו. הוא הגיע לבקר את אביו במילואים בצאלים ומאז הוא משרת במילואים עם אבא, כולל במשך 37 ימים בימי "צוק איתן" אשתקד.
אדרי סבור שלא מגיע לו פרס. "אני לא יודע למה אני מקבל פרס? אני בסך הכל ממלא את חובתי" הוא אומר ומדגיש כי היציאה למילואים והרגשה שהוא תורם את חלקו גורמים לו סיפוק רב. "אצלנו כולם עשו צבא אפילו אשתי. זה דבר מובן מאליו זה הצבא שלנו וכולנו צריכים להתייצב ולתת את חלקנו. זה נותן הרגשה טובה. זה טוב מכל הבחינות, גם שינוי אווירה מהאזרחות, זה ממלא לך את הסוללות וגם ההרגשה שאתה תורם ואתה חיוני היא מאוד טובה".

ועד מתי מילואים?
"כל עוד אני עומד על הרגלים ואני יכול לתרום, וכל עוד ירצו בי אני אמשיך לעשות מילואים. כסבא אני מייחל לנכדיי שיהיה שלום והם לא יצטרכו להילחם אבל, אם יצטרכו אותי, סבא משה יהיה מוכן לשרת במילואים לא רק עם בני אלא גם עם נכדיי".