ashdod10 logo

לסרי-גלילי, הסיפור האמיתי: העלילה, החקירה והאמת שיצאה לאור

בחמש שנים האחרונות, בחר ראש עיריית אשדוד ד"ר יחיאל לסרי, לנהל מלחמת חורמה, אישית וקשה, נגד "השבוע באשדוד", נגדי ונגד ילדיי .. זאת בשל ביקורת שהעביר עליו העיתון במסגרת תפקידו כראש עירייה, בתחילת תפקידו, כפי שנעשה מול ראשי העיריה .לסרי טען בבית משפט כי אני וילדיי סחטנו אותו, והיה גם מי שדאג להתלונן במשטרה שחקרה ובדקה פעמיים .לפני מספר שבועות קיבלנו מהמשטרה ומהפרקליטות הודעה רשמית וחד משמעית: התלונה נסגרה ונגנזה בעילה של 'חוסר אשמה', במילים אחרות לא היה ולא נברא  
מנחם גלילי | שישי, 11 ספטמבר 2015 11:10

רוב הזמן, חשבתי שזה לא ראוי להשתמש בעיתון אשר בבעלותי, כדי להתגונן ולהפריך את ההאשמות החמורות והשקריות כמובן, שהוטחו בי ובילדיי. האשמות על מעשים פליליים חמורים, על סחיטה באיומים ועל דרישה לקבל טובות הונאה. אילו היה מדובר באזרח פרטי, ולא בראש עיר ונבחר ציבור, כנראה שהכתבה הזו לא היתה מתפרסמת, אבל החלטתי שהציבור בעיר ידע את האמת על ראש העירייה שלו, ידע את האמת איך לסרי העליל עלילות שווא בעדות שלו נגדי בבית המשפט.

התלונות שהוגשו במשטרת ישראל על ידי מקורביו, ותלונה נוספת שהוגשה על ידי בוריס גיטרמן, סגן ראש העירייה שקרן, נסגרו לפני מספר שבועות, תוך שנקבע כי אין כל אשמה במעשי ובמעשי בניי. התלונות נסגרו בעילת "חוסר אשמה" מה שאומר שלא היה ולא נברא. ניקוי מוחלט מכל אשמה וחשד.
אבל כדי להבין את כל הסיפור מראשיתו, נחזור לימים שלפני מערכת הבחירות של 2008 כשלסרי רץ לראשות נגד צבי צילקר. כעורך עיתון "השבוע באשדוד", וכמי שסיקר משך כ-45 שנים את כל מערכות הבחירות בעיר, סברתי כי יש להחליף את השלטון, להזרים דם צעיר, ולהחליף את ראש העירייה דאז, צילקר, שכיהן כארבעה עשורים כראש עיר, ואת חלק מהפקידות הישנה, כי זה מה שחשבתי שטוב לעיר אשדוד, ולא כי חשבתי שזה מה שטוב לילדיי באופן אישי.

בניי, נאור ושרון, נשבו בקסמיו של הדוקטור, כמו רבים אחרים. אני לא. לסרי תמיד חייך, חיבק, הסתחבק. עלי, זה לא עשה רושם. תמיד סירבתי להתנשק איתו, כפי שסירבתי להתנשק עם צילקר כאש עירייה. רק באירוע חגיגי של בני משפחתי ביקש ממני שאתנשק איתו, והסכמתי לכך. אבל תמכתי בו, מאחר וכאמור חשבתי שאת השלטון הקודם צריך להחליף.

את תוצאות הבחירות בחודש אוקטובר 2008 קיבל לסרי בבית של בני שרון. לסרי הגיע לביתו, קיבל כוס תה וביקש להירגע מיום הבחירות הסוער. על המפגש בביתו של בני, ידעתי רק באותו הערב, וכמובן שהגעתי יחד עם עוד מספר דמויות מרכזיות בעיר אשדוד. השאר כבר היסטוריה, ולסרי נבחר לכהן כראש עיריית אשדוד.

הסימנים למה שעוד עלול להתרחש התחילו כבר באותו הערב. כבר בנאום הניצחון שלו, הדגיש לסרי את תודתו לשניים: הראשון חבר הכנסת לשעבר אהרון אבוחצירה, והשני, איש העסקים, ג'קי בן זקן. התודות האלה הדאיגו אותי מאוד מאוד. כבר באותו שבוע, לאחר בחירתו, פרסמתי כתבה תחת הכותרת, "האח הגדול". במסגרת הכתבה, הזהרתי, כך ממש, את לסרי, "שלא תתבלבל" כתבתי אז "ושהידידות בין בני המשפחה לא תגרום לו בטעות לחשוב שהוא חסין מביקורת, ושמשפחת גלילי זה משפחת גלילי, ו"השבוע באשדוד", זה "השבוע באשדוד".

"לסרי לא קיבל את הביקורת"

דברים ברוח דומה אמרתי אישית ללסרי לפני הבחירות, בשיחה בינינו. לסרי ביקש, שאמנע מהביקורת עד לאחר הבחירות ולאחר מכן, אמר שברור לו שאם הוא ייבחר לראשות העירייה, העיתון יבקר אותו. אחרי הבחירות בשנת 2008 כפי שאמרתי, ביקרתי את לסרי. לסרי לא קיבל את הביקורת. באחת הפגישות עם בני שרון, אמר לסרי, שאם הכתבות נגדו לא ייפסקו, הוא ילחם בי בכל הכח ובכל האמצעים, גם אם הדבר יגרום לו לאבד את השלטון. ולסרי נלחם, בכל הכוח.
לסרי הוקף בחבורה של אנשים, שבעיניי חלקם מסמלים את כל הרע בעיר אשדוד. החלפת השלטון התבררה כמהלך של 'מהפח אל הפחת'. מוזר, אבל יש תחושה שחלק נכבד של מי שמקיף את לסרי ולוחש על אוזנו הם חברים שלו כמו ג'קי בן זקן, מקורבו, ואולי חברו הקרוב ביותר. האיש שנראה שלסרי יעשה כל מה שיבקש ממנו. איש, עבריין מורשע שבעבירות חמורות של הרצת מניות וקשירת קשר לביצוע פשע, וצפוי להישלח לכלא כאחרון הפושעים וחשוד בעבירות של שוחד בפרשת בן אליעזר ועתיד על פי המלצת המשטרה לפרקליטות לחטוף עוד כתב אישום חמור.

לוחש נוסף על אוזנו של לסרי הוא יהודה אבידן, שמונה למנכ"ל חפ"א ומעורב לאחרונה בשערוריות שונות. הרב יאשיהו פינטו שתמך בגדול בבחירות האחרונות לעירייה בלסרי ובצחי אבו. על אבו הכריז פינטו "כנסיך ,לצידו של המלך לסרי". פינטו המקורב מאוד ללסרי, בדרך לבית הסוהר בגין עבירת שוחד לניצב במשטרת ישראל, ובוריס גיטרמן, שנגדו תלויה ועומדת חקירת משטרה, שאם תבשיל לכתב אישום, תביא בוודאי להרשעה פלילית חמורה.

בכלל, נראה שבשנים האחרונות ומאז שעלה לסרי לשלטון, מתחוללת בעיר אשדוד מלחמה בין הטובים לרעים. בין אנשים ישרים שמבקשים את טובת הציבור לבין פוליטיקאים, אנשי עסקים קבלנים ויזמים שמחפשים להתעשר.

 

LASRI1

 לסרי ןבן זקן. חברות אמיצה

אל מול האופוזיציונרית, היחידה, הלן גלבר, פעיל הציבור, סער גינסבורסקי, עו"ד נעים שומר, ושכמותם, שטובת הציבור לנגד עיניהם, חברו גם אם לא במתכוון, כוחות אחרים, חזקים. יש יאמרו, חמדנים, שכסף וכוח הוא המניע שלהם. ישנה קבוצה בעיר אשדוד שמסמלת בעיני את כל הרע והמושחת העיר, החל בג'קי בן זקן, שפתח מקומון עלוב המגזין כדי לקדם את ענייניו, ולא מפסיק להלל ולשבח את לסרי כמו העיתון "פראבדה", בתקופת סטלין, שהרי בן זקן מעולם לא כתב מילה בעיתון, הוא לא כתב בעיתון, הוא לא עורך בעיתון והוא בטח לא עשה את זה "ככלב השמירה של הדמוקרטיה," ובמטרה לחשוף שחיתויות.

בן זקן הוא ביזנס מן, הוא פתח את המקומון שלו "המגזין" אז כדי שכל שבוע תמונותיו של צילקר כשהיה ראש העירייה, יתנוססו בעמודי העיתון. בן זקן 'ליקק' לצילקר כשהיה ראש העירייה, כדי לקדם את עסקיו. וכשלסרי נבחר, צילקר הפך בשבילו לראש העירייה המושחת ביותר, ולסרי הוא צדיק הדור. בגד בצילקר במילים פשוטות. מיום שנבחר לסרי לראשות העירייה תמונותיו מתנוססות בעמודי "המגזין" של בן זקן. לפעמים בגיליון אחד, הופיעו 10 תמונות של לסרי, משל היינו במשטר קומוניסטי.

למזלי ושמחתי, הציבור באשדוד לא מטומטם. לי אין קרקעות בעיר אשדוד, יש לי משרד ושלושה בתי מגורים. אחד מהם בשותפות עם בני נאור. אני לא צריך להפשיר קרקעות, אין לי מאות דונמים במע"ר דרום, ואני לא תלוי בלסרי ראש העירייה או בגבי כנפו יו"ר ועדת בניין עיר. בן זקן תלוי בהם, תלוי בהם ועוד איך. לעניין ועדת בניין עיר, ודירת המגורים אשר בבעלותי, נגיע עוד בהמשך.

כמו בן זקן, יש אחרים. בעיני, הקבלן צחי אבו, לא הצטרף לפוליטיקה כדי לסייע לחלשים. עד היום, עברו יותר משנתיים, לא ראיתי שינוי גדול שעשה צחי אבו במועצה. דווקא ראיתי דברים אחרים, כתבי אישום נגד החברות אשר בבעלותו, וניגודי עניינים בין תפקידו כחבר מועצה, לבין עסקיו הרבים. אותו צחי אבו, כך התפרסם במקומון של בן זקן ביום 24.,10.2014, טען ש"גלילי המציא נגדי שקרים ועלילות ברגע שעצרתי את הפרסומים בעיתון שלו". רק שהאמת אחרת. אותי לא מעניין מי יפרסם ומי לא. אבו שכח שהוא עצמו טען, והתיעוד מצוי אצלנו כמובן, ..."העיתון שלכם פגע קשות בפרויקטים שהחברות שלנו מבצעות במע"ר, והמכירות כמעט ונעצרו, במצב כזה, איך אפשר לפרסם פרויקטים במע"ר בעיתון שלכם." בתשובה לכך נאמר לאבו, שיש הפרדה מוחלטת בין התכנים בכתבות לבין המודעות, מי שרוצה לפרסם שיפרסם, מי שלא, לא נורא.". עכשיו אתם קוראים יקרים תחליטו מי סוחט את מי, בעניין פרסום המודעות בעיתון.

וכמובן שלא ניתן לעסוק באנשי עסקים אינטרסנטיים, שבחרו בפוליטיקה, מבלי להזכיר את אלון חסן. גם אותו ניתן לשייך לאותה חבורה רעה, שלא רואה את אינטרס הכלל, אלא את האינטרס האישי, הכלכלי. מעולם לא היה לי דבר או חצי דבר נגד עובדי הנמל, אלה שקמים באמצע הלילה לפרוק אוניות, ולהעמיס סחורות. גם אם יש הסבורים כי המשכורות של חלק מאותם עובדים, גבוהות ומופרזות, מאחר והכסף משולם מהקופה הציבורית, הם מעולם לא היו הבעיה. חסן הוא הבעיה. בזמן שהוא זועק כביכול את מצוקת העובדים, הוא היה מגיע לדיונים בבית הדין לעבודה, בג'יפ מפואר מסוג אאודי קיו 7 דגם חדש, בשווי מאות אלפי שקלים עם סיגר עבה בפה, שחצן ויהיר כאילו את הנמל קיבל בירושה מאביו. מנהיג העובדים האגדי, יהושוע פרץ, לא היה מעז לעשות את זה.

אילו היה חסן רוכש את הג'יפ, מכספי ירושה, זה בסדר גמור וזכותו, אבל הג'יפ המפואר נרכש, כך לכאורה עפ"י האישומים, בניגוד אינטרסים לכל הפחות ובשחיתות חמורה במקרה היותר מתקבל על הדעת, הכל על חשבון הכנסות הנמל, ובעקיפין על חשבון תנאי העובדים ומשכורתם.

חרם המודעות והתביעות

והמלחמה הזו היא מלחמה קשה, אבל בסוף הטובים מנצחים. רק על מנת לסבר את האוזן, מאז כניסתו של לסרי לתפקיד ב2009, הוגשו נגד העיתון תביעות כספיות על ידי לסרי, העירייה וחברות הבת שלה, בסך כולל של מיליוני שקלים. את רוב רובם של התביעות מממנים תושבי אשדוד, כסף שיכל להגיע למערכת החינוך הכושלת, להשקעה בנוער בסיכון, בעזרה לקשישים ועניים. לסרי העדיף לקיים את הבטחתו, ולהילחם במשפחת גלילי ובעיתון "השבוע באשדוד" בכל מחיר. במלחמה הזאת לסרי הפסיד, רק חבל שברובה, מומנה ע"י תושבי אשדוד.

את המלחמה בעיתון, בחר לסרי לנהל במספר חזיתות. הראשונה היתה ניסיון להפסיק את הפרסום בעיתון. פנייה למבקר המדינה, חשפה את עיריית אשדוד ומנכ"ל העירייה, אילן בן עדי במערומיהם. למבקר המדינה לא ממש ניתנו הסברים להפסקת הפרסום. עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי, הובילה לכך, מחוסר ברירה, כי יש להחזיר את הפרסום לעיתון.

 

LASRI2

ד"ר לסרי עם אבידן.
המאבק של לסרי לא הפסיק בפרסומי העירייה, ובמסגרת דיון הוכחות, שהתקיים בבית המשפט בקרית גת, הוזמן לסרי להעיד ע"י עו"ד אשר (חופי) חפוטה, (אשר מאז הספיק לקבל השעיה בלשכת עורכי הדין, ועל החלטה זו חפוטה הגיש ערעור), כעו"ד של אבי הלוי.
אותו אבי הלוי, שהיה ממתנגדיו הקשים של לסרי במערכת הבחירות ב2008, הוציא נגדו חוברת צבעונית מהודרת וכינה את לסרי "שקרן". למרות זאת בחר לסרי לשתף איתו פעולה, הכל כחלק ממלחמתו נגדי ונגד "השבוע באשדוד". ללסרי הוסבר כנראה, שכל דבר שייאמר על ידו בדיון, מוגן בפני תביעת לשון הרע. לשאלתו של חפוטה מדוע נגלה סכסוך בינו לבין משפחת גלילי, טען לסרי לאחר שהוזהר לומר אמת, כי משפחת גלילי, אני ובניי, סוחטים אותו משך תקופה ארוכה באיומים. שקר שאין מגדול ממנו. מצחיק להיזכר בפרוטוקול ובדבריו של לסרי שהעיד ש"התחייבתי לומר את האמת.." את האמת הוא בטוח לא אמר שם. בהקשר לעדותו של לסרי בבית המשפט, נשאל לסרי ע"י האם יסכים להיבדק בדיקת פוליגרף, לשאלה זו לסרי טרם השיב עד עתה.

רק כדי לסגור מעגל אספר כי גם אני עמדתי על דוכן העדים באולמו של השופט אייל באומגרט בקרית גת ואמרתי דברים קשים על לסרי, בניגוד אליו לא רצתי עם הפרוטוקול לעיתונות כפי שהוא עשה. אני את האמת ידעתי תמיד, וחבל שהוא עשה זאת.

לימים התברר שעו"ד חפוטה, אם על דעת עצמו ואם כשלוח של מי מאותה חבורה, פנה בתלונה ליחידה הארצית לחקירות הונאה. חפוטה צירף את פרוטוקול הדיון בו צוטטו דבריו של לסרי, וביקש לפתוח בחקירה כנגדי וכנגד ילדיי. באותם ימים, למעט רמזים של לסרי וגיטרמן, כי הם 'יעשו סוף לתופעה הזאת שנקראת משפחת גלילי', לי או לבני משפחתי, לא היה כל מושג או ידיעה כי אכן תלונה כזאת הוגשה על ידי עו"ד חפוטה.

גלגלי הצדק והאמת נעים לאט אבל נעים, וזו הבשורה הטובה והתלונה נגדי ונגד ילדיי נסגרה מבלי שאיש במשטרת ישראל פונה אלינו, ומבלי שכאמור ידענו שהוגשה תלונה. בעניין זה הוסבר לי כי, ברגע שתלונה נסגרת בעילת סגירה של 'חוסר אשמה', והחשוד כלל לא נחקר, במקרה כזה הוא אינו יודע כלל, שהוגשה תלונה, ומי שמקבל הודעה על סגירת התיק, הוא המתלונן בלבד.

 

LASRI3

עו"ד חפוטה. התלונן במשטרה

לאחר שהתפוצצה הפרשה של עו"ד רונאל פישר, שייצג במספר תביעות אזרחיות את "השבוע באשדוד", החליט עו"ד חפוטה לערער, וקשר את סגירת התיק לכך ,שפישר התערב וסגר לנו את תיק סחיטה ואיומים, והגיש ערר על עצם סגירת התיק. חפוטה כנראה הבין כבר אז שעל הפרקליטות לקבוע אחת מהשתיים, וזאת רק לאחר חקירה יסודית, או שמשפחת גלילי ביצעה מעשים פלילים נגד ראש העירייה, ואם לא, הרי שהמשמעות הינה, כי לסרי ביצע עבירה פלילית לכאורה, ומסר עדות שקר בבית המשפט, ולא פעם אחת, אלא פעמיים.

מספר חודשים לאחר מכן, התקבלה החלטה שמקבלת את הערר ומורה לפתוח בחקירה. פתע פתאום המושחתים יצאו מהחורים. כותרות של 'המגזין' העלילותון של המורשע בפלילים, ג'קי בן זקן, 'מרחו' את תמונתי ואת ילדיי על כל שער העיתון, בין היתר נכתב, " רעידת אדמה באשדוד" הפרקליטות הורתה למשטרה לפתוח בחקירה נגד מנחם גלילי" שבוע לאחר מכן, מנחם גלילי סוחט שנית" ושבועיים לאחר מכן, "הולך ומסתבך עדויות נוספות נגד מנחם גלילי סביב פרשת סחיטת ד"ר לסרי." צחי אבו וחברו אלון חסן, חגגו מעל דפי "הפייסבוק", כאילו הינה עוד רגע אני הולך לשבת ליד חסן ובן זקן בתא המעצר.

 

BORIS
בוריס גיטרמן, שקרן נוסף שמכהן כסגן ראש עירייה, "קפץ גם הוא על המציאה", והגיש גם הוא תלונה דמיונית שנבדתה בראשו הקודח, כאילו גם אותו סחטתי באיומים, לא רק אני אלא גם בני שרון שייצג אותו במשך מספר שנים. גיטרמן אף התראיין ברדיו דרום והבטיח שהוא 'יעשה סוף לתופעה הזאת של משפחת גלילי' ויש לו חומר רב של אנשי עסקים שנסחטו ע"י העיתון. מאחר וגיטרמן לא מספיק חכם כמו לסרי ואמר את הדברים לתקשורת, הוא מיד נתבע בתביעת לשון הרע שמתבררת כיום. מאז גיטרמן שלח אלינו אין סוף שליחים על מנת לבקש שהתביעה תימחק. והיא, אני מבטיח לכם, לא תימחק, וגיטרמן ישלם על דברי הלשון הרע החמורים שהפיץ, ובהמשך תוגש נגד גם קובלנה פלילית, וזאת בנוסף לחקירה.

 רק כדי להמחיש את שקריו של גיטרמן אסביר, בתלונה שהוגשה ע"י גיטרמן, טען גיטרמן שאני סוחט אותו במטרה שיאשר לי את החריגות בנייה שנעשו בבית אשר בבעלותי. במסמך שאותו אני חושף כאן לראשונה, עולה בברור כי ההחלטות בוועדת בניין עיר בכל הקשור אלי, התקבלו ממניעים אישיים זרים ופסולים. גיטרמן עצמו כך ממש מעיד בפני, חוקר משטרת ישראל כי הוא פעל תוך הפרת אמונים וברגע שהבין שיש לגלילי רוב בוועדת בניין עיר, הוא עשה הכל כדי לטרפד את ההצבעה שהיתה אמורה לאשר את תוכנית הבניין שהוגשה על ידי, רק מאחר ופרסמתי עליו כתבות ביקורת וכך ממש מסר גיטרמן לחוקר המשטרה ביום 13.5.13, ציטוט מילה במילה:

"ביום שכרגע לא זכור (צריך להיות זכור, מ.ג) לי התאריך היתה ישיבת וועדה מאוד סוערת בעיריית אשדוד לגבי עבירות של ביתו, הוא הצליח לגייס כמה חברי מועצה ביניהם יצחק גבאי, צבי צילקר ועוד אחרים שהם ניסו להסביר לי שאפשר לקבל החלטה אחרת בנושא עבירות של הבית שלו, אני הרגשתי שאני נשאר במיעוט בוועדה למרות שאני יו"ר. ביקשתי מהמהנדס למצוא נוסחה שהיא מקובלת על כולם, מהנדס נתן נוסחה של ההחלטה, וחברי מועצת העיר חשבו שהכל בסדר אבל למעשה הוא לא קיבל כלום. גם עם זה אני הצבעתי נגד רוב הוועדה בניית ערים, שזה פורום של כל חברי מועצת העיר שאני עדין יו"ר הוועדה הזאת... התקיימה המליאה בנושא הנ"ל לא זכור לי תאריך, במליאה הזאת שוב קיבלתי מרובם של חברי מועצת העיר תגובה לטובת של מנחם גלילי עד כדי כך שכמעט רצו לתקוף אותי, אני פשוט ישבתי ככה ואמרתי להם "תעשו מה שאתם רוצים אני לא מאשר זאת."
שוב חיפשתי פתרון ומצאתי שאם אני מוריד מהסדר יום אז יש לי רוב, ....
לא הסכמתי לתת תאריך ובסופו של דבר אני לא יכול לא להביא את זה לוועדה כי אחרת אני תוקע את כל הנושאים הנוספים וסובלים הרבה יזמים..."

חלק מאותה חבורה, וככל הנראה חסידיו של הרב המורשע בעבירת שוחד, יאושיהו פינטו, דאגו להעביר את הסיפור לאתר החדשות של יואב יצחק. זה, באופן לא מפתיע, פרסם את הסיפור העוסק בדמויות מקומיות, עוד לפני סיפורים חשובים ומרכזיים, הקשורים לראש הממשלה, לאירן, וכד.' כבר נטען בעבר בכתבי דין שיואב יצחק מקבל כסף עבור פרסומים מוזמנים. מי שעקב באותם חודשים אחר האתר של יואב יצחק, הבין שמדובר בכתיבה מוזמנת, מגמתית, שבא להכפיש את ניצב אפרים ברכה, ולהלל ולשבח את יאשיהו, שהורשע בעבירת שוחד חמורה. עורכי הדין של "השבוע באשדוד" מכינים תביעה דיבה נגד יואב יצחק.

במסגרת הפרסומים הדימיונים, ניסה יואב יצחק, ובן זקן בכותרות ענק, לקשור את פרשת עו"ד רונאל פישר, לי ולמשפחתי ולסגירת התיק נגדנו. ברור שמדובר בקשקוש, וכפי שהסברתי, מאחר והתיק נסגר בעילת חוסר אשמה, כלל לא ידעתי על קיומה של החקירה במקור.

בעניין עו"ד פישר. הוא ייצג את העיתון בהליכים אזרחיים בלבד, ויש לומר עשה זאת בהצלחה רבה, עת פסל את מינויו של יהודה אבידן לתפקיד מנכ"ל חפ"א, שלוש פעמים. בהקשר לעו"ד פישר, ככל ויתברר כי המיוחס לו נעשה על ידו, יש למצות איתו את הדין, ובעניין זה דעתי אינה שונה כלפי פישר או כלפי נאשמים אחרים.

יצוין כי מיד כנודע לי, לאור מכתב הפרקליטות כי נפתחה החקירה מחדש, פניתי מיוזמתי, ועוד קודם לפני שכלל זומנתי לחקירה, לרשויות האכיפה ולמח"ש, והצעתי יחד עם בניי, להתייצב מיוזמתי לכל בדיקה ו/או חקירה, בכל מועד ובכל מקום. מעולם, לא נאמרה על ידי מילה אחת רעה על רשויות האכיפה או פרקליטות המדינה. אפשרתי לרשויות האכיפה לעשות את מלאכתם עד תום וביסודיות, תוך שיתוף פעולה מלא שלי ושל בניי.
יותר מזה, באותם ימים, בחרתי שלא לעשות שימוש בעיתון על מנת להדוף את ההכפשות הנבזיות והשקריות, נגדי ונגד משפחתי. סברתי שהעיתון הוא מוסד בעיר אשדוד, שמטרתו לדווח על אירועים ולשמש כלי חשוב במניעת השחיתות בעיר, ולא כלי תקשורת אשר משמש כפי שעושה בן זקן, את ענייניו האישיים. בהקשר זה, זכור שאחד מילדיו של לסרי טען ש"השבוע באשדוד", היינו התנ"ך של תושבי העיר". סמכתי על רשויות האכיפה ועל משטרת ישראל. מי שפועל ביושר ופועל עפ"י חוק, אין לו מה לחשוש.

לפני כשבועיים התקבלו אצלנו, הודעות פרקליט המחוז ומשטרת ישראל אגף החקירות ביחידה הארצית, כי לאחר שנבדקו הדברים היטב, נחקרו כל המעורבים בפרשה, לרבות מקורביו של לסרי ופקידי עירייה בכירים, הגיעו גורמי המקצוע במשטרה ובפרקליטות למסקנה, בפעם השנייה, כי במעשי ובמעשי בני, לא נפלל כל רבב, ואין כל אשמה במעשינו.

למעשה עילת הסגירה שאין כל אשמה במעשינו, להבדיל מעילות סגירה אחרות של "חוסר עניין לציבור" או העדר ראיות, משמעותה, כי אין שחר להאשמות הקשות והשקריות של לסרי וגיטרמן, ולפרסומים של בן זקן ויואב יצחק.

mazar hasan

על מנת להמחיש לכם את הטיפשות וקלות הדעת בהפצת השמועות על ידי אלון חסן וחבורתו, אספר את הסיפור הבא: לפני כשבועיים ומספר ימים לאחר שנודע שתיק החקירה נסגר ללא אשמה, החלטתי להשתעשע באלון חסן ובג'קי בן זקן. הפצתי דרך הדובר של צחי אבו, כי אני ובני קרובים להסדר טיעון עם הפרקליטות. עוד מסרתי לדוברו של צחי אבו, כי שכרתי את שירותיו של עו"ד משה שרמן בעלות של מאות אלפי שקלים. דקות לאחר מכן, כבר קיבלתי פנייה מעיתון "המגזין" אשר בבעלותו של בן זקן, להגיב להסדר הטעון והמשא ומתן מול הפרקליטות. דקות לאחר מכן, חסן, שלא נחשב לעיפרון המחודד ביותר בקלמר, העלה סטטוס בדף הפייסבוק שלו וכתב: "עיתונאי קטן" שכר את שירותיו של עו"ד שרמן כדי שיגיע לעסקת טיעון עם הפרקליטות על כך שסחט ואיים על איש ציבור בכיר. פרטים בהמשך." עכשיו הבדיחה היא על חשבונו. מעולם לא נפגשתי עם הפרקליטות ואת עו"ד שרמן ראיתי רק בטלוויזיה.

למעלה מ-40 שנה אני משמש עיתונאי ובעל עיתון ומעולם חרם מודעות לא הרתיע אותי, תביעות לשון הרע הממומנות מכספי ציבור לא הרתיעו אותי ולא ירתיעו. עלילות שווא בעלילתון "המגזין" שמתלקק ללסרי כל שבוע לא ירתיעו אותי. אינני מחפש לעצמי כבוד, או מחמאות מחבורה של מושחתים. כל שאני רואה לנגד עיני, גם במחיר כלכלי קשה, ובניסיונות פגיעה בי ובמשפחתי וילדי, היינו מאבק עיקש בשחיתות בעיר אשדוד, כך עשיתי וכל אעשה בעתיד.

לסיכום, אין בליבי על לסרי. בעיני הוא היה הבטחה גדולה. חשבתי שהוא יכל להיות ראש עירייה טוב. הוא התאים לערכים בהם האמנתי, רופא, קצין, חובש כיפה סרוגה, בן למשפחה ברוכת ילדים שצמח כמעט בכוחות עצמו אבל התאכזבתי כמו רבים באשדוד, במהלך הקדנציה הוא התעסק בנקמנות ו'בשופוני', רעש צלצולים, קניונים ופסטיבלים. בנושאים החשובים, הוא נכשל. למרות הסיפורים שמוכרים לתושבי העיר בעיתון של בן זקן. החינוך בהידרדרות מתמדת, אשדוד נמצאת במקום 114 בזכאי הבגרות בין היישובים בארץ, 42% מילדי אשדוד נרשמו לבתי הספר חרדים. אשדוד בעשור הקרוב נופלת לידי החרדים כמו בית שמש. אחוז המתגייסים ליחידות קרביות ירד, השכונות הוותיקות מקופחות, וקבלנים חוגגים. האזרח הוא ממש לא במרכז.
לסרי לא מושחת,לפחות אין לי עדויות על כך שהוא מושחת. אבל הוא עוצם עיניים לשחיתות מסביבו והוא הקיף עצמו באנשים שחלקם מושחתים, וחז"ל הרי אמרו, "אמור לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה".