ashdod10 logo

יהושע פרץ , מנהיג העובדים הנערץ בראיון חג: "על קברי יהיה כתוב 'כאן קבור אדם פשוט לגמרי'"

יהושע פרץ, מנהיג העובדים המיתולוגי של נמל אשדוד לא מרוצה ממאבקי הוועדים וכואב את העובדה שהשכר במשק נמוך וגם בנמל. האיש שיצק את היסודות לתנאים הטובים של עובדי הנמל חי ונושם גם בגיל 78 את הנמל בו הוא מבקר כמעט מידי יום. להבדיל מיושבי ראש אחרים שהתעשרו, כדוגמת אלון חסן, הוא מתגורר עד היום בדירה צנועה שקנה מ"עמיגור". על הוועדים בנמל הוא אומר כי הם עשו טעות שהסתכסכו עם שר התחבורה ישראל כץ. "אם הייתי במקומם, הייתי חבר שלו. עם ישראל כץ אפשר לגנוב סוסים"  
נועם אלטחן | שישי, 11 ספטמבר 2015 09:58

אמרת יהושע פרץ, אמרת אשדוד. או יותר מדויק, נמל אשדוד. אחד ממנהיגי העובדים הטבעיים שקמו בישראל. מנהיג עובדים נערץ על ידי העובדים שהלכו איתו מאז ועד היום באש ומים. את הדמות שלו ניסו לפענח רבים וטובים ועליו גם לומדים באקדמיה. על מאבקיו ועל הנהירה של העובדים אחרי איש, שבקושי סיים תיכון, אבל הם הלכו אחריו והוא במחי יד בהיותו יו"ר ועד עובדי הנמל היה משבית את העבודה וסוגר את הנמל, כשלא רצו להעלות את שכרם. הוא זה שבנה את היסודות לתנאי העובדים הנאים כשהוא מייצר את המשוואה: אם הנמל מרוויח אין סיבה שהעובדים לא ירוויחו. והוא בכלל חושב שעד היום הכר בנמל נמוך אבל לך תתווכח איתו.

פרץ (78) משלב בתוכו נתינה אין סופית לחברים שלו. הוא איש של חברים ושל אנשים והוא שם את חבריו בראש מעייניו. "לבן שלי לא סידרתי עבודה בנמל ולחברים שלי כן עזרתי להם" מעיד פרץ. הוא מתמלא גאווה כאשר מדברים על הנמל. מילה רעה לא היה ניתן להוציא מפיו. "אני אוהב את כל תושבי אשדוד". ממרום גילו נשמע עצב, כאב רב. פרץ גדל בשכונות הכי קשות במרוקו בישראל. ראה מקרוב את אחיו היהודים, תושבי ישראל ואשדוד רעבים ללחם. הוא 'משתגע' לנוכח אוזלת היד של ועדי העובדים וההסתדרות. "היום? אני לא יודע מה קורה להם. אני לא שומע את הוועדים. אבל גם פעם היו בעיות", הוא יורה בקולו הרועם בעל הנכוחות המרשימה שלו, עדיין.

סגנון בוטה ולא מנומס
"נמלי ישראל מפתחים ובונים את העתיד של כולנו", מזמר לו הג'ינגל אצלו בנייד להנאת המתקשרים אליו. וכך הוא ראה ורואה את הנמל: עתיד העובדים ועתיד המדינה. פרץ, מנהיג הפועלים המיליטנטי והאיש שמייצג הכי טוב את אשדוד של פעם משמש בימים אלה כיו"ר ועד הגימלאים, לאחר שחברו הטוב אלברט מלכה, ששימש בתפקיד נפטר זה מזמן. פרץ, שעלה ממרוקו בגיל 12 בגפו, יצא כיו"ר הוועד למלחמת חורמה מול מוקדי הכוח השונים באותה העת.שלטון של מפא"י שעשה הכל כדי להכניע ודעים או לפחות להפוך אותם לבובות. אצל פרץ זה ממש לא עבד. זה החל מהנהלת רשות הנמלים, בראשותו של חיים לסקוב, כלה בהסתדרות שלא גיבתה אותו (עד היום יש לו טינה אליהם) ועד לממשלת ישראל לדורותיה. סגנונו היה בוטה ולא מנומס, אבל הוא בעיקר דיבר מהלב. ישירות בלי מסננת. העברית שלו הייתה ועודנה פשוטה ולא מתחכמת, המבטא שלו כבד, קולו רועם והוא לעולם לא השתמש במגפון, וכמו גורמי מחאה נוספים הוא נכלל במשפט הידוע של ראשת הממשלה דאז, גולדה מאיר "הם לא נחמדים", והתכוונה ליוצאי עדות המזרח. ישראל הלבנה המפ"איניקית ראתה בפרץ מיפגע, שצריך לרסן. אחרי הכל הוא שלט על דלתות שער המדינה הגדול, נמל אשדוד והם לא יכלו להרשות לעצמם שאיזה "לא נחמד" יכתיב להם סדר יום. מנגד היה יקיר העיר אשדוד ואהוב על עובדי הנמל אשר היו בראש מעייניו. טובת ציבור עובדיו הייתה לנגד עיניו תמיד.
הוא יצא בהפגנות ובהשבתות בעיקר נגד השכר הנמוך והתנאים הירודים שקיבלו אז עובדי הנמלים. גם היום הוא חושב שהם לא מקבלים מספיק. באחת הפעמים כשסגר את הנמל הוא נעצר על ידי המשטרה והעיר לאחר המעצר הזה הושבתה כלילי. לא רק הנמל. אלפי עובדים ובני משפחותיהם צרו על תחנת המשטרה עד שזה שוחרר נישא על כפיים. מנהיג שקיבל כבוד והערצה כמו מנהיגי עובדים אחרים בהיסטוריה. בממשלה הבינו שיש להם בעייה ושינו טקטיקה מולו.

כינו אותו "יהושע פרוע"
אחרי שורה של השבתות, שכונו 'פרועות' וסכסוכי עבודה עצמאיים ללא גיבוי מההסתדרות, שופרו תנאי עובדי הנמל ללא היכר. "יהושע הפרוע" כך כונה הצליח לכופף את הממסד. מלמדים עליו בכל בית ספר למשפטים אודות המאבקים שלו. זקני הדור מייחלים למהפכן כמוהו גם היום. עם זאת, עובדי הנמל בזמנו לא נחשבו פועלים עשירים. פרץ נחשב כיום למנהיג מיתולוגי וסמל לעבודה ולאיש מעמד הפועלים, שבמידה רבה קבע את אופי הנמל ויש כאלו שיגידו שגם שיגר בפינו מושגים בשפה העברית. אפילו נחקק מושג בתקופתו על שמו "לעשות יהושע פרץ" דהיינו תעשה בלגן וגם "לחיות כמו יהשוע פרץ" כשהתרגום הוא להיות ען העובדים ולא עם ההנהלה ולא לנצל את ההזמנות כדי להתעשר, כפי שעשו מנהיגי עובדים בנמל שנים אחר כך.
פרץ עד היום מתגורר בדירה צנועה בשבי ציון למעלה מ40 שנה. מושג נוסף "לעשות וִירָה (מלווה בסיבוב אצבע כלפי מעלה). להתקדם בחיים. בעקבות "וירה" שפירושה ביוונית "למעלה", הוראה של הסווארים בנמל אשדוד להעלות את המנוף. הבוס האמיתי של המקום הוא יו"ר הוועד שיושב עם היד על השלטר, העובדים הולכים אחריו באש ובמים והתנאים יכולים רק לעלות.
ב-78 שנות חייו נשוי פרץ לשושנה בדירה פשוטה ברחוב שבי ציון שקנה מחברת "עמיגור". ארבעה אחים ושתי אחיות. שישה ילדים 16 נכדים ו-3 נינים שהספיק לעשות בחייו. ממרומי גילו ומהמרחק שעבר מאז היה המנהיג הבלתי מעורער של הנמל, הוא מנסה לראות את הדברים מהזווית של האריה הזקן והוא לא כל כך מרוצה ממה שיש. הוא לא רואה את הסולידריות שהייתה פעם בזמנו בין הועדים.

מאבק זה השם השני שלך. אתה מסכים עם הקביעה הזו?
"תראה, במדינת ישראל לא יודעים מה זה לנהל מאבק של פועלים. המאבק הראשון היה של הימאים בראשותו של נמרוד אשל. הממשלה עשתה ממנו קומיניסט. משנת 61-65 עבדנו בבניית הנמל. אחרי שסיימנו לבנות את הנמל, היו 40 עובדים שלא רצו לקבל אותם לעבודה בנמל. זו הייתה שביתת הארבעים קראו לה. לא יכול להיות שכל הצוות שבנה את הנמל לא יעבוד בה. חלק יכנסו ושאר החברים שלנו לא יכנסו. ניהלתי מאבק עיקש מול הממשלה וההסתדרות. הייתי בבירור מול יגאל אלון, בזמנו כשר העבודה. השבתנו את כל המפעלים באשדוד. היינו מלוכדים כל ועדי העובדים. היום? אני לא יודע מה קורה להם. אני לא שומע את הועדים. אבל גם פעם היו בעיות. כמו אצל סאלח שבתי, מה שביקשת - קיבלת הפוך. המאבקים שלנו היו צודקים. היום כשאני שומע שכל אחד רוצה לעבוד בנמל אני מתגאה, זה ממלא אותי אושר. היו שביתות, היו מאבקים אבל תמיד עבדנו ונתנו את הנשמה. בזמנו נלחמנו על השכר שהיה שכר נמוך, ואני אגיד לך משהו? גם היום הוא נמוך".

לעובדי נמל יש שכר נמוך? הרי אתה אמרת עכשיו שכל אחד רוצה לעבוד בנמל. איך זה מסתדר?.
"היום זה מבוסס על נורמות ופרמיות. אם אין לך נורמות, אין לך משכורת. עד היום המשכורת מבוססת על פרמיות. בן אדם צריך לחיות גם אם אין עבודה. אני כל הזמן אומר, מי שיצא לפנסיה בריא ושלם מהנמל, שיברך ברכת הגומל. העבודה בנמל מאוד מסוכנת ואנשים לא מודעים לזה. אני הסתובבתי בהרבה נמלים בעולם. לנו הייתה המשכורת הכי נמוכה יחסית לגרמניה, הולנד וארה"ב. אני עד היום גר בבית שקניתי מ"עמיגור" בשבי ציון. אני מודה לה' על מה שיש לי".

אז איך אתה מסביר שהמחליף שלך, שהיה אלון חסן, חי בוילה מפוארת ונוסע על רכבי יוקרה? למה ההבדל?
"אני באופי שלי בן אדם כזה. אני לא מתחרה באנשים. אם השכן שלי קנה בית עם עשרה חדרים, לי מספיק בית עם שני חדרים. אני מאושר בחלקי. הנחת הוא בלב לא בחדרים וברכבים. מה אני צריך שאשתי תעבוד קשה כל היום כדי לנקות את כל החדרים".

בעבר אמרו עליך שאתה האשדודי הטיפוסי אתה מסכים עם הקביעה הזו?

"נכון. אני אספר לך סיפור. הלכנו לכנסת אני, ראש העירייה, צבי צילקר ורפי כהן יו"ר מועצת הפועלים. באנו להיכנס לכנסת מכולם ביקשו אישור כניסה ממני לא ביקשו. אותי הכירו אז הכניסו אותי ללא בעיות. כל מה שעשיתי, עשיתי מכל הלב. החוסר צדק שהיה ועדיין יש זה מטמטם אותי. אנחנו עם של מטומטמים. יש פערי שכר עצומים ואף אחד לא מדבר. היום אין אף אחד שמייצג את העם הפשוט. הליכוד כביכול שהיה אמור לעשות את זה לא עושה את העבודה שלו. אנשים רעבים לאוכל. הדבר הזה כואב לי בגלל זה נלחמתי. יש עוד דבר שמעצבן אותי ואם הייתי צעיר יותר הייתי נלחם בזה. היום אתה רוצה לקנות בשר כשר אתה משלם פי ארבע יותר יקר בגלל כל ההכשרים של הרבנים שנותנים. ועוד מי צורך את זה אלה הדתיים והחרדים שבקושי חיים. איפה הצדק ריבונו של יום. עד היום אני רותח בתוך תוכי".

מה דעתך בעניין הנמל החדש הנבנה?
"לדעתי נמל אשדוד הקיים מספיק לטפל בכל האוניות עד סוף חיינו. נמל שעובד בצורה מעולה. כל יום אני בנמל, אנשים עובדים כמו מכונות. אוניות באות והולכות. בשביל מה מוסיפים עוד נמל. לך תדע איזה פרוטקציונרים יכנסו לעבוד שם. עובדי נמל אשדוד הם הציונים הגדולים במדינה. אם הממשלה החליטה להקים את הדבר הזה אז אני אגיד להם 'אהלן וסהלן'. אני מקווה שיעבדו שם עובדים מהעיר ולא עובדים זרים".

הועד היה צריך להילחם בממשלה?
"כשנלחמתי קודם ניהלתי מו"מ בצורה חברית אבל כשזה לא הלך ניהלתי מאבק. היו צריכים להפוך את ישראל כץ לחבר, לדבר איתו. אם היו נשארים חברים היו פותרים את כל הבעיות. את כל המאבקים שלי סיימנו במסעדות והרמנו כוסית אחר כך. כל הדברים נפתרו במסעדות. רק שתדע לך בא אליי הנכד שלי וביקש ממני שאסדר לו עבודה בנמל. לבן שלי לא סידרתי עבודה בנמל ועובדה כולם הכניסו בנים לנמל".

אלון חסן מה אומר לך השם הזה?
"אני מכיר אותו בתור ילד טוב. הוא היה עם הבן שלי בבית הספר. אבא שלו ואני היינו יחד במרוקו. משפחה יוצאת מן הכלל, כואב לי שרוצים לחבל בחיים שלו. אני מתפלל לה' שיעזור לו. את העונש שלו הוא כבר קיבל. שנה שלמה ישב בחקירות ולא עובד".

ישראל כץ אויב או אוהב בעינך?
"אם אני הייתי במקום חסן ובמקום שושן, הייתי עושה את ישראל כץ חבר שלי. הייתי פותר את כל הבעיות של עובדי הנמל והנמל. עם ישראל כץ אפשר לגנוב סוסים. תאמין לי".

מה זה לגנוב איתו סוסים?
"זאת אומרת שאפשר לעשות איתו עסקים, זה ביטוי של הנמל. הייתי הופך לחבר הכי טוב שלי. היום שושן השכיל לעשות את זה. הוא הרבה יותר קרוב לישראל כץ. הוא מסתדר יפה. אבינועם שושן הוא בחור חכם וכריזמטי, מייצג את העובדים בצורה יוצאת מן הכלל".

 איך היחסים שלך עכשיו עם צילקר ולסרי?

"עם צילקר תמיד היינו ביחסים טובים. גם עם לסרי עכשיו אני ביחסים טובים איתו. אני ביחסים טובים עם כל המועצה. אני מת על אשדוד. כל תושב אשדוד אני אוהב אותו".

איפה יש לעיר אשדוד להתקדם ולהתפתח?
"אשדוד מתפתחות באופן מאוד טוב. עיר הכי יפה בישראל. אבל כואב לי בדבר אחד וזה המחירים. מחירי הדירות עלו והילדים שלנו לא יכולים לקנות. מה קרה? בונים להם בלוקים מזהב. אף אחד לא מתערב ולא עושים כלום. צריכים לעשות משהו לצעירים שיוכלו לעמוד בזה".

תגדיר לי את עצמך במשפט אחד
"וואלה בן אדם פשוט לגמרי. אוכל אותי הנושא הזה של חוסר צדק והמחירים. אוכל אותי שבכנסת יושבים 120 איש שלא עושים כלום. כואב לי שהביאו את כל הסודנים שבאו לאשדוד. ראש העיר היה צריך להתנגד שיביאו אותם".

היית ממקימי מכבי אשדוד. מה אתה אומר על הספורט כיום?
"90 אחוז מהחברים שלי מאותה תקופה כבר בקבר. הייתה אז התרגשות בעיר. מאז שעזבתי את הכדורגל אני כבר לא מתעניין. היום רק כסף מעניין את הקבוצות. אין אהבה לסמל ולמשחק. היום כל הספורט באשדוד קשור לכסף וזה מגעיל אותי. אני תמיד ששיחקתי כדורגל מחאתי כפיים אם היו גולים יפים גם נגד הקבוצה שלי. אמרו לי מה אתה מהבול? אמרתי להם באנו בשביל הספורט".

לאחרונה נפטר חברך הטוב אלברט מלכה. ספר קצת על רגשותיך
"אלברט מלכה לא היה חבר אלא היה יותר מאח. אנחנו יחד עבדנו במל מאז שהוא נבנה. אלברט הקדיש את חייו למען אחרים. הוא עזב את הנמל בגיל מוקדם. הוא באמת עזר לי להקים את הועד של בגמלאים. חבל לי שנפטר בטרם עת".
ש. על הקבר שלך מה אתה רוצה שיהיה כתוב?

"כאן קבור אדם פשוט לגמרי".